אולימפיאדת פריז
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

האולימפיאדה בפריז - האם זה בכלל משתלם כלכלית?

מה העלות של האולימפיאדה? על ההצלחה של ברצלונה באולימפיאדה ב-1992 והכישלון הגדול של אתונה ב-2004 ועל המטרה המרכזית של הצרפתים
רונן קרסו | (5)
נושאים בכתבה אולימפיאדה פריז

טקס הפתיחה המדהים אמש בפריז, כולל ההופעה המיוחדת של סלין דיון (שעליה אגב קיבלה 2 מיליון דולר), העלה כמו בכל אולימפיאדה את השאלה, האם אירוח האולימפיאדה רווחי למארחת בטווח הקצר ולטווח הארוך?

  טקס פתיחה אולימפיאדה בפריז

 

לראשונה בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים, הטקס לא נערך בתוך איצטדיון אלא בנהר הסן ועל גדותיו. מהלך ששיקף את סיסמת המשחקים והדגיש את הניסיון של המארגנים להנגיש את האירוע לכמה שיותר אנשים.

המספרים שמאחורי האולמיפיאדה

מעל 300 אלף אנשים איש נהנו עקב כך מטקס הפתיחה, מספר חסר תקדים בהשוואה לטקסי פתיחה קודמים, בנוסף כמובן ל-1.5 מיליארד איש שצפו בו ברחבי העולם.

 

לטווח הקצר אירוח אולימפיאדה אינו כלכלי. ההשקעה המאסיבית, הפיתוח ותשתיות מביא לכך שלא ניתן להרוויח מאולימפיאדה באופן ישיר. העלויות הגבוהות שנעות בין 10-20 מיליארד דולר מביאות לכך שלטווח הקצר משלמי המיסים מממנים חלק מהעלות הכוללת.

אלא שאולימפיאדה נחשבת להשקעה ולא להוצאה. זו השקעה שמניבה פירות על פני שנים. ההשקעה בתשתיות משתלמת בזכות תיירים שמגיעים למדינה המארחת גם שנים אחרי סיום האולימפיאדה.

 

פריז היא העיר המתוירת בעולם וצרפת היא המדינה המתוירת בעולם ועדיין תמיד טוב לשמור ולפתח מותג מצליח. מדינות שמארחות אולימפיאדה עושות זאת על מנת למתג את עצמן בעולם כמעצמות ובעיקר לחשוף את המדינה לכמות עצומה של אנשים ברחבי העולם ולהבטיח זרימת תיירים מוגברת לאורך שנים.

 

לפי ההערכות עלות האולימפיאדה בפריז תגיע קרוב ל-10 מיליארד דולר. זה סכום כפול מההוצאה שתוכננה ועדיין יש סיכוי לא רע שהצרפתים, לאורך זמן, ירוויחו מאירוח האולימפיאדה. ההוצאות הרבות של אולימפיאדת פריז כללו הקמה ותחזוקה של איצטדיונים ומגרשים, טקסי פתיחה וסיום, ועלויות תפעול, מזון ותשלום לכוח אדם.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

בנוסף, הושקעו 3.2 מיליארד דולר בשיפור התשתיות בעיר, כולל שדרוג כבישים מהירים, מסילות רכבת, שדות תעופה ובתי מלון. אלו הוצאות שאינן מתקציב המשחקים האולימפיים הרשמי, כיוון שאינן קשורות ישירות לספורט.

 

טקס הפתיחה חשף את העולם לפלאי פריז ודומה שרבים רוצים היום לקחת מטוס ולראות בלייב את מגדל אייפל.אלא שהתוכנית הצרפתית בכלל אחרת.

 

פריז התמקדה בהשקעה 1.5 של מיליארד דולר מהתקציב האולימפי בסן־סן־דני - אזור נחשל, במטרה להביא לתחייה עירונית מחודשת. המטרה לשפר ולנסות למתג את אחד האזורים העניים ביותר בצרפת. סן־סן־דני הוא מחוז צפוף בפריפריה הצפון־מזרחית של פריז. אזור המזוהה עם אבטלה, פשע ומהגרים. 

