השבוע האחרון בסין היה גדוש אירועים, אך על מה צריכה הענקית לשים דגש?

למרות ההאטה האחרונה, הכלכלה השנייה בגודלה בעולם מתאוששת מהר יותר ממה שהמבקרים שלה חושבים, והשבוע קיבלנו טעימה נוספת על ההשפעה הגדולה של הנעשה בסין על השווקים בעולם
עידן קייסר | (1)

ה'אקונומיסט' כתב השבוע כי אין מהפכה תעשייתית בהיסטוריה בה צופים כל כך הרבה אנשים ברחבי העולם, והוא התכוון לנעשה בסין:

המשקל של סין בכלכלה הגלובלית מסמל בעקיפין את הזכות שיש לענק הסיני על תשומת הלב של העולם. כאשר הייצור התעשייתי שלה, בניית הבתים שלה והתוצרת האנרגטית שהיא מפיקה יורדים בחדות, כמו שהם ירדו מתחילת השנה ועד אפריל, החדשות מעיבות על שווקי המניות בעולם ועל מחירי הסחורות.

כאשר הבנק המרכזי הסיני מקל את המדיניות המוניטרית שלו, כמו שהוא עשה החודש (מאי), נוצרת 'מערבולת' חזקה כמעט כאילו הפדרל ריזרב בארה"ב היה משנה את רמת הריבית האפסית שלו.

כאשר ראש הממשלה הסיני, וון ג'יאבאו, מדגיש את הצורך לשמור על שיעורי צמיחה גבוהים, כמו שהוא הדגיש בשבוע שעבר, למילים שלו יש משקל משמעותי לא פחות על השווקים מאשר להצהרות כאלה ואחרות של מנהיגים באירופה.

יש הרבה דברים שנעשים לא נכון בכלכלה הסינית; היא לא יעילה בצורה מפתיעה, היא לא שוויונית כמו שהיא רוצה להיות וכו'. אך הדאגה של 'החיצוניים', ה'זרים' - שהצמיחה בסין תתמוטט אם במדינה יחוו 'פיצוץ', כמו התמוטטות האירו למשל - היא לא מוצדקת. נכון לרגע זה, סביר להניח שהמדינה תוכיח שהיא מתאוששת הרבה יותר מהר מאשר מה שהמלעיזים עליה חושבים.

ה'חיצוניים' נוהגים לחשוב שסין היא דוגמא ומופת ליעילות בייצוא, אבל ההשקעות בציוד ומכונות, בבניינים ובתשתיות היו אחראים ליותר מחצי משיעור הצמיחה בסין בשנה שעברה, בעוד הייצוא נטו לא תרם מאום לשיעור הצמיחה הסיני.

המודל הכלכלי בסין הוא לא הוגן ושוויוני כלפי כלל העם בסין. שיעורי ריבית החשופים לרגולציה ותקנות מאפשרים לבנקים 'לרמות' את החוסכים, ועל הפקדונות של העם הסיני הם משלמים סכומים נמוכים מהמקובל. תאגידים ממשלתיים עם כוח מהממשל וסובסידיות מהאוצר גובים סכומים גבוהים מהמקובל עבור מוצרים רבים. גם הבדלים בגישה לשירותים עירוניים נחסמים עבור עובדים ה'מיובאים' מהכפרים אל העיר על מנת לעבוד במפעלים הגדולים.

אז כנראה שסין תצטרך לדעת איך להשתמש בהון שלה בצורה חכמה יותר, וזה אמור להיות עבורה קל יותר מלשאר מדינות העולם, כיוון שהיא נתמכת בהון עצמי, ללא הלוואות מלווים חיצוניים למדינה. שימוש נכון יותר בהון יחייב אותה להרים את החסמים והרגולציה עבור חברות השקעה פרטיות, שיכנסו לשווקים בהם תאגידים ממשלתיים 'בזבזניים' ו'אי-שוויוניים' שולטים. שימוש נכון יותר בהון שלה יצטרך לקבל ביטוי גם בתחום הבנקאות ובתחום 'רשת הבטחון' הסוציאלית, וזה עוד מבלי לדבר על רפורמות פוליטיות וחברתיות שיצטרכו להעישות בעשור הקרוב.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אורי 28/05/2012 08:58
    הגב לתגובה זו
    לא קראתי את הנאמר בכתבה. אני מתיחס רק לכותרת-והיא מקוממת: אחד עידן קייסר מיעץ לסין מה לעשות. נו באמת
מחשוב קוונטימחשוב קוונטי

5,900% בשנה מ-80 סנט ל-46 דולר, שווי של 15 מיליארד, מי אמר בועה?

