גם ב-ECB מבינים: רק פעולה של הממשלות יכולה להציל את המצב
למרות שהכלכלות הגדולות באירופה נכנסו בשבוע באופן רשמי ל"גל השני" של הקורונה עם הגבלות בכלכלות המובילות ביבשת. למרות שהסיכונים לפעילות הכלכלית ובעיקר לאינפלציה עלו משמעותית, בבנק המרכזי באירופה החליטו להמתין לדצמבר הקרוב עם הרחבת התמריצים. השאלה הגדולה כעת - מה כבר יכול לעשות הבנק המרכזי שהוא עוד לא עשה עד כה?
"אנחנו מסתכלים על הכל", טענה אתמול יו"ר ה-ECB כריסטין לגארד במהלך מסיבת העיתונאים לאחר החלטת הריבית. לגארד הוסיפה כי "אנחנו הולכים להשתמש בכל המכשירים שיש לנו, עם כל הגמישות השיש לנו בכדי לטפל בכל התפתחות שתיהיה".
הלחץ על ה-ECB לפעול לא מגיע במקרה, אירופה בבעיה גדולה והבעיה של אירופה היא בעיה עולמית. אם אירופה נכנסת לסחרור דיפלציוני נוסף, קשה לראות כיצד הכלכלה העולמית ובפרט כלכלת ארה"ב לא יכנסו לסחרור דומה. תוצאות הבחירות בשבוע הבא אמנם מושכות את רוב הכותרות ותשומת הלב, אך בסופו של דבר התנאים בארה"ב צפויים להמשיך להיות טובים, ולא משנה מי הנשיא. אירופה בהחלט יכולה "להרוס את החגיגה".
הבעיה הגדולה של אירופה היא דפלציה שצפויה להחמיר עוד יותר את המיתון. הדפלציה באירופה נובעת מ-2 סיבות: הראשונה היא הפגיעה הכלכלית שנגמרת בעקבות נגיף הקורונה. כמו בכל העולם - מדובר בגורם דפלציוני משמעותי במיוחד. במקביל, ה-ECB נכשל בשמירה על האירו, שעבר תיסווף של קרוב ל-10% מול המטבע האמריקני.
- הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצניחה באינפלציה באירופה מגיעה למרות שה-ECB שלף בחודשים האחרונים את "התותחים הכבדים": הבנק הגדיל את מאזנו בקרוב ל-2 טריליון אירו כאשר הוא מציף את המערכת הבנקאית בכסף זול.
מאזן ה-ECB מול מדד המחירים באירופה: ה-ECB נכשל שוב ושוב
הנתונים שפרסם ה-ECB מוקדם יותר השבוע מסבירים ככל הנראה מדוע הבנק נכשל לעורר את האינפלציה. בעוד כמות הכסף בשוק האירופאי (M3) עלתה בקצב שנתי של 10.4% בחודש האחרון, ההלוואות מצד הבנקים לחברות ובפרט למשקי הבית תקועות בחודשים האחרונים. שאין אשראי, אין צמיחה ואין אינפלציה.
הגידול ב-M3 מול ההלוואות הניתנות באיחוד האירופאי: אינפלציה לא יכולה להיווצר בסיטואציה כזו
ב-ECB מבטיחים ביממה האחרונה לבחון את הכלים שברשותם בדצמבר הקרוב, אך נשאלת השאלה מה כבר יכול לבצע הבנק שהוא עוד לא ניסה עד כה? הבנק כבר מממן את הממשלות באיחוד האירופאי והוריד משמעותית את עלויות המימון של החברות. בנוסף המערכת הבנקאית באירופה מפוצצת גם היא בנזילות ואין שום חשש לקריסה של גוף פיננסי גדול (הימים האחרונים בקושי הזיזו לשוק המימון הבנקאי באירופה). איך הזרקה נוספת של הון למערכת הבנקאית תעזור?
- שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה,
- מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים
בשוק מצפים כרגע שהבנק יעשה בדיוק את מה שעשה בחודשים האחרונים רק קצת יותר גדול: תוכנית הרכישות בשוק האג"ח הממשלתי (PEPP) צפויה לגדול ל-2 טריליון אירו., הרכישות בשוק האג"ח הקונצרני צפויות לגדול עוד יותר ואפילו מדברים על תנאים מקלים יותר בהלוואות המוזלות לבנקים (TLTRO).
- 5.אנונימי 31/10/2020 20:13הגב לתגובה זונראה באופן אבסורדי שהבנקים המרכזיים החליטו לקנות את כל החוב הממשלתי ואז יהיה טוב...מישהו השתגע ?
- 4.לפני שבוע רשם שהמדדים בדרך לשיאים ועכשיו משנה ואומר שהמצב לא טוב (ל"ת)אלכס 30/10/2020 18:03הגב לתגובה זו
- 3.העולם לא היה אותו עולם.... (ל"ת)י 30/10/2020 17:48הגב לתגובה זו
- 2.המתחזה 30/10/2020 17:00הגב לתגובה זוואז נראה שיפור בכלכלה, למה צריך לתחזק את כל חברות הרפאים והמובטלים הפרזיטים
- צודק (ל"ת)אריאל 31/10/2020 09:07הגב לתגובה זו
- 1.כשמתחילה קריסה מסבירים (ל"ת)חכמת הבדיעבד 30/10/2020 16:45הגב לתגובה זו

