טראמפ ובולסונארומכה לטראמפ: בית המשפט קבע שמכסי החירום הגלובליים אינם חוקיים; מה המשמעות?
טראמפ לא יוותר - סוגיית המכסים עשויה להגיע לבית המשפט העליון שם לממשל יש אוזן קשבת; מה יקרה בינתיים ואיך זה צפוי להשפיע על השווקים?
בית משפט פדרלי לערעורים בארה"ב פסק כי הנשיא דונלד טראמפ חרג מסמכותו כאשר הטיל מכסי יבוא גורפים על בסיס חוק החירום הכלכלי הבינלאומי (IEEPA). הפסיקה מהווה מכה משמעותית לאחת מאבני היסוד של מדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ מאז חזרתו לבית הלבן. עם זאת, בית המשפט הותיר את המכסים בתוקף זמני עד להשלמת ההליכים המשפטיים, מה שמותיר את השווקים העולמיים במצב של אי-ודאות גוברת. מדובר בפסק דין תקדימי שמעמיד בספק לא רק את סמכויות הנשיא בתחום המסחר, אלא גם את היכולת של הממשל להתמודד עם אתגרים גיאופוליטיים כמו סחר עם סין ומשבר הפנטניל.
הפסיקה מגיעה על רקע מתיחות כלכלית גלובלית, כאשר ארה"ב מנסה להחזיר לעצמה דומיננטיות תעשייתית מול עלייתה של סין. טראמפ, שזכה בבחירות על גל של הבטחות להגנה על התעשייה האמריקאית, הטיל את המכסים כחלק ממדיניות רחבה יותר שכללה היטלים של 10% על יבוא מכל העולם, עם תוספות ייעודיות על סחורות ממקסיקו, קנדה וסין. המכסים, שכונו על ידי טראמפ "Liberation Day Tariffs", נועדו להילחם במה שהוא תיאר כ"פלישה כלכלית" ולהגן על מקומות עבודה בארה"ב. אולם, המבקרים טענו כי מדובר בשימוש לרעה בסמכויות חירום, שפוגע בצרכנים האמריקאים דרך עליית מחירים ואינפלציה.
סמכות הנשיא – היכן הגבול?
במרכז הערעור עמד השימוש של טראמפ בחוק IEEPA משנת 1977, שנחקק כדי לאפשר לנשיא להתמודד עם איומים כלכליים בינלאומיים דרך סנקציות, הקפאת נכסים והגבלות פיננסיות. החוק נועד להתמודד עם מצבי חירום כמו מלחמות קרות או משברים פיננסיים, אך השופטים בפאנל של בית המשפט לערעורים הפדרלי (במעגל השני) קבעו פה אחד כי הוא אינו כולל סמכות להטלת מכסים. "החוק מעניק כוחות נרחבים, אך אינו מזכיר ולו מילה אחת על מסים, היטלים או מכסים", כתב השופט הראשי בהחלטה. "סמכות זו שמורה לקונגרס, כפי שמעידים חוקים קודמים כמו סעיף 232 בחוק הרחבת הסחר, שמעניקים סמכויות כאלה בנוסח מפורש".
השופטים הסתמכו על פרשנות מחמירה של החוקה האמריקאית, שמקנה לקונגרס שליטה בלעדית על מסחר בינלאומי. הם ציינו כי בעבר, כאשר הקונגרס רצה להעניק לנשיא כוח להטיל מכסים – כמו בחוקי סחר משנות ה-60 וה-70 – הוא עשה זאת בצורה ברורה ומפורטת. הפסיקה הזו מתיישבת עם מגמה רחבה יותר בבתי המשפט האמריקאים, שמגבילה את "הממשל המנהלי" – כלומר, את היכולת של הנשיא להרחיב סמכויות ללא אישור קונגרס. דוגמאות קודמות כוללות פסילת תקנות סביבתיות של אובמה ויוזמות חוב סטודנטים של ביידן.