ריג'טי קומפיוטינג מושכת עניין חריג בשוק בזכות התקדמות טכנולוגית והזמנות חדשות, אך האנליסטים חלוקים בין מי שרואים התחלה של מסחור אמיתי לבין מי שמזהירים שהשווי הנוכחי מנותק מהבסיס הכלכלי

אדיר בן עמי |

מניית ריג'טי קומפיוטינג Rigetti Computing 8.98%  טסה 5,900% ב-12 החודשים האחרונים. המחיר זינק מ-80 סנט לכ-46 דולר למניה, ושווי השוק הגיע ל-15 מיליארד דולר. רק בחודש האחרון המניה עלתה ב-180%. זאת המציאות של חברת מחשוב קוונטי שמייצרת 8 מיליון דולר הכנסות בשנה. פוטנציאל יש, אבל גם הרבה סיכונים.


דיוויד וויליאמס, אנליסט בנצ'מארק, לא רק שלא חושב שזאת בועה, הוא העלה השבוע את מחיר היעד שלו למניה מ-20 דולר ל-50 דולר. זה אומר שלדעתו יש עוד 10% פוטנציאל עלייה מהמחיר הנוכחי. הוא שומר על המלצת קנייה ומסביר שמגזר המחשוב הקוונטי עבר "שינוי חד בהערכת שווי" בחודשים האחרונים.


התעשייה מתקדמת מהר. יש חדשנות מואצת, מערכת אקולוגית שמתרחבת, אימוץ שמאיץ ומודלים עסקיים שמתפתחים. הכל מצביע על כך שהמסחור של הטכנולוגיה קרוב יותר ממה שחשבו עד לאחרונה. וויליאמס כותב שאפילו אחרי הזינוק המטורף, "עדיין יש מקום רב לעלייה נוספת" ככל שהחברות ימשיכו לבצע תוכניות עבודה, להרחיב שימושים ולמשוך שותפים מסחריים חדשים.



ההישגים עד כה

ריג'טי הכריזה באמצע יולי כי הצליחה להדגים את המחשב הקוונטי הרב-שבבי הגדול ביותר בתעשייה. המערכת השיגה דיוק של 99.5% בפעולות על שני קיוביטים במקביל, וחצתה את שיעור השגיאות הקודם בחצי. במילים פשוטות, המחשב עושה פחות טעויות ועובד בדיוק גבוה יותר. וויליאמס האמין כבר מזמן שהגישה הטכנולוגית של ריג'טי, שמבוססת על חיבור של שבבים מרובים (צ'יפלט), היא הדרך הכי טובה להרחיב מחשבים קוונטיים. עכשיו, כשההדגמה הצליחה והדיוק השתפר משמעותית, הוא מתאר את זה כ"הישג משמעותי ומעודד מאוד".


בשבוע שעבר ריג'טי דיווחה על הזמנות רכש של 5.7 מיליון דולר לשתי מערכות Novera בנות 9 קיוביטים, שאמורות להימסר במחצית הראשונה של 2026. מערכת אחת נרכשה על ידי יצרן טכנולוגיה אסייתי שמטרתו לפתח מומחיות קוונטית, והשנייה הלכה לסטארט-אפ בקליפורניה שמתמקד בבינה מלאכותית ופיזיקה יישומית. זה אולי לא נשמע כמו עסקה ענקית, אבל זה מסמן משהו חשוב, הטכנולוגיה יוצאת מהמעבדות ומגיעה ללקוחות אמיתיים.


