הסוף לשביתות? פורד הגיעה להסכם עם איגוד העובדים בקנדה
הסכמים קיבוציים בסקטור הרכב אפשריים. האיגודים בארה"ב רק צריכים להרים את הראש ולהסתכל צפונה. פורד FORD MOTOR חתמה על הסכם עם איגוד העובדים המייצג את רוב העובדים שלה בקנדה, מהלך שאולי יוביל למהלכים דומים גם בקרב האיגודים האמריקאים.
פורד דיווחה שהגיעה להסכם של שלוש שנים עם האיגוד, כאשר החלקים הבולטים בו הם מענק חתימה על סך 10 אלף דולר לעובדים במשרה מלאה והעלאות שכר של עד 15% במהלך שלוש השנים, מה שיוצא ממוצע של 5% בשנה, אבל לפי סעיף מסוים בהודעה של פורד ייתכנו גם העלאות נוספות במקרה של עליה באינפלציה, מה שיכול להביא לעליה שנתית בשכר של אפילו 6%.
כעת פורד, ביחד עם ג'נרל מוטורס וסטלנטיס, צריכה להגיע להסכם גם ה-UAW, איגוד עובדי תעשיית הרכב האמריקני שהרחיב את השביתה שלו ביום שישי האחרון. 6000 חברים באיגוד שעובדים בסטלנטיס ובג'נרל מוטורס הפסיקו להגיע לעבודה מה שמביא את מספר השובתים ל-13 אלף.
לפי הדיווחים, המשא ומתן עם ה-UAW מתנהל בקושי רב הרבה יותר, כאשר ראש האיגוד, שון פיין, לכאורה קורע את ההצעות של חברות הרכב מול עיניהן. העסקה של פורד בקנדה אולי מספקת קצת תקווה ומראה שעסקה בארה"ב לא רחוקה כמו שחושבים. העליה של 15% בשכר במהלך שלוש שנים עליה הסכים האיגוד הקנדי לא שונה בהרבה ממה שמוצע לאיגוד האמריקני, אבל חשוב לזכור שממש לא בטוח שמה שטוב לקנדים טוב גם לאמריקאיים. האיגוד האמריקאי דרש בתחילת השיחות העלאות שכר של 40% ושעות עבודה מצומצמות יותר.
- איגוד הדירקטורים נגד ביטול הנבחרת: "פתח למינויים פוליטיים"
- בעקבות השביתה - ג'נרל מוטורס מפטרת עוד 160 עובדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם השביתה תתרחב, או לחילופין, אם ייענו לדרישותיהם של העובדים השובתים להעלאת שכר של 40% יחד עם הטבות אחרות, הדבר עלול להפעיל לחץ על יצרניות רכב, סוחרים ובסופו של דבר על הרוכשים. כבר עתה נחשבים מחירי הרכב לגבוהים במיוחד, ולא רק שמחיריהם של המכוניות החדשות קרובים לשיא של כל הזמנים, אלא שגם המימונים מתייקרים לנוכח הריבית הגבוהה במשק שקפצה בצורה דרמטית כתוצאה מהאינפלציה.
המחיר הממוצע עבור מכוניות חדשות בחודש אוגוסט עמד על כ-47,941 דולר, קרוב לשיא של כל הזמנים. עם זאת, סביר שההשפעה על מחירי הרכב לא תורגש בטווח הקרוב לנוכח המלאי הגבוה שכבר קיים במגרשי המכוניות. יצרניות הרכב הגדילו את המלאי שלהן באוגוסט בציפייה לפריצת דרך במשא ומתן מול איגוד העובדים ועל פי ההערכות יש להן מספיק מכוניות לכ-50-60 יום בהישג יד, עלייה של כ-80% לעומת המלאי של לפני שנה. בדיוק מסיבה זו רוכשי המכוניות לא צפויים להרגיש בקרוב עלייה פוטנציאלית במחירים.
מנגד, ככל שההשבתות במפעלים תימשכנה, תפוקת הייצור תקטן לצד מלאי המכוניות במגרשים, דבר שעלול להתחיל ללחוץ על המחירים. בדגמים מסוימים ישנה אפילו בעיה גדולה עוד יותר שכן ישנם כאלו עם מלאי קטן במיוחד שעלול להיגמר בתוך שבועות ספורים. לפי שעה, נראה כי לצרכנים שמחפשים מכונית חדשה זהו הזמן ללכת ולדרוש אותה, שכן הסיכויים לעלייה במחירי הרכב גבוהים כעת משמעותית מאשר לאיזושהי הוזלה שלא נראית באופק.
- ממשל טראמפ דוחף לקצר את זמני חיבור מרכזי המידע לרשת החשמל
- טסלה אחרי הדוחות: האנליסטים חלוקים והמניה נחלשת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