עם זאת, בית המשפט לא ביטל את המכסים באופן מיידי. הוא הורה לבית המשפט למסחר בינלאומי (CIT) לבחון מחדש את היקף ההחלטה, האם לבטל את ההיטלים רק עבור התובעים (חברות יבוא אמריקאיות שתבעו את הממשל) או להחיל את הביטול על כל המשק. עד אז, המכסים נשארים בתוקף, מה שמאפשר לממשל זמן להתארגן. זו החלטה פרגמטית, שמונעת כאוס כלכלי מיידי, אך היא משאירה את הדלת פתוחה לשינויים דרמטיים.
תגובת טראמפ: "אסון אם יבוטלו המכסים"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כצפוי, הנשיא טראמפ לא איחר להגיב. בפוסט חריף ברשת Truth Social, כתב: "כל המכסים עדיין בתוקף! אם יבוטלו, זו תהיה קטסטרופה מוחלטת לארה"ב. בית המשפט הזה הושפע מגורמים פוליטיים שמאלניים, אבל בסוף ננצח כי אנחנו צודקים". טראמפ, שתמיד הציג את עצמו כקורבן של "המערכת", רמז כי ימשיך להילחם, ואולי אף יפנה ישירות לבית המשפט העליון.
התגובה הזו אופיינית לטראמפ, שבעבר התעלם מפסיקות משפטיות או מצא דרכים לעקוף אותן, כמו במקרה של איסורי נסיעות מוסלמיים או בניית חומת הגבול. בפועל, ההימור גבוה. המכסים גרפו עד כה עשרות מיליארדי דולרים לקופת המדינה, ששימשו למימון תשתיות ותמיכה בחקלאים שנפגעו מנקמות סחר. אם יבוטלו, יבואנים יוכלו לדרוש החזרים רטרואקטיביים, מה שייצור חור תקציבי עצום, הערכות מדברות על 50-100 מיליארד דולר.
זה עלול להוביל להעלאת מסים אחרים או קיצוצים בתקציב, במיוחד בתקופה של גירעון פדרלי גבוה.
הממשל מזהיר על רקע החלטת בית המשפט כי "זו מבוכה דיפלומטית מסוכנת". כדי למנוע ביטול מיידי, הגיש הממשל תצהירים חתומים מבכירים מרכזיים. שר האוצר סקוט בסנט הזהיר כי ביטול המכסים "יפגע בביטחון הכלכלי של ארה"ב וישדר חולשה ליריבות כמו סין". שר המסחר הווארד לוטניק הוסיף כי "המכסים הם כלי משא ומתן חיוני מול מקסיקו וקנדה במאבק בפנטניל".
אפילו מזכיר המדינה מרקו רוביו, בעל רקע שמרני חזק, טען כי הסרת ההיטלים תגרום ל"מבוכה דיפלומטית מסוכנת" ותחליש את עמדת ארה"ב במו"מ בינלאומי. התצהירים האלה משקפים את האסטרטגיה של הממשל: להדגיש את ההשלכות הגיאופוליטיות על פני ההיבטים המשפטיים הטהורים.
ארה"ב נמצאת בעיצומה של מלחמת סחר עם סין, שכוללת הגבלות על טכנולוגיות מתקדמות כמו שבבים ורכבים חשמליים. המכסים שימשו כמנוף להשגת הסכמים חדשים, החלטת בית המשפט עלולה לגרום לממשל לאבד כוח מיקוח, מה שיוביל להצפה של סחורות זולות ופגיעה בתעשיות מקומיות כמו פלדה ורכב.
האסטרטגיה המשפטית - ומה הלאה?
הפסיקה מתיישבת עם "דוקטרינת השאלות הגדולות" (Major Questions Doctrine) של בית המשפט העליון, שקובעת כי החלטות בעלות השפעה כלכלית או פוליטית עצומה דורשות הרשאה מפורשת מהקונגרס. הדוקטרינה הזו שימשה בשנים האחרונות לפסילת יוזמות של ביידן בתחומי האנרגיה (כמו תקנות פחמן) והחוב לסטודנטים.