 

הכפר האולימפי שם אמור לאכלס אחרי המשחקים מגוון של דיירים, חנויות, כשמגורי הספורטאים יוסבו ל-2,800 דירות. זו אחת המטרות המרכזיות של המארחים, אם לא המטרה העיקרית. 

 

למה צנחו מחירי בתי המלון בפריז?

בדיוק כמו שהיה באירוח משחקי היורו בשנת 2016, מחירי בתי המלון בפריז  לאולימפיאדה צנחו בחודשיים האחרונים בעשרות אחוזים. המחירים הגבוהים הרתיעו רבים והשאירו את בתי המלון בתפוסות נמוכות, מה שהביא לכך שרבים מבתי המלון חתכו את המחירים בשיעורים חדים.

 

לילה בפריז במלונות ארבעה כוכבים שנמכר לפני חצי שנה ב-900 אירו עולה היום 200 אירו בלבד.

 

ברצלונה 1992 ואתונה 2004

על מנת לדעת אם אירוח האולימפיאדה השתלם יהיה צורך להמתין כמה שנים.
אפשר לקחת שני מקרים להצלחה ולכישלון מהעשורים האחרונים.

ברצלונה שאירחה את המשחקים ב-1992, היא הדוגמה המפורסמת לאופן שבו האולימפיאדה יכולה להאיץ התחדשות עירונית. העיר, שהייתה בהידרדרות, התגלתה לעולם במשחקים האולימפיים. ברצלונה השקיעה רבות בתשתיות, חנכה חופים חדשים, מערכת תחבורה ציבורית ורשתות תקשורת רחבות, מוזיאונים מודרנים, כיכרות ציבוריות ומרכז אופנתי ופתוח שמחובר לים. כמו כן, נבנתה טיילת חדשה, שמחברת את הכפר האולימפי לעיר, ונחנך נמל חדש ויפה שהפך ליעד תיירותי.

על פי הערכות, גם האולימפיאדה עצמה הניבה רווחים, אבל מאז ההשפעה שלה על כלכלת ברצלונה נאמדת בסכום פנומנלי שמתקרב ל-100 מיליארד דולר. הוועד  האולימפי הבינלאומי מביא את ברצלונה כדוגמא לאולימפיאדה מוצלחת שהרימה את העיר.

לעומת ברצלונה, האולימפיאדה באתונה נחשבת לכישלון כלכלי גדול שהכניס את המדינה למשבר כלכלי. התשתיות שהיוונים בנו כללו שדה תעופה חדש, מערכת תחבורה תת-קרקעית אשר נועדה להוביל לקומפלקס האולימפי, רכבת קלה מטרופולינית, כביש אגרה שסבב את העיר והמרת כבישים ורחובות רבים במרכז העתיק של העיר לדרכים שיועדו להולכי רגל בלבד.

 

הקומפלקס האולימפי הוקם בצפון מזרח אתונה ושודרג באופן נרחב ביותר לטובת המשחקים ועל המלאכה הופקד סנטיאגו קאלטראווה. הוקם איצטדיון חדש עבור משחקי כדורגל ואתלטיקה קלה, אשר יועד גם לטקס פתיחת וסגירת המשחקים, היכל סגור עבור משחקי כדורסל והתעמלות, אולם לבריכת שחייה אולימפית, מגרשי טניס וכדור ואולמות קטנים נוספים. התקציב הממשלתי הגיע ל-15 מיליארד דולר והוא היווה את אחת הסיבות לחוב העצום של יוון אחרי המשחקים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מהיכן השקיעה , ירד גשם...היה גועל נפש (ל"ת)
    קיפי 28/07/2024 08:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שי ירושלמי 27/07/2024 21:42
    הגב לתגובה זו
    וחוץ מאיזו קטאר כנראה כל מדינה קטנה שתנסה להרים כזה פרויקט תיכנס לקשיים משמעותיים. למשל קופנהגן ובודפשט וקודם לכן באקו הן בין הערים ממדינות קטנות יחסית שמעזות לפנטז על אירוח אולימפיאדה ולא ברור היכולת הכלכלית שלהן
  • 3.
    שמואל ברגר 27/07/2024 19:28
    הגב לתגובה זו
    איך עברו 2 עשורים כמו כלום
  • 2.
    ירושלמית 27/07/2024 17:14
    הגב לתגובה זו
    1.ספרד הצליחה כי היא קשרה את האירוע עם כניסה למשטר דימוקרטי. 2. יון כשלה כי 4 שנים לאחר מיכן החלה התמוטטות כלכלית ברחבי העולם שפגיעתה ביון היתה חריפה בהרבה.
  • 1.
    טקס נפלא (ל"ת)
    27/07/2024 13:32
    הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)זוהראן מאמדני ראש העיר ניו יורק (יוטיוב)