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.

קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.

שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה,
וושינגטון מגבירה השקעות, סין ואירופה מאיצות פיתוח
דמיינו עולם שבו מחשבים פותרים סודות כימיים במהירות בזק, מפצחים הצפנות בלי מאמץ, ומאיצים פיתוח תרופות חדשות. זה לא מדע בדיוני, זה המחשוב הקוונטי. אתמול, שתי חברות אמריקאיות, ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing 15.28% ואיון-קיו IonQ 5.39% זכו בחוזים ממשלתיים משמעותיים. חיל האוויר האמריקאי משקיע 5.8 מיליון דולר בריגטי לבניית רשתות קוונטום, ומשרד האנרגיה חותם על שותפות חללית עם איון-קיו. התוצאה? המניות קופצות בעשרות אחוזים.
השוק העולמי צפוי להגיע ל-125 מיליארד דולר עד 2030, עם השקעות מצטברות של יותר מ-40 מיליארד דולר עד כה, וארה"ב תופסת חצי מהעוגה.
ריגטי: בניית גשרים קוונטיים לעתיד
נתחיל בריגטי, החברה הקליפורנית שמתמחה במחשבים קוונטיים מבוססי סופרקונדוקטורים, אותם "קיוביטים" על-מוליכים שמתנהגים כמו חלקיקים קסומים, מסתובבים במקביל בכמה מצבים.
החוזה החדש, בשווי 5.8 מיליון דולר לשלוש שנים, מגיע מהמעבדה למחקר אווירי של חיל האוויר (AFRL). המטרה לבנות רשתות קוונטום שמאפשרות העברת מידע קוונטי בין מכונות מרוחקות, כמו גשרים על-טבעיים שמחברים בין עולמות. ריגטי תעבוד כאן הסטארט-אפ ההולנדי QphoX, שמפתח ממירים אופטיים-מיקרוגליים , במטרה לפתח כלים שממירים אותות קוונטיים לאור סיבי אופטי, כדי שהמידע לא יתפוגג בדרך.
המנכ"ל סובודה קולקרני לא מסתיר את ההתרגשות: "זה מחקר לטווח ארוך, אבל הוא הבסיס לכל מה שיבוא אחר כך, רשתות מאובטחות לצבא, לדאטה סנטרים, אפילו לערים חכמות". ריגטי כבר הוכיחה את עצמה עם מערכת Ankaa-2, שכוללת 84 קיוביטים, אבל האתגרים עדיין שם: יציבות נמוכה ושגיאות תכופות.
- מרוץ המחשוב הקוונטי מתחמם: סטארט־אפ אירופאי גייס 300 מיליון דולר
- "מחשוב קוונטי בדרך לשוק של 2 טריליון דולר עד 2035"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החוזה הזה הוא חלק מגל השקעות אמריקאי רחב יותר תחת National Quantum Initiative (1.2 מיליארד דולר מאז 2018), נותן דחיפה לתעשייה.
איון-קיו: הקוונטום כובש את החלל
ממול, איון-קיו לוקחת את זה צעד קדימה - אל החלל. החברה, שמתבססת על טכנולוגיית יונים כלואים (אטומים תקועים בשדות מגנטיים, יציבים יותר מקיוביטים רגילים), חתמה על מזכר הבנות (MOU) עם משרד האנרגיה (DOE) להדגמת תקשורת קוונטית לוויינית.