טראמפ, שמינה שלושה שופטים שמרנים לעליון, עשוי לראות בכך הזדמנות: ערעור ישיר לבית המשפט העליון, שם הרוב השמרני (6-3) עשוי להטות את הכף לטובתו. לחלופין, הממשל יכול לאפשר לאנשי המקצוע להכריע בהיקף הביטול, תוך ניסיון להגביל את הנזק. במקביל, בכירים בבית הלבן בוחנים אלטרנטיבות, כמו שימוש בסעיף 232, שמאפשר מכסים מסיבות ביטחון לאומי - סעיף שטראמפ השתמש בו בקדנציה הראשונה נגד פלדה ואלומיניום.
אפשרות נוספת היא חקיקה חדשה בקונגרס, שם לרפובליקנים רוב בשני הבתים מאז 2024, אך זה ידרוש זמן ומשא ומתן פוליטי. טראמפ לא חייב לקבל את עמדת בית המשפט כמילה אחרונה. ההיסטוריה מלמדת כי נשיאים אמריקאים מצאו דרכים להתמודד עם פסיקות לא נוחות. טראמפ עצמו, בקדנציה הראשונה, התעלם חלקית מפסיקות על איסורי נסיעות על ידי שינויים קוסמטיים. כאן, הוא עשוי להמשיך לאכוף את המכסים בפועל תוך ערעור, או להכריז על "חירום לאומי" חדש תחת חוקים אחרים.
פרשנים משפטיים כמו אלן דרשוביץ טוענים כי "הנשיא יכול לפרש את החוקה באופן עצמאי, כל עוד אינו מפר אותה במפורש". זה עלול להוביל למשבר חוקתי, אך גם לחיזוק תדמיתו כמנהיג חזק מול "השופטים הליברליים".
מבחינה כלכלית, המכסים השפיעו עמוקות על השווקים. הם הגבירו את מחירי הסחורות, תרמו לאינפלציה של 3%-4% בשנה האחרונה, אך גם הגנו על תעשיות מקומיות. חברות כמו פורד וג'נרל מוטורס נהנו מהגנה מול יבוא סיני, בעוד צרכנים שילמו יותר על מוצרים כמו אלקטרוניקה ומכוניות. אם יבוטלו, צפוי תיקון חד בשערי המטבע: הדולר עשוי להתחזק מול היואן והפזו, אך מניות של חברות תלויות יבוא יעלו. אנליסטים בוול סטריט, כמו ג'יימס גורמן ממורגן סטנלי, מזהירים מפני "תנודתיות גבוהה" בשווקים, עם פוטנציאל לירידה של 5-10% במדדים אם הביטול יהיה גורף.
מנגד, ביטול ההיטלים יוכל להפחית לחצי אינפלציה ולהגביר צמיחה, כפי שטוענים כלכלנים ליברליים כמו פול קרוגמן. זה עשוי גם לשפר יחסים עם בעלות ברית כמו האיחוד האירופי, שסבלו ממכסים הדדיים. אולם, בסין ומקסיקו, הביטול ייתפס כחולשה, מה שעלול להוביל להסלמה במשבר הפנטניל .
הקרב על המכסים הוא מבחן מנהיגות כפול לטראמפ. מצד אחד, הוא מציג עצמו כמגן "אמריקה תחילה" מול איומים גלובליים - מדיניות שזכתה לו בבחירות. מצד שני, הוא חייב להוכיח כי החלטותיו מבוססות על חוק, ולא על פרשנות יצירתית. אם יצליח לעקוף את הפסיקה - דרך ערעור, חקיקה או מנגנונים חלופיים - זה יחזק את מעמדו הפוליטי לקראת אמצע הקדנציה ב-2026. אולם, אם ייכשל, זה עלול לפגוע באמינותו ולהצית התנגדות בקונגרס, אפילו בקרב רפובליקנים מתונים