ממדאני וישראל: עמדות חדות נגדנו ושינוי צפוי ביחסים עם הקהילה היהודית

ראש עיריית ניו-יורק הנבחר מביא אג'נדה שמאלית בנושא ישראל-פלסטין; הקהילה היהודית והממסד הישראלי עוקבים בדאגה; "ישראל מבצעת רצח עם", "ישראל עושה אפרטהייד"



מנדי הניג |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני


בחירתו של זוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו-יורק מהווה שינוי משמעותי גם בקשר עם ישראל והקהילה היהודית. ממדאני, חבר בזרם הסוציאליסטי הדמוקרטי, מביא עמו אג'נדה שמאלית מובהקת, חלקה מעוררת מחלוקת, במיוחד בכל הנוגע ליחסיו של ממשל ישראל עם הפלסטינים.

"לישראל יש זכות קיום – אך לא כמדינה יהודית בלבד"

על פניו, נדמה כי ממדאני מנסה לייצר איזון, מצד אחד הוא מצהיר: "אני מאמין שלישראל יש זכות להתקיים", אך מיד מוסיף הסתייגות: "כמדינה עם זכויות שוות". כלומר, לא כמדינה יהודית באופן ייחודי, אלא כזו המושתתת על שוויון בין כלל אזרחיה, כולל אלה שאינם יהודים. אמירה זו, לכאורה כללית, מגלמת בתוכה עמדה ברורה: שלילת ההגדרה הלאומית-יהודית של ישראל.

ממדאני הרחיק אף מעבר לכך. בהתבטאות פומבית בעבר הצהיר: "אני חושב שישראל מבצעת רצח עם". הוא תיאר את המתרחש ברצועת עזה כמסע הרס שיטתי וככזה שאינו נופל מהגדרות הקשות ביותר של המשפט הבינלאומי. בנוסף, קישר ממדאני בין יחסי המשטרה בניו-יורק לפעילות צה"ל, ואמר כי "כשמגף ה-NYPD על הצוואר שלכם – זה בהמשך לאימונים על ידי צה"ל". מדובר באמירה קשה וכבדה שזיעזעה את הקהילה היהודית בעיר, אם כי צריך להגיד ששי יהודים לא מעטים בניו יורק שהצביעו לממדאני.

לפי ממדאני, הפתרון לסכסוך תלוי ב"סיום הכיבוש והאפרטהייד". הוא רואה את המדיניות הישראלית כלפי הפלסטינים כחסרת לגיטימציה מוסרית, משפטית ואנושית. במאמר שפרסם סמוך ליום השנה למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, כתב: "הכיבוש חייב להסתיים. האפרטהייד חייב להיעלם. הדימום האנושי חצה את הגבול, והשפה עצמה נגמרת לה מול עוצמת הסבל בעזה".

מנהיגים יהודיים בעיר הגדירו את הדברים כ"חתרניים", ופרשנים מעריכים כי מדובר באיום על הקשרים ההיסטוריים בין ניו-יורק לישראל.

ממדאני צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 בינואר, אך כבר כעת ברור כי יחסו לישראל יהפוך למוקד מרכזי בפוליטיקה העירונית והבינלאומית. מצד אחד, יש הרואים בו קול חדש, אמיץ וערכי. מצד שני, יש הרואים בכך איום על הקשרים המסורתיים של העיר עם ישראל במקביל לפגיעה גם ביהודי ניו יורק.