תחנת כוח קונסטליישן
צילום: טוויטר
הטור של גרינברג

פוחדים אבל פחות: האנרגיה הגרעינית חוזרת לאופנה

הצורך ההולך ועולה באנרגיה כתוצאה מהתקדמות מהפכת הטכנולוגיה בכלל והבינה המלאכותית בפרט, מנקה את תעשיית האנרגיה הגרעינית מכל אשמות וסכנות העבר, והביקוש אליה, אל מתקניה ואל חברות שפועלות בתחום, מרקיע שחקים  



שלמה גרינברג |

במהלך הרבעון האחרון של 2024 והראשון של 2025 ירד מדד המניות ההודי המוביל S&P BSE SENSEX  (סימול: ^BSESN) בכ-15%, וזאת בשל החששות מתוכניות הנשיא טראמפ בנושאי ההדדיות. זה, לצד מה שנראה כיציאה של כלכלת סין מההאטה, הביא את התקשורת הפיננסית למסקנה שהודו OUT וסין IN שוב. אבל המדד ההודי חזר לאחרונה לשיא כל הזמנים. 

אני חוזר ומזכיר שהודו, למרות כל הבעיות הפנימיות, היא עדיין האלטרנטיבה לסין, ובמיוחד כל עוד הרפובליקאים בשלטון. מדובר במעצמה כלכלית, במיוחד בתחומים שחשובים להמשך התקדמות המהפכה הטכנולוגית, ואם אכן חלום המזרח התיכון של טראמפ יקרום עור וגידים והסכמי אברהם יתרחבו, אין שום ספק שהודו תיהנה מכך בגדול, אז כדאי לדעתי להמשיך ולבדוק השקעה בתחומים מעניינים, כמו תוכנה, תקשורת ואפילו רובוטיקה, בהודו. 

מאוד ממליץ לקרוא את הכתבה המצורפת תחת הכותרת "לטיילור סוויפט ולמהפכת הבינה המלאכותית יש הרבה יותר במשותף ממה שאתם עשויים לחשוב". כתב אותה ג'ו סיאולי, עורך בכיר באתר Business Insider. סיאולי, שלפני Business Insider היה הכתב האחראי על חדשות המניות בבלומברג, הוא מייבין רציני ביותר ששווה לעקוב אחריו. כך הוא מגדיר את השפעת סוויפט והבינה המלאכותית על הכלכלה והחברה: "(לשתיים יש) כוח בלתי ניתן לעצירה שבולע את כל מה שסביבו: אנשים, עסקים... אפילו אזורים גיאוגרפיים שלמים וזאת בלוויית יצירת הערך העצומה, ביקוש אינסופי להוצאות ותעשיות חדשות שלמות שצצות כל הזמן. השינויים/שיבושים של אנבידיה וה-AI שלה כבר ברורים לכולנו, אבל מה שעושה סוויפט לתעשיית המוסיקה והבידור זה לא פחות מרשים". 

המאמר מעניין ומסביר "תופעות" שהבינה המלאכותית וסוויפט יצרו כל אחת בתחומה, כמו הערכת מניות. באמצעות המאמר אפשר להבין את ההשפעה של תהליך ההעברה של ניהול הכלכלה, האמריקאית והגלובלית, מידי דור הבייבי-בום לדורות ה-X (ילידי 1965-80), Y (או המילניום ילידי 1981-96) ו-Z (ילידי 1997-2012), תהליך שמתקדם בקצב מהיר בהרבה משהעריכו העתידנים, ושיש לו השפעה גדולה גם על החלטות השקעה.  

ענקיות הטכנולוגיה מגלות מחדש את הגרעין

לפני קצת יותר משנה כתבתי מאמר תחת הכותרת, "כורים גרעיניים IN: הקאמבק של תעשיית האורניום". כתבתי אותו בעקבות עסקה שנחתמה בין מיקרוסופט לחברת Constellation Energy (סימול:CEG), ספקית אנרגיה מובילה באמצעות כורים גרעיניים, אנרגיית רוח, אנרגיית שמש, גז טבעי ועוד. Constellation תספק למיקרוסופט אנרגיה לצורך תפעול מרכזי מידע באמצעות כורים גרעיניים. עסקה מסוג זה לא הייתה עולה בכלל על הדעת כאפשרית במהלך 30-35 השנים האחרונות כי תעשיית האנרגיה הגרעינית סבלה מחרם ממושך בעקבות אסונות שונים של דליפה רדיואקטיבית וחששות נוספים ברחבי העולם, מצ'רנוביל דרך שלושת האיים ולאחרונה ההפצצות הרוסיות באוקראינה.