וול סטריט בורסה מסחר
צילום: רוי שיינמן

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

הנתונים הנכנסים עדיין לא מספקים לפדרל ריזרב סיבה מספקת להוריד את הריבית. למרות החולשה בנתונים הכלכליים, הסבירות שהריבית תישאר ללא שינוי בפגישה הקרובה עומדת כעת על 89.7%
רוי שיינמן | (4)

שבוע נוסף ייפתח מחר בוול סטריט, כאשר ביום שישי הקרוב יפורסמו נתונים מקדימים על ההליך הדיסאינפלציוני באמצעות מדד הליבה של ההוצאות לצריכה פרטית. מחירי הנפט צפויים גם הם להיות במוקד העניין, כאשר המתיחות במזרח התיכון גוברת ועליית מחירי הנפט משפיעה באופן ישיר על הוצאות הצרכנים. מספר חברות ידווחו השבוע על תוצאותיהן לרבעון השני כאשר הבולטות שבהן הן קרניבל CARNIVAL CORP , פדקס FEDEX , מיקרון  MICRON TECHNOLOGY ונייקי NIKE .  כזכור בשבוע שעבר פורסמו נתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב. המכירות בחודש מאי עלו ב-0.1%, מתחת לצפי שהיה לעלייה של 0.3%, מה שעשוי להעיד על תחילת האטה בצריכה של הצרכן האמריקאי. "רכישות המוצרים שבדרך כלל מגיבים ראשונים להיחלשות במצבו הפיננסי של הצרכנים, כגון ריהוט, ציוד חשמלי, מוצרי בניין, נחלשו הרבה יותר מאשר המוצרים לצריכה שוטפת", כתב אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב. "דפוס זה מזכיר את ההתנהגות בדרך למיתון של 2008-2009. זה לא אומר שהמשק האמריקאי הולך למשבר, אבל יכול להצביע שמצבו הפיננסי של הצרכן הורע". "הנתונים מעידים, קלות, על חולשה יחסית במצבו של הצרכן, כאשר מכירות במקומות של מזון ומשקאות איבדו 0.4% במהלך החודש, אם כי זה בתיקון לזינוק של קרוב ל-4% בחודש שעבר", מוסיף יוני פנינג, אסטרטג ראשי במזרחי טפחות. "מכירת רכבים, מנגד, עלתה ב-0.8%, למרות התמשכות הירידות במחירי המכוניות החדשות, במדד הרלוונטי.  

ההערכות התקציביות בארה"ב

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, התייחסו לעדכון ההערכות התקציביות על ידי משרד התקציבים של הקונגרס של ארה"ב. "לפי תחזית הבסיס האחרון של CBO, החוב הפדרלי המוחזק על ידי הציבור האמריקאי יגדל ב-23 טריליון דולר עד לשנת 2034, מיותר מ-27 טריליון דולר לכמעט 51 טריליון דולר עד לסוף 2034", כותבים כלכלני לאומי. "החוב יעלה מ-97.3% תוצר בסוף 2023 ל-106.2% עד לשנת 2027 - מעבר לשיא הקודם שנקבע רק לאחר מלחמת העולם השנייה – ויגיע לכ-122.4% מהתוצר עד 2034. ה-CBO מעריך שהגירעון התקציבי יסתכם ב-1.9 טריליון דולר (6.7% מהתוצר) בשנת 2024, ירד ל-1.8 טריליון דולר (5.5% מהתוצר) בשנת 2027, ולאחר מכן יגדל ל-2.9 טריליון דולר (6.9% מהתוצר) בשנת 2034. הגירעונות יסתכמו 22.1 טריליון דולר (6.3% מהתוצר) על פני טווח שנות התקציב של 2025 עד 2034 - 2.1 טריליון דולר יותר מהתחזית בקו הבסיס של פברואר". "הוצאות הריבית הן מניע גדול במיוחד לגידול ההוצאות והגירעונות. עלויות הריבית צפויות להכפיל את עצמן מ-345 מיליארד דולר בשנת 2020 ל-892 מיליארד דולר ב-2024, להגיע לשיא של כמעט 3.1% מהתוצר השנה ולעלות יותר מן ההוצאה הציבורית על ביטחון או בריאות", מוסיפים כלכלני לאומי בהתייחסות לתחזיות ה-CBO. "עלויות הריבית צפויות לעלות על השיא שלהן כחלק מהכלכלה בשנה הבאה, להגיע לרמה של טריליון דולר ב-2025, ולהמשיך לצמוח ל-1.7 טריליון דולר - או 4.1% מהתוצר - עד 2034".

ומה עם הריבית?

חלקכם אולי עוד זוכרים אבל בתחילת השנה הפד' צפה 3 הורדות ריבית במהלך 2024. החלטת הריבית הבאה עוד רחוקה ותתרחש ב-31 ביולי, אבל גם בה סביר להניח שהבנק המרכזי ישאיר את הריבית ללא שינוי. החוזים על ריבית הפד מתמחרים כיום 2 הורדות ריבית עד לסוף השנה, עם סבירות של 65.9% להורדת ריבית ראשונה בחודש ספטמבר. בפגישת הפד' האחרונה, 4 מתוך 19 הנציגים אמרו כי הם לא רואים הורדת ריבית ב-2024; 7 צופים הורדת ריבית אחת ו-8 מצפים עדיין לשתי הורדות ריבית. בפדרל ריזרב צופים כי השנה תסתיים עם אינפלציה גבוהה יותר ממה שציפו קודם לכן. "למרות החולשה בנתונים הכלכליים בארה"ב, אין אפילו נגיד אחד ב-FED שתומך בפומבי בהורדת ריבית כבר בפגישה הקרובה", כותב זבז'ינסקי. "כל מי שמתבטא מדגיש שעדיין לא בשלו התנאים להורדת ריבית. זה לא מפריע לציפיות לריבית ה-FED בסוף 2025 לרדת מתחילת מאי בכ-0.4% ולהגיע מתחת ל-4% (3.96%)".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מה עם סולאראדג השבוע? (ל"ת)
    שמש 24/06/2024 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מנתח מוח 24/06/2024 11:10
    הגב לתגובה זו
    המשך ניפוח בועת ה-a.i והמשך שורטים בשאר
  • ניתוח שמרני למדי. :-) (ל"ת)
    סודי 24/06/2024 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בראל 24/06/2024 03:40
    הגב לתגובה זו
    כל פיפס קטן מקפיץ את הבורסה לשני הצדדים השוק במצב פרווה לא מריח ולא מסריח
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.