הפד' מנסה לצנן את השווקים? מצמצם את הרכישות בשוק האג"ח הממשלתי
אם לפני נגיף הקורונה היה ניתן עוד להתווכח עם הטענה כי "הפד' שולט באופן מוחלט ומלאכותי על שוקי המניות", האירועים בחודש וחצי האחרונים מוכיחים עד כמה השווקים תלויים בשינויים במאזני הפד' ופחות והתפתחויות הכלכליות. האם העליות האחרונות בשווקים מציגים את המתרחש כעת בכלכלה הריאלית? כמובן שלא.
אנו מקבלים הערב דוגמה נוספת לתלות של השווקים ברכישות הפד'. מספר שעות לאחר שהפד' הקפיץ את השווקים עם החלטה על הרחבת הרכישות בשוקי האג"ח, כאשר הוא צפוי להתחיל לרכוש אג"ח קונצרני (לכתבה המלאה). הבנק הוריד לאחר מספר שעות את צפי הרכישות שלו לשבוע הבא בשוקי האג"ח הממשלתי ושוק האג"ח מגובה משכנתאות (MBS). העליות בוול סטריט נחלשו משמעותית מרגע ההודעה של הבנק.
הבנק צפוי להוריד את הרכישות היומיות שלו בשוק האג"ח הממשלתי מרמה של 50 מיליארד דולר לרמה ממוצעת של 30 מיליארד דולר "בלבד". במקביל, הרכישות שלו בשוק האג"ח מגובה משכנתאות צפויות לרדת לרמה ממוצעת של 15 מיליארד דולר, לעומת 25 מיליארד דולר בשבוע האחרון. בסה"כ, הפד' צפוי לבצע רכישות של בערך 215 מיליארד דולר ב-2 שווקים אלו.
נציין כי הורדת הרכישות ב-2 שווקים אלו לא קריטית במיוחד כעת, לנוכח פעולות הבנק בשאר השווקים ולנוכח נזילות השיא שקיימת בשוקי הריפו בארה"ב. עם זאת, נראה כי ההודעה מצליחה להחליש במעט את הסנטימנט בשוק.
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרף 15 דק' של מדד ה-S&P500: הודעת הפד' על הצמצום מסומנת
- 17.דירה=קורת גג 15/04/2020 06:46הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- אתה בטח מתווך דירות !!!! (ל"ת)נהג 04/09/2020 15:37הגב לתגובה זו
- 16.אלי 10/04/2020 15:41הגב לתגובה זושואל לידע הכללי שלי, איך קניית אגחים משפיעה בסופו של דבר על השווקים בתכלס?
- לא מבין הרבה 11/04/2020 20:22הגב לתגובה זוברגע שרוכשים אג"ח התשואה שלו יורדת. דבר שגורם לחיפוש תשואה גבוה יותר במכשירים פיננסיים אחרים
- שהולך להשקעות אחרות בפרט מניות (ל"ת)משחרר כסף 10/04/2020 17:34הגב לתגובה זו
- 15.רוזן 10/04/2020 11:27הגב לתגובה זולא צריך להיות פסיכולוג גדול כדי להבין שהדבר הכי חשוב לך בחיים זה הציפייה הנצחית שלך שמדד דאו גונס ירד לשער של 3300
- 14.רוזן 10/04/2020 11:22הגב לתגובה זואם אתה מתפרנס משיטת שאילת סחורה ואתה אמר שהשיטה טובה גם בשוק עולה וגם בשוק יורד אז למה אתה כותב כל יום בביזפורטל שאתה מחכה ומצפה שהשווקים בארה"ב יפלו לשאול ולתחתיות ?
- 13.הפד 10/04/2020 11:14הגב לתגובה זואת העולם מקריסה טוטלית א לה 1929 ויותר מטה...
