
הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
אחרי 5 שנים של נתק מודי ושי מצהירים על חימום היחסים בטיאנג'ין וכינון מחדש של קווי התעופה בין המדינות; בזמן שממשל טראמפ מטיל מכסים כבדים על הודו ומביא לקריסת שיחות הסחר בין הודו לארה"ב - על חצי היבשת שרוקדת בין המזרח למערב
חמש שנים אחרי שהטיסות הישירות בין הודו לסין הופסקו, שתי המעצמות האסיאתיות הודיעו על חידוש הקווים. ההכרזה הגיעה בפגישה בין ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי לנשיא סין שי ג'ינפינג, בשולי פסגת ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי (SCO) בטיאנג'ין. זה ביקורו הראשון של מודי בסין מאז 2018 ביקור שמסמל תפנית מדינית של ממש אחרי תקופה ממושכת של קפאון ביחסים בין שתי המעצמות.
התירוץ להפסקת הטיסות הישירות היה בהתחלה מגפת הקורונה, אבל אלו לא חודשו גם אחרי שהנגיף הלך, בעיקר בעקבות עימותי הגבול הקשים ב־2020 שהידרדרו לעשרות
הרוגים ולקיפאון מדיני. מדובר בעימותים בעמק גלוואן שבהרי ההימלאיה, שבהם התנגשו חיילים הודים וסינים בקרבות פנים אל פנים מה שהוביל ל־20 הרוגים בצד ההודי ולעשרות נפגעים בצד הסיני. האירועים שהיו סימנו את ההסלמה החמורה ביותר בין המדינות מאז מלחמת 1962 והקפיאו כמעט
לחלוטין את ערוצי הדיאלוג הדיפלומטיים. מאז, נאלצו נוסעים משתי המדינות לעבור דרך נקודות ביניים כמו הונג קונג או סינגפור. כעת, עם ההודעה הרשמית, מתכוננות אינדיגו ואייר אינדיה לחידוש הטיסות, לצדן של חברות סיניות כמו אייר צ'יינה, צ'יינה סאות'רן וצ'יינה איסטרן.
התחממות עם סין, התקררות עם אמריקה
ההחלטה על חידוש הטיסות לא הגיעה בבת אחת, זה כבר כמה חודשים שהיחסים בין המדינות מתחממים. ביולי האחרון הודו אפשרה מחדש מתן אשרות תייר לאזרחים סינים צעד שלא ננקט במשך שנים. עוד קודם לכן, בינואר וביוני השנה,
נרשמו הסכמות עקרוניות בין הצדדים על חידוש טיסות ישירות, אולם הן נתקעו בשל עיכובים בירוקרטיים ואי יציבות פוליטית. הפגישה בטיאנג'ין, שבה הצהירו שני המנהיגים על כבוד הדדי והכרה באינטרסים משותפים, מסמנת כי הפעם מדובר בצעד מעשי ולא רק בדיבורים. מודי עצמו ציין כי
הודו "מוכנה לשתף פעולה עם בייג'ין מתוך נקודת מבט עצמאית ולא דרך תיווכה של מדינה שלישית".
בעוד היחסים עם בייג'ין מתחממים, ניו דלהי מתמודדת עם משבר בקשרים הדיפלומטים עם וושינגטון. בתחילת החודש הודיע ממשל טראמפ על הטלת מכסים בשיעור של 50% על מוצרים
הודיים, בתגובה לכך שהודו המשיכה לרכוש נפט רוסי למרות האזהרות האמריקניות.
- טראמפ מטיל מכסים נוספים על הודו - סה"כ 50% על היבוא
- טראמפ מאיים על הודו עם גרזן המכסים בגלל הנפט הרוסי. איך זה ייגמר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההודעה על המכסים חיסלה למעשה את המו"מ בין שתי המדינות, שעמד לקראת פריצת דרך ועסקה אסטרטגית בהיקף מאות מיליארדי דולרים. חמשת סבבי השיחות שנערכו מתחילת השנה הסתיימו בכישלון
חרוץ, אחרי שבארה"ב דרשו ויתורים חדשים ברגע האחרון. מודי, מצדו, נמנע מלנהל שיחה ישירה עם הנשיא טראמפ מהלך שפירשו בבית הלבן כהתרחקות מכוונת ומחוסר רצון במציאת פתרון.
