בית משפט פדרלי לערעורים בארה"ב פסק כי הנשיא דונלד טראמפ חרג מסמכותו כאשר הטיל מכסי יבוא גורפים על בסיס חוק החירום הכלכלי הבינלאומי (IEEPA). הפסיקה מהווה מכה משמעותית לאחת מאבני היסוד של מדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ מאז חזרתו לבית הלבן. עם זאת, בית המשפט הותיר את המכסים בתוקף זמני עד להשלמת ההליכים המשפטיים, מה שמותיר את השווקים העולמיים במצב של אי-ודאות גוברת. מדובר בפסק דין תקדימי שמעמיד בספק לא רק את סמכויות הנשיא בתחום המסחר, אלא גם את היכולת של הממשל להתמודד עם אתגרים גיאופוליטיים כמו סחר עם סין ומשבר הפנטניל.

הפסיקה מגיעה על רקע מתיחות כלכלית גלובלית, כאשר ארה"ב מנסה להחזיר לעצמה דומיננטיות תעשייתית מול עלייתה של סין. טראמפ, שזכה בבחירות על גל של הבטחות להגנה על התעשייה האמריקאית, הטיל את המכסים כחלק ממדיניות רחבה יותר שכללה היטלים של 10% על יבוא מכל העולם, עם תוספות ייעודיות על סחורות ממקסיקו, קנדה וסין. המכסים, שכונו על ידי טראמפ "Liberation Day Tariffs", נועדו להילחם במה שהוא תיאר כ"פלישה כלכלית" ולהגן על מקומות עבודה בארה"ב. אולם, המבקרים טענו כי מדובר בשימוש לרעה בסמכויות חירום, שפוגע בצרכנים האמריקאים דרך עליית מחירים ואינפלציה.

סמכות הנשיא – היכן הגבול?

במרכז הערעור עמד השימוש של טראמפ בחוק IEEPA משנת 1977, שנחקק כדי לאפשר לנשיא להתמודד עם איומים כלכליים בינלאומיים דרך סנקציות, הקפאת נכסים והגבלות פיננסיות. החוק נועד להתמודד עם מצבי חירום כמו מלחמות קרות או משברים פיננסיים, אך השופטים בפאנל של בית המשפט לערעורים הפדרלי (במעגל השני) קבעו פה אחד כי הוא אינו כולל סמכות להטלת מכסים. "החוק מעניק כוחות נרחבים, אך אינו מזכיר ולו מילה אחת על מסים, היטלים או מכסים", כתב השופט הראשי בהחלטה. "סמכות זו שמורה לקונגרס, כפי שמעידים חוקים קודמים כמו סעיף 232 בחוק הרחבת הסחר, שמעניקים סמכויות כאלה בנוסח מפורש".

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• טראמפ מאיים בהעלאת מכסים ענקית על סין
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופטים הסתמכו על פרשנות מחמירה של החוקה האמריקאית, שמקנה לקונגרס שליטה בלעדית על מסחר בינלאומי. הם ציינו כי בעבר, כאשר הקונגרס רצה להעניק לנשיא כוח להטיל מכסים – כמו בחוקי סחר משנות ה-60 וה-70 – הוא עשה זאת בצורה ברורה ומפורטת. הפסיקה הזו מתיישבת עם מגמה רחבה יותר בבתי המשפט האמריקאים, שמגבילה את "הממשל המנהלי" – כלומר, את היכולת של הנשיא להרחיב סמכויות ללא אישור קונגרס. דוגמאות קודמות כוללות פסילת תקנות סביבתיות של אובמה ויוזמות חוב סטודנטים של ביידן.

עם זאת, בית המשפט לא ביטל את המכסים באופן מיידי. הוא הורה לבית המשפט למסחר בינלאומי (CIT) לבחון מחדש את היקף ההחלטה, האם לבטל את ההיטלים רק עבור התובעים (חברות יבוא אמריקאיות שתבעו את הממשל) או להחיל את הביטול על כל המשק. עד אז, המכסים נשארים בתוקף, מה שמאפשר לממשל זמן להתארגן. זו החלטה פרגמטית, שמונעת כאוס כלכלי מיידי, אך היא משאירה את הדלת פתוחה לשינויים דרמטיים.

תגובת טראמפ: "אסון אם יבוטלו המכסים"

• "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
• מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

כצפוי, הנשיא טראמפ לא איחר להגיב. בפוסט חריף ברשת Truth Social, כתב: "כל המכסים עדיין בתוקף! אם יבוטלו,  זו תהיה קטסטרופה מוחלטת לארה"ב. בית המשפט הזה הושפע מגורמים פוליטיים שמאלניים, אבל בסוף ננצח כי אנחנו צודקים". טראמפ, שתמיד הציג את עצמו כקורבן של "המערכת", רמז כי ימשיך להילחם, ואולי אף יפנה ישירות לבית המשפט העליון. 

התגובה הזו אופיינית לטראמפ, שבעבר התעלם מפסיקות משפטיות או מצא דרכים לעקוף אותן, כמו במקרה של איסורי נסיעות מוסלמיים או בניית חומת הגבול. בפועל, ההימור גבוה. המכסים גרפו עד כה עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה, ששימשו למימון תשתיות ותמיכה בחקלאים שנפגעו מנקמות סחר. אם יבוטלו, יבואנים יוכלו לדרוש החזרים רטרואקטיביים, מה שייצור חור תקציבי עצום, הערכות מדברות על 50-100 מיליארד דולר. 

זה עלול להוביל להעלאת מסים אחרים או קיצוצים בתקציב, במיוחד בתקופה של גירעון פדרלי גבוה. 

