ראשי תעשיית המתכות באירופה: "אנחנו תחת איום קיומי"
אירופה נמצאת לקראת חורף כמוהו לא חוותה שנים. בעקבות פלישתה של רוסיה לאוקראינה, בחרו מדינות האיחוד האירופי לתת יד לעם האוקראיני דרך העברת כספים, נשקים, מזון ותרופות. בנוסף לעזרה לאוקראינה האיחוד יצא כנגד פוטין והחליט להטיל ביחד עם ארה"ב סקנציות על רוסיה וכמובן גם נגד פוטין. נשיא רוסיה, אשר שולט בכמות נכבדת מהגז והנפט שמגיעים לאירופה, לא נשאר חייב ודרש כי התשלום עבור הייצוא הרוסי ייעשה ברובל. לאחר שנענה בשלילה מהאירופאים, האט משמעותית את קצב האספקה לאירופה וביום שישי האחרון הודיעה גזפרום כי הזרמת הגז לאירופה לא תחודש בקרוב.
למרות שהאיחוד האירופי כבר מרגיש את המשבר עוד היום עם זינוק במחירי האנרגיה ונתוני אנפלציה גבוהים, החורף עוד לא התחיל והיבשת נערכת עד כמה שניתן עם הפסקות חשמל יזומות וניסיון לקצץ בבזבוז האנרגיה. 40 מנכ"לים של חברות ייצור המתכות הגדולות באירופה ביחד עם 26 חברות מארגון יורומטאוקס, פנו היום לגופי השלטון של האיחוד והזהירו מפני מה שעתיד לבוא לגביהם ומה יקרה אם לא ינקטו צעדים משמעותיים בקרוב.
על פי יורומטאוקס, 50% מקיבולת הפקת האלומיניום והאבץ של אירופה הושבתה בעקבות משבר האנרגיה. "צמצומי פעילויות המפעלים יגדילו את התלות של אירופה בצדדים שלישיים בכל הנוגע לאסטרטגיית שרשראות אספקה ותגדיל משמעותית את פליטת הפחמן העולמית" נמסר במכתב. עד כה נאלצו כמה חברות לסגור לגמרי את שעריהן והאיגוד חושש כי עוד חברות רבות הולכות להגיע לסף של "חיים או מוות" בחורף הקרוב, בנוגע לפעילויות רבות שלהן.
אירופה הינה מובילה בתחום האנרגיה הירוקה ומאמינה כי מדובר בהכרח, הבעיה היא שמרבית המתכות אשר דרושות לכך עומדות בפני סכנה וגם התשתית החשמלית הקיימת עוד היום ברחבי אירופה עומדת להפגע מהמשבר - בין אם זה רשת החשמל, פאנלים סולריים או טורבינות. חברות הארגון מסרו כי "הן תומכות באסטרטגיית השינוי האנרגטי של אירופה והן רוצות להתחייב להשקעות ארוכות טווח בכדי לעמוד ביעד של אפס פליטת פחמן עד 2050". נראה כי יש פה רמיזה לכך שבקצב הנוכחי שאיפותיו של האיחוד האירופי בכל הנוגע לאנרגיה ירוקה לא יראו אור יום בקרוב, אם בכלל.
- איגוד הדירקטורים נגד ביטול הנבחרת: "פתח למינויים פוליטיים"
- בעקבות השביתה - ג'נרל מוטורס מפטרת עוד 160 עובדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד יומיים צפויים להפגש שרים מרחבי האיחוד האירופי בכדי לדון בנושאים דחופים באיחוד, בראשם העלייה במחירי הגז והאנרגיה בעקבות פעילותה של רוסיה. בפניה אל השרים כתבו ראשי החברות: "אנו קוראים לאיחוד האירופי לנקוט באמצעי חירום כדי לשמר את את תעשיית החשמל האסטרטגית שלהם ולמנוע איבודי עבודות".
אירופה נמצאת בפני חורף קשה ומקבלי ההחלטות עומדים בפני החלטות לא פשוטות בכלל. מצד אחד הן מחויבות לאג'נדות שלהן - למנוע זיהום של כדור הארץ, מעבר מוחלט לאנרגיה ירוקה ומצד שני לא לתת יד במעשיו של פוטין באוקראינה. הבעיה היא שלא תמיד הרצוי מתיישר עם המצוי ונראה כי בקצב הזה האזרחים באירופה הולכים לחוות חורף שספק אם הם זוכרים עוד אחד כזה. סביר להניח שנראה בקרוב לאיפה מועדות פני האיחוד - האם יעדיפו מקבלי ההחלטות לדבוק בעמדתם ולתת לאזרחי היבשת לשלם את המחיר עם עלייה דרסטית במחירי האנרגיה והפסקות חשמל יזומות, או שמא יכנעו לפוטין וימנעו מעצמם אסון - מיתון, אשר כבר לא נשמע כל כך רחוק כיום מאירופה.
- 4.רונה 13/09/2022 19:58הגב לתגובה זואם האוקראינים לא יויתרו זלנסקי כנראה יחוסל ע"י המערב שיאשים את פוטין
- 3.כן ירבו 12/09/2022 16:22הגב לתגובה זוללא קשר לפוטין, עכשיו זו ורק זו ההוכחה 0 פלטות שווה חזרה לתקופת האבן. אירופה הפסיקה לקדוח הסתמכה על אנרגית סולארית ושאר השיטים שלא יציבים. אילו לא פתרונות ועדיין הלכו אחרי בעלי ההון הכתיבו דת לדשה. זה המחיר שהמערב צועד אליו אם או בלי פוטין. אבטלה המונית, מחיר מחיה אסטרונומי. בקרוב המערב חוזר לתקופת האבן והמזרח בשיא פריחתו.
- 2.יוסי שמלא 12/09/2022 14:53הגב לתגובה זולמלחמת עולם שלישית מאמין שבחוף נאט"ו תיכנס חזק ותעיף את פוטין לפח
- 1.המהנדס 12/09/2022 10:23הגב לתגובה זוישראל תציע לארגון היורומטאוקס את הדיל הבא: 1. העברה מסודרת של מפעלי המתכות לישראל 2. עלות אנרגיית הפקה (גז טבעי) תחרותית ביותר 3. בניית המפעלים בסמוך לגבול עם עזה ומתן עבודה לאלפי פלסטינים 4. חוזי יצוא מובטחים לאירופה של התוצרת 5. מימון אירופאי של המפעלים (במקום קרוונים ביהודה ושומרון)
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
