שוק ה-IPO בוול סטריט משתולל - השבוע הטוב בהיסטוריה
סנופלייק התכוונה לגייס לפי שווי של 22 מיליארד וטסה תוך יום לשווי של 71 מיליארד; ג'ייפרוג הישראלית כיוונה ל-2 מיליארד פלוס, הנפיקה ב-4 מיליארד ועלתה תוך רגע לשווי של 6 מיליארד; Unity תצא להנפקה לפי 11 מיליארד דולר; Amwell בשווי של 3.5 מיליארד דולר - אלו "מחירי פתיחה" - מכאן כנראה תהיה עלייה
המשקיעים במניות הטכנולוגיה צפויים לעבור להנפקות ציבוריות ראשוניות (IPO) על רקע העלייה בחברות החלום הגדולות והצומחות שמנפיקות בוול סטריט. החברות האלו דוחפות קדימה לרישום כחברות ציבורית ומקבלות אהדה מהמשקיעים בעוד שווירוס הקורונה שנמשך גורם לשוק המניות להראות סימני חולשה. קצב ההנפקות עלה השבוע מדרגה וזה הולך להיות השבוע הטוב ביותר בהנפקות ראשוניות בנאסד"ק. אז הנה מה שהיה ומה שיהיה, ויש גם זווית ישראלית.
חברות אחסון הנתונים סנופלייק, השלימה הנפקה אתמול. ההנפקה אמורה היתנה להיות במחיר של בין 75 דולר ל-85 דולר למניה, מה שמעניק לחברה שווי שוק של כ-21 מיליארד דולר לבין 24 מיליארד דולר, אבל התיאבון להנפקות חלום הזניק את המחיר בהנפקה למעל 120 דולר כשהיא מגיעה ביום המסחר הראשון למעל 300 דולר וסוגרת ב-254 דולר. שווי החברה - 71 מיליארד דולר (הרחבה כאן עם רקע על הכניסה של וורן באפט להשקעה במניה רגע לפני המסחר בה)
והנפקה נוספת - יצרנית משחקי הוידאו, Unity, קבעה טווח מחירים להנפקה הצפויה ביום שישי, בין 34 דולר לבין 42 דולר למניה, כלומר הערכת שווי של 11 מיליארד דולר. המוצר העיקרי של יוניטי הוא מנוע משחקי הווידאו שלה, המתחרה ביצרנית פורטנייט, אך היא מחפשת להשתמש בטכנולוגיה שלה גם ליישומים אחרים.
הצפרדע שווה 6 מיליארד דולר
חברת תוכנת הענן, JFrog הישראלית (הרחבה כאן) עתידה היתה להיות מוערכת בסכום של עד 3 מיליארד דולר לצורך ההנפקה, אלא שבהנפקה שהיתה אתמול היא גייסה לפי שווי של 4 מיליארד דולר וזינקה לשווי של 6 מיליארד. מדובר בהצלחה פנומנלית לחברה שאמנם צומחת אבל עדיין מפסידה. לפי התשקיף של ג'ייפרוג, בשנת 2019, הכנסותיה הסתכמו בכ-105 מיליון דולר, עליה של 65% לעומת שנת 2018. במחצית הראשונה של שנת 2020, זינקו ההכנסות בכ-50% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והסתכמו ב-69.3 מיליון דולר.
- דף חדש במשפחת לוי: מנפיקים את הנדל"ן ומערבים את הילדים
- מחלבות גד בדרך לבורסה, האם המחיר אטרקטיבי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנת 2019 דיווחה החברה על הפסד של כ-5.4 מיליון דולר, לצורך השוואה בשנת 2018 דיווחה על הפסד של 26 מיליון דולר. במחצית הראשונה של שנת 2020, דיווחה החברה על הפסד של 400 אלף דולר בלבד, לעומת 2.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה.
בבחינת מכפיל ההכנסות של החברה, לפי קצב ההכנסות של המחצית הראשונה של שנת 2020, החברה הונפקה לפי מכפיל הכנסות של 28.9, ובשווי בו היא נסחרת כעת במכפיל הכנסות של מעל 50.
החברה מאפשרת ניהול ספריות קוד פתוח - החברה, מייצרת מוצרים המאפשרים לבצע עדכוני תוכנה באופן תדיר ואוטומטי, באמצעות פתרון לניהול ספריות קוד פתוח. בין המתחרות בשוק נמצאת חברת Red Hat, חלק מ-IBI, שנסחרת בגרמניה לפי שווי של כ-29 מיליארד יורו, וחברת VMware (סימול: VMW), שנסחרת בבורסה בניו יורק לפי שווי של כ-61 מיליארד דולר. DELL המחזיקה גם במניות ג'ייפרוג, היא בעלת השליטה ב-VMware. באפיק אחר, מתחרה החברה מול ענקיות הטכנולוגיה אמזון, גוגל ומיקרוסופט, בתחום שירותי הענן.
- אינטל מתממשת, פדקס מזנקת - המניות הבולטות היום בוול סטריט
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
עוד הנפקה גדולה שתהיה השבוע - Amwell, חברת הטלרפואה, מבקשת לנצל את הרלוונטיות הברורה של מוצריה, ולמכור מניות לציבור במחיר של 14 ועד 16 דולר למניה, המשקף הערכת שווי בסך 3.5 מיליארד דולר ברמה הגבוהה ביותר. החברה מקשרת בין חולים לרופאים באמצעות וידאו מאובטח.
במהלך ה-20 השנים האחרונות, מספר החברות הציבוריות ירד בחצי, ואילו השווקים קרובים לשיאים של כל הזמנים. נראה כי המשקיעים שופעי המזומנים בעלי רעב אמיתי לשמות חדשים.
- 8.יוני 17/09/2020 16:30הגב לתגובה זואני לא כלכלן גדול אבל אני מתכנת ותיק. כל חברות התוכנה הגדולות בעולם כולל שמות כמו גוגל, פייסבוק, אמאזון, אורקל , מייקרוסופט וכד' - כולם עובדים עם המוצרים של jfrog ותלויים בהם. אין להם מתחרים אמיתיים בשוק. המוצרי הראשי שלהם הוא הסטנדרנט בשוק והפך לשם גנרי (כמו רפריג'ידטור). בקצב הצמיחה הנוכחי שלהם כבר השנה הם יהיו ברווחיות.
- 7.צנזורה 17/09/2020 14:34הגב לתגובה זובסוף יימצא פתרון בבית השימוש , אינפלציה רבותי , אינפלציה
- 6.שכסף שחור נכנס אין להם מה לעשות מרצים את הבורסה לעננים (ל"ת)אבי 17/09/2020 14:29הגב לתגובה זו
- 5.כסף שחור נכנס לבורסה למה שלו ישתולל לו אכפת להם מהכלכלה (ל"ת)tch 17/09/2020 14:24הגב לתגובה זו
- 4.תוך יומיים ירדו 80% כי זה מה ששות (ל"ת)דוד הגנן 17/09/2020 13:43הגב לתגובה זו
- 3.כישלון של הבורסה הכושלת 17/09/2020 13:16הגב לתגובה זוכישלון של הבורסה הכושלת
- 2.יוסי 17/09/2020 13:08הגב לתגובה זוזה ייגמר רע רע רע מאודמאוד מאוד. אנחנו נתגעגע ל למפולת של 2008
- 1.וככה ילדים, מנפחים בועה (ל"ת)אסף 17/09/2020 12:41הגב לתגובה זו

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.