הממשל מזהיר על רקע החלטת בית המשפט כי "זו מבוכה דיפלומטית מסוכנת". כדי למנוע ביטול מיידי, הגיש הממשל תצהירים חתומים מבכירים מרכזיים. שר האוצר סקוט בסנט הזהיר כי ביטול המכסים "יפגע בביטחון הכלכלי של ארה"ב וישדר חולשה ליריבות כמו סין". שר המסחר הווארד לוטניק הוסיף כי "המכסים הם כלי משא ומתן חיוני מול מקסיקו וקנדה במאבק בפנטניל". 

אפילו מזכיר המדינה מרקו רוביו, בעל רקע שמרני חזק, טען כי הסרת ההיטלים תגרום ל"מבוכה דיפלומטית מסוכנת" ותחליש את עמדת ארה"ב במו"מ בינלאומי. התצהירים האלה משקפים את האסטרטגיה של הממשל: להדגיש את ההשלכות הגיאופוליטיות על פני ההיבטים המשפטיים הטהורים. 

ארה"ב נמצאת בעיצומה של מלחמת סחר עם סין, שכוללת הגבלות על טכנולוגיות מתקדמות כמו שבבים ורכבים חשמליים. המכסים שימשו כמנוף להשגת הסכמים חדשים, החלטת בית המשפט עלולה לגרום לממשל לאבד כוח מיקוח, מה שיוביל להצפה של סחורות זולות ופגיעה בתעשיות מקומיות כמו פלדה ורכב.

האסטרטגיה המשפטית - ומה הלאה?

הפסיקה מתיישבת עם "דוקטרינת השאלות הגדולות" (Major Questions Doctrine) של בית המשפט העליון, שקובעת כי החלטות בעלות השפעה כלכלית או פוליטית עצומה דורשות הרשאה מפורשת מהקונגרס. הדוקטרינה הזו שימשה בשנים האחרונות לפסילת יוזמות של ביידן בתחומי האנרגיה (כמו תקנות פחמן) והחוב לסטודנטים. 

טראמפ, שמינה שלושה שופטים שמרנים לעליון, עשוי לראות בכך הזדמנות: ערעור ישיר לבית המשפט העליון, שם הרוב השמרני (6-3) עשוי להטות את הכף לטובתו. לחלופין, הממשל יכול לאפשר לאנשי המקצוע להכריע בהיקף הביטול, תוך ניסיון להגביל את הנזק. במקביל, בכירים בבית הלבן בוחנים אלטרנטיבות, כמו שימוש בסעיף 232, שמאפשר מכסים מסיבות ביטחון לאומי - סעיף שטראמפ השתמש בו בקדנציה הראשונה נגד פלדה ואלומיניום. 

אפשרות נוספת היא חקיקה חדשה בקונגרס, שם לרפובליקנים רוב בשני הבתים מאז 2024, אך זה ידרוש זמן ומשא ומתן פוליטי. טראמפ לא חייב לקבל את עמדת בית המשפט כמילה אחרונה. ההיסטוריה מלמדת כי נשיאים אמריקאים מצאו דרכים להתמודד עם פסיקות לא נוחות. טראמפ עצמו, בקדנציה הראשונה, התעלם חלקית מפסיקות על איסורי נסיעות על ידי שינויים קוסמטיים. כאן, הוא עשוי להמשיך לאכוף את המכסים בפועל תוך ערעור, או להכריז על "חירום לאומי" חדש תחת חוקים אחרים. 

פרשנים משפטיים כמו אלן דרשוביץ טוענים כי "הנשיא יכול לפרש את החוקה באופן עצמאי, כל עוד אינו מפר אותה במפורש". זה עלול להוביל למשבר חוקתי, אך גם לחיזוק תדמיתו כמנהיג חזק מול "השופטים הליברליים".

מבחינה כלכלית, המכסים השפיעו עמוקות על השווקים. הם הגבירו את מחירי הסחורות, תרמו לאינפלציה של 3%-4% בשנה האחרונה, אך גם הגנו על תעשיות מקומיות. חברות כמו פורד וג'נרל מוטורס נהנו מהגנה מול יבוא סיני, בעוד צרכנים שילמו יותר על מוצרים כמו אלקטרוניקה ומכוניות. אם יבוטלו, צפוי תיקון חד בשערי המטבע: הדולר עשוי להתחזק מול היואן והפזו, אך מניות של חברות תלויות יבוא יעלו. אנליסטים בוול סטריט, כמו ג'יימס גורמן ממורגן סטנלי, מזהירים מפני "תנודתיות גבוהה" בשווקים, עם פוטנציאל לירידה של 5-10% במדדים אם הביטול יהיה גורף. 

מנגד, ביטול ההיטלים יוכל להפחית לחצי אינפלציה ולהגביר צמיחה, כפי שטוענים כלכלנים ליברליים כמו פול קרוגמן. זה עשוי גם לשפר יחסים עם בעלות ברית כמו האיחוד האירופי, שסבלו ממכסים הדדיים. אולם, בסין ומקסיקו, הביטול ייתפס כחולשה, מה שעלול להוביל להסלמה במשבר הפנטניל .

הקרב על המכסים הוא מבחן מנהיגות כפול לטראמפ. מצד אחד, הוא מציג עצמו כמגן "אמריקה תחילה" מול איומים גלובליים - מדיניות שזכתה לו בבחירות. מצד שני, הוא חייב להוכיח כי החלטותיו מבוססות על חוק, ולא על פרשנות יצירתית. אם יצליח לעקוף את הפסיקה - דרך ערעור, חקיקה או מנגנונים חלופיים - זה יחזק את מעמדו הפוליטי לקראת אמצע הקדנציה ב-2026. אולם, אם ייכשל, זה עלול לפגוע באמינותו ולהצית התנגדות בקונגרס, אפילו בקרב רפובליקנים מתונים.