סגירה חזקה באסיה: מניות האינטרנט הקפיצו את המדדים של הונג קונג וסיןב-2%

אוסטרליה סגרה עליות של 1% לאחר 3 ימים של נסיגה. פייסבוק שמתכוננת להנפקת האינטרנט הגדולה אי פעם, הציתה את הדימיון בקרב המשקיעים במניות הרשתות החברתיות הסיניות
יעל גרונטמן |

המסחר בבורסות אסיה התאפיין הבוקר בעליות שערים שהתחזקו בסיום, זאת, בהמשך למגמה החיובית שאיפיינה את השווקים ברחבי העולם אתמול, אשר הושפעו מנתונים חזקים מהמצופה ביחס לפעילות היצרנית בסין, באירופה, בבריטניה ובארה"ב. נציין כי הבוקר התרחשה תקלת מחשב בבורסה של יפן שהיכבה את פתיחת המסחר בבורסה השלישית בגודלה בעולם ובמשך כ-4.5 שעות לא התקיים מסחר בכ-240 מניות, ביניהן גם סוני והיטאצ'י.

הניקיי היפני עלה ב-0.75%, בהונג קונג זינק ההאנג סאנג ב-2% ועלייה בשיעור דומה נרשמה גם בבורסה של שנחאי. באוסטרליה עלה המדד המוביל S&P/ASX200 ב-1% לאחר שלושה ימים בהם נסוג.

השווקים האסיאתיים הושפעו לחיוב גם מפרסום התשקיף של פייסבוק שחשף כי הכנסות הרשת החברתית הסתכמו ב-3.71 מיליארד דולר בשנה החולפת ורווחיה הסתכמו במיליארד דולר, והחברה של צוקרברג רוצה כעת לגייס 5 מיליארד דולר. ההנפקה צפויה להיות הגדולה והיקרה ביותר שעשתה חברת אינטרנט כלשהי מעולם. נזכיר כי בסין אין אפשרות לגלוש ברשת פייסבוק בשל המגבלות שהטילה הממשלה ולכן פופולריות שם רשתות חברתיות מקומיות כגון הרשת רן רן. המשקיעים באותן רשתות שאבו עידוד מחשיפת הפרטים של פייסבוק והזניקו את מניו האינטרנט הסיניות.

ראש ממשלת סין, וון ז'יאבאו אמר היום כי ממשלתו תסייע לחברות קטנות עם קרן של כ-2.4 מיליארד דולר, על רקע האטה בצמיחה הכלכלית בכלכלה השניה בגודלה בעולם.

"השוק שוחר הסיכון מגיב טוב לעמידות של הפעילות היצרנית בסין, לסימנים של התייצבות באירופה ולהתאוששות הנמשכת בארה"ב" אמר גוליאן קלאו, כלכלן בברקליס קפיטל.

אתמול ננעל המסחר בוול סטריט בעליות שערים נאות. מדד הדאו ג'ונס טיפס ב-0.6%, מדד ה-S&P 500 התחזק ב-0.9% ומדד הנאסד"ק זינק ב-1.2%. בשעת בוקר מוקדמת זו, החוזים העתידיים מצביעים על עליות קלות של 0.2% בפתיחת המסחר בוול סטריט.

ביפן בלט הבוקר מדד הבנקים בזינוק של 1.4%, על רקע פירסום הדוחות החזקים של הברוקרית הגדולה ביפן, נומורה, שמנייתה עלתה בכ-8.2% לאחר שדיווחה על זינוק של 33% ברווח לכ-234 מיליון דולר ברבעון הרביעי בעוד שהאנליסיטים בשוק ציפו שהחברה הפיננסית תדווח על הפסד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.