עוד יום של מימושים בבורסות אסיה; ההאנג סנג ירד 1.3%

מדד ה-MSCI אסיה פסיפיק ירד עוד 0.7% לקראת סגירת חודש שלילי בו נרשם מימוש לעליות החדות בתחילת הרבעון. פיץ' חתכה את תחזית הצמיחה של יפן
יעל גרונטמן |

הבורסות באסיה ירדו זה היום השני ברציפות. הירידות באסיה מושפעות מהחשש להאטה בסין ובמדינות אחרות ומהמגמה השלילית שאיפיינה אמש את וול סטריט, לאחר שנתון ההזמנות למוצרים בני קיימא איכזב ועלה פחות מהציפיות, ובזמן שתוצאותיהן הכספיות של חלק מהחברות באסיה היו נמוכות מהתחזיות.

המדד האזורי, MSCI אסיה פסיפיק סיים בירידה של 0.7% ומתכונן לסגור מחר את החודש בירידה של כ-2%, אם כך יהיה, מארס יהיה החודש השלילי הראשון מאז נובמבר. בחודש האחרון נרשמו מימושים לעליות שאיפיינו את החודשיים הראשונים של הרבעון שבסה"כ היה החזק ביותר מאז 2010 ובו עלה המדד בכ-12%.

מדד הניקיי איבד 0.67%, ההאנג סנג ירד ב-1.32%, הקוספי איבד 0.9%, המדד המוביל באוסטרליה איבד כ-0.1% והבורסה של שנחאי איבדה 1.44% ובה הירידות נמשכות כבר 3 ימים ברציפות.

סוכנות דירוג האשראי, פיץ', חתכה הבוקר את תחזית הצמיחה של יפן ל-1.9% לעומת תחזית לצמיחה שנתית של 2.2% שפורסמה בדצמבר. בפיץ' מצפים לעלייה מתונה בצריכה ביפן שתיתמך על ידי הכנסות חזקות יותר.

מניותיהן של יצרניות הסחורות מכבידות על השווקים על רקע הירידות שנרשמו הלילה במחירן של המתכות היקרות והנפט שאיבד 1.8% והחוזה העתידי על הנפט הגולמי נסחר ברמה של 105.4 דולר לחבית.

מניות הטכנולוגיה האסיתיות יורדות על רקע התחזית הנמוכה מהתחזיות שסיפקה אתמול חברת אפלייד מטריאלס שאיבדה 2.8% ושלחה את מדד פילדלפיה סמיקונדקטוס לירידה של 1.25%.

חברת הנפט הסינית, CNOOC שהוזכרה לאחרונה בהקשר לאפשרות שתגיע להשקיע בתחום הנפט-גז בישראל או קפריסין, דיווחה כי רווחי השנה הפיסקאלית עלו ב-29% ל-11.2 מיליארד דולר, קצת מעל לתחזיות האנליסטים. עם זאת, החברה פירסמה יעד שמרני ביחס לתפוקה הצפויה השנה והמניה נופלת בכ-3.5%.

מנית שארפ המשיכה לזנק ב-6.5% לאחר שאתמול קיבלה הצעת השקעה מיצרנית האלקטורניקה הטאיוואנית Hon Hai.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי על רקע מרבצי זהב, קרדיט: AIנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי על רקע מרבצי זהב, קרדיט: AI
תגלית המאה

ארגנטינה זכתה בלוטו - גם אנחנו נרוויח?

"תגלית המאה": בצפון-מערב ארגנטינה התגלה מאגר מתכות עצום-ממדים הכולל מעל 13 מיליון טון נחושת, 32 מיליון אונקיות זהב ו-659 מיליון אונקיות כסף זה המרבץ הגדול ביותר שהתגלה בשלושת העשורים האחרונים; זה שינוי במאזן הכוחות העולמי מול סין הספקית הגדולה כיום; זה ינקה חובות ויתן בוסט לכלכלה הדרום-אמריקאית וגם אנחנו בישראל יכולים להנות מהשלל   

מנדי הניג |

במחוז סן חואן בלב הרי האנדים של צפון-מערב ארגנטינה על גבול צ'ילה, התגלה לאחרונה מאגר מתכות עצום ממדים, שכבר זכה לכינוי "גילוי המאה" בתעשיית הכרייה. המאגר, הכולל מעל 13 מיליון טון נחושת, 32 מיליון אונקיות זהב ו-659 מיליון אונקיות כסף, הוא אחד המרבצים המשמעותיים ביותר שנחשפו בעולם בשלושת העשורים האחרונים השווי שלו מוערך בזהירות בלמעלה מ-300 מיליארד דולר. התגלית שהתבצעה במסגרת המיזם המשותף Vicuña של חברות הכרייה הבינלאומיות BHP ו-Lundin Mining, היא לא רק אירוע גיאולוגי זו נקודת מפנה כלכלית, גיאופוליטית ואפילו טכנולוגית. יש לתגלית הזאת השלכות מרחיקות לכת על ארגנטינה על הכלכלה העולמית ויש סיכוי לא קטן שאנחנו ה'בסטיס' של חאבייר מיליי - גם נרוויח.

החשיבות של המאגר הזה היא לא רק בגלל היקף המתכות שנחשפו, אלא גם בתזמון הגילוי. את הנחושת מכנים לאחרונה "הנפט החדש" בגלל התפקיד המרכזי שלה במעבר לאנרגיה ירוקה, היא חומר גלם קריטי לייצור רכבים חשמליים, פאנלים סולאריים, טורבינות רוח ורשתות חשמל מתקדמות. גם הזהב והכסף, מעבר לשימוש בהם כשומרי-ערך וכחומרי גלם בתעשיית התכשיטים, הם גם ממלאים תפקיד מרכזי בייצור בתעשיית המוליכים-למחצה וגם ציוד רפואי ואלקטרוניקה מתקדמת. התגלית הזאת מקפיצה את המעמד של ארגנטיה, זה לא רק ממצב אותה כספקית משאבים גלובלית, אלא גם משפיע על שרשראות האספקה בסקטור הטכנולוגי. עד היום, שלטו בשוק העולמי בעיקר סין וצ’ילה, ששימשו כספקיות מרכזיות של נחושת ומתכות יקרות לתעשיות הגלובליות. כעת הכניסה של ארגנטינה לתמונה מאיימת לשנות את מאזן הכוחות בשוק ולהציב אותה כשחקנית מפתח בשרשראות האספקה הטכנולוגיות.

מעבר להיבטים הכלכליים הישירים, כמו שאמרנו התזמון לא היה יכול להיות טוב יותר. לתגלית יש גם משמעות אסטרטגית ברורה במיוחד על רקע המתיחות המסחרית בין סין לארצות הברית בשנים האחרונות. מה שהחריף והגיע לטונים גבוהים עם השקת מלחמת המכסים של הנשיא טראמפ, מלחמת סחר שחשפה את הפגיעות של המערב בתלות הכמעט מוחלטת ביצרניות כמו סין בכל הנוגע לחומרי גלם קריטיים ובפרט מתכות תעשייתיות נדירות. אמנם המאגר החדש אינו כולל את כל קשת המתכות הנדירות (כמו ניאודימיום או טנטלום) אבל נחושת, זהב וכסף נחשבות לחיוניות לא פחות בתפקוד השוטף של תעשיות ביטחוניות, אנרגטיות וטכנולוגיות.

השליטה של סין לא נובעת רק מהימצאות המחצבים בטריטוריה שלה אלא גם מהתשתיות והידע שהיא פיתחה בתחום הזיקוק, שבו מדינות אחרות התקשו להדביק את הקצב מבחינת עלויות וגם בגלל היבטים סביבתיים שנפוצים יותר במערב. התלות הזו הביאה את העולם ובעיקר את ארה"ב, יפן והאיחוד האירופי להשקיע מאמצים אדירים ב"גיוון שרשראות אספקה", כולל כרייה במדינות ידידותיות יותר כמו אוסטרליה, קנדה ועכשיו גם ארגנטינה.


אוויר נשימה לארגנטינה

אם אמרנו שזה תזמון טוב למערב אז לגבי ארגנטינה התזמון הוא פנטסטי. הכניסה של חאבייר מיליי לבית הנשיא בדצמבר 2023 הייתה לא פחות מרעידת אדמה פוליטית. מיליי, כלכלן ליברטריאני עם אג’נדה אנטי-ממסדית הגיע לשלטון על רקע משבר כלכלי מתמשך עם אינפלציה דו-ספרתית גבוהה, פיחות חמור במטבע המקומי וגירעון תקציבי עמוק. במסע הבחירות הרהבתני שלו הוא נישא על כתפי ההמונים כשהוא מחזיק במסור חשמלי תוך שהוא צורח את נשמתו: "לחתוך!" זו הייתה הבטחת הבחירות  - לחתוך - את הבזבוז הממשלתי, את המשרדים, את השחיתות ולהפחית את הגודל של המגזר הציבורי.