- 12.אזרח פשוט 10/04/2020 10:54הגב לתגובה זוהם ישכנעו לחזור אחרי שהשוק יחזור לשיא, כאשר הכל יהיה ורוד הם יקנו, ואז ......
- 11.אשר 10/04/2020 09:51הגב לתגובה זולמעשה זה גם וגם, ההסטוריה חוזרת על עצמה.השוק שווה ירידה של לפחות עוד 30%-40%.אם לא היו עירויים של הבנק המרכזי, השוק היה מתמוטט.אין מצב שגם חברות כמו פייסבוק, אמזון, אפל ועוד לא יפגעו ממיתון וירידה חדה בביקושים.אבל המחיר שלהם די רוב לשיא כל הזמנים.השוק כרגיל משקרררר, איזה כיף להיות מהמקורבים והקרובים למעשה הם כמעט "אף פעם" לא טועים, לפחות דואגים שהם לא יטעו.גם שיש טעות מגבים אותם, עד שהנורמאלי חושב שהוא אידיוט.
- 10.ניסים 10/04/2020 09:07הגב לתגובה זויקח זמן המכה תהיה חזקה מה שלא טבעי לא יחזיק מעמד
- 9.גדי 10/04/2020 08:01הגב לתגובה זוכל הזרמות הכספים של הפד וההלאמות שהוא מבצע יעלו לו ביוקר , השוק די מהר חוזר להיות דובי עם פרסומי דוחות ותוצאות הרבעון ...
- למה לא תכתוב בעברית? (ל"ת)נהג 04/09/2020 15:40הגב לתגובה זו
- תפוחי 10/04/2020 14:51הגב לתגובה זואתה מחטיא את המטרה.בשורה התחתונה הצונמי שישטוף את השווקים יגיע לתחנה סופית עם תשואה של שתי ספרות באגחים ל 30 שנה.
- 8.דירה=קורת גג 10/04/2020 03:19הגב לתגובה זודירה=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
- 7.האמריקאים גומרים את כל הדלק שנשאר להם והשווקים ישלמו ביוקר , כל אלו שחושבים שהדרך סלולה רק למעלה אתם תתפלאו כמה המגלצה למטה מהירה מאוד . השווקים משדרים מצוקה אקוטית ולכן הכסף (ללא הכיסוי) זורם בלי הפסקה . הנחת העבודה שבעוד שבוע וחצי השוק האמריקאי חוזר ל (ל"ת)אריאל 09/04/2020 23:26הגב לתגובה זו
- 6.א 09/04/2020 23:14הגב לתגובה זוהראלי השבוע נגרם בעיקר מירידה בקצב ההדבקות ותקווה להשתלטות על הנגיף. התמתנות המדדים הערב ניתן גם ליחס לירידה במחירי הנפט
- 5.מה שיורד עולה מתישהו ..וכן הפוך (ל"ת)צופה מהצד 09/04/2020 22:51הגב לתגובה זו
- 4.זה עוד יעלה להם ביוקר כל ההתנהלות הזו! 09/04/2020 22:37הגב לתגובה זוזה עוד יעלה להם ביוקר כל ההתנהלות הזו!
- דוד 10/04/2020 03:14הגב לתגובה זואנשים אתם חושבים שאתם מבנים יותר מהם ? הם כל כך טיפשים שהם עושים מהלכים כאלו בלי לחשוב על ״ההשלכות״ ??? לא לדאוג לפד הוא יודע מה הוא עושה !
- 3.מיכאל 09/04/2020 22:30הגב לתגובה זוחבורה של פושעים חזירים. אנשים נכנסו לכלא על הרצת מניות, פה זה הרבה יותר גרוע.
- 2.פאניקה ושגעון אמריקאי טיפוסי משמשים בעירבוביה (ל"ת)שלמה 09/04/2020 22:30הגב לתגובה זו
- 1.הן מחפשות בגלל הירידות החדות בנפט (ל"ת)הצלף 09/04/2020 22:22הגב לתגובה זו
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