הודו "לא בכיס" של אף אחד
הקו התקיף שמוביל ממשל טראמפ, ובעיקר הלחץ להפסיק
את רכישות הנפט מרוסיה, הוא זה שדחף את הודו לזרועות המזרח. אחרי שסבבי השיחות עם וושינגטון קרסו בזה אחר זה, מצא מודי בסין וברוסיה שותפות יציבות ונוחות יותר לניהול דיאלוג כלכלי. שי ג'ינפינג, מצדו, בחר להחמיא לשכנתו מדרום והדגיש את "ההתקדמות היציבה ביחסים" ואת
העובדה שמדובר ב"שותפות המבוססת על כבוד הדדי".
בניו דלהי מנסים לשדר שהודו היא עצמאית. אין לה חברים טבעיים או יריבים טבעיים. מי שרוצה לעשות עסקים - מוזמן.
חידוש הקווים האוויריים בין שתי המדינות ישפיע הרבה מעבר לנוחות והתניידות. קשרי
המסחר בין הודו לסין מוערכים בעשרות מיליארדי דולרים בשנה, והיעדר טיסות ישירות מאז 2020 ייקר והכביד על מעבר סחורות, שירותים ואנשי עסקים. החזרת הקווים צפויה להקל על חברות טכנולוגיה, תעשיינים ומשקיעים, ולשדר לשווקים כי הודו לא מתכוונת להסתפק בתלות בנתיב מערבי
יחיד, אלא לפזר את קשריה הכלכליים ולחפש יציבות רחבה יותר. מבחינת בייג'ין, זהו גם מסר לעולם: סין היא לא מבודדת דיפלומטית, והיא מסוגלת לבנות גשרים חדשים גם מול יריבה ותיקה.
- עסקת ענק: בריטניה תספק לנורבגיה ספינות מלחמה ב-10 מיליארד פאונד
- הציור היקר שנגנב חוזר למוזיאון ומה קרה היום לפני 23 שנה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
השאלה הפתוחה עכשיו היא עד כמה יצליח החיבור המחודש הזה להעמיק, והאם ניו דלהי תוכל להמשיך לאזן בין מזרח למערב מבלי לאבד קרדיט אצל אף אחד מהצדדים. בינתיים, לפחות עבור הנוסעים, זו באמת בשורה אמיתית: אחרי חמש שנות נתק, המטוסים הישירים בין הערים המרכזיות צפויים לחזור לשמיים בקרוב ואולי גם לשמש כסנונית ראשונה בשינוי גיאו־פוליטי רחב בהרבה.
- 2.אנונימי 31/08/2025 16:48הגב לתגובה זו1. טראמפ הפסיד את הודו. 2. הסנקציה לא הועילה. נפט מרוסיה ימשיך לזרום להודו. 2. להפוך את אמריקה גדולה אין פירושה להתרחק מאומות העולם. נהפוךהוא.
- 1.טרמף מבודד את אמריקה 31/08/2025 14:59הגב לתגובה זומכסים כמו של טרמף היו בדיקטטורות לפני מלחמת העולם השניה.כגודל ההצהרות של טרמף על גדולתו הוא מפרק את הכלכלה האמריקאית בקרוב עוד מדינות יתנערו מטרמף וישאר לו רק מדינה אחת במזרח התיכון שעסוקה בגנוסייד וטרנספר.

הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
משקי הבית בסין מחזיקים פיקדונות בהיקף 23 טריליון דולר; לאור היעדר חלופות השקעה, ג’יי.פי מורגן מעריך כי 350 מיליארד דולר יזרמו למניות עד סוף 2026, מה שעשוי להקפיץ את המדדים הסיניים ביותר מ-20%
שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר).
הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.
CSI 300 שוברת שיאים
מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר.
בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.
ה-FOMO מלווה בחששות מבועה
בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק.
- חברת השבבים הסינית מזהירה: "המניה שלנו יקרה מדי"
- אנבידיה הסינית? קמבריקון דיווחה על קפיצה של 4,348% במכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.

הציור היקר שנגנב חוזר למוזיאון ומה קרה היום לפני 23 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-31 באוגוסט
31 באוגוסט 2016 - נשיאת ברזיל מודחת בגלל ניהול תקציב מוטעה
ב-31 באוגוסט 2016 הודחה נשיאת ברזיל, דילמה רוסף, לאחר הצבעה דרמטית בסנאט. ההליך הגיע לשיאו בעקבות האשמות שניהלה את התקציב באופן מטעה תוך הסתרת גירעונות באמצעות מניפולציות חשבונאיות. המהלך סימן את סיום שלטון מפלגת הפועלים אחרי יותר מעשור.
השווקים הגיבו מיד: מדד המניות העיקרי בבורסת סאו פאולו רשם ירידות, הריאל נחלש מול הדולר ומחזורי המסחר הצטמצמו. הכלכלה הברזילאית הייתה אז בעיצומו של מיתון עמוק עם צמיחה שלילית זה שנתיים, גירעון פיסקלי שהגיע לכ־10% מהתוצר, אינפלציה גבוהה ואבטלה שהתקרבה ל־12%. המשקיעים איבדו אמון, ההשקעות הזרות הואטו והמוסדות הפיננסיים התמודדו עם תנודתיות חריפה.
מי שהחליף את רוסף היה סגנה, מישל טמר, שנחשב לתומך במדיניות כלכלית שמרנית. מינויו יצר תקווה ליציבות, בעיקר סביב רפורמות בתחום הפנסיה, הפחתת הוצאות ממשלתיות והחזרת האמון הפיסקלי. אולם, המערכת הפוליטית נותרה מקוטבת, והחברה הברזילאית שילמה את המחיר הכלכלי והחברתי של המשבר הפוליטי הממושך.
31 באוגוסט 2006 - "הצעקה" של מונק חוזרת למוזיאון, שוק האמנות מטולטל
ב-31 באוגוסט 2006 הודיעה המשטרה בנורבגיה על השבתה של היצירה “הצעקה” מאת אדוורד מונק, שנגנבה שנתיים קודם לכן ממוזיאון באוסלו. מדובר באחת מיצירות האמנות החשובות והיקרות בעולם, ושוויה מוערך בלמעלה מ‑100 מיליון דולר. לשם השוואה, “Salvator Mundi” של ליאונרדו דה-וינצ’י נמכר ב-2017 תמורת 450 מיליון דולר - שיא כל הזמנים. “Le Rêve” של פיקאסו נמכר בכ-155 מיליון דולר ו-“No. 5, 1948” של ג’קסון פולוק בכ-140 מיליון דולר.
- החוזים בוול סטריט מטפסים - אסיה באדום; בין מכסים על הודו להסכם עם דרום קוריאה והחלטת ריבית ביפן
- מקדימים תרופה למכה: דרום קוריאה תשקיע 23.5 מיליארד דולר בשבבים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האירוע עורר תגובות נרחבות בשוק האמנות, תחום שבו השווי הכספי של יצירות תלוי לא רק באיכותן, אלא גם בזיהוי, נדירות וביטחון הסחירות שלהן. גניבות מהסוג הזה אינן רק פשע פלילי, אלא הן גם אירוע שמערער את השוק, ומביא לעלייה משמעותית בפרמיות הביטוח למוזיאונים ולגלריות. חברות הביטוח דורשות לאחר מקרים כאלה הגנות קפדניות יותר, מה שמוביל להוצאות כבדות מצד מוסדות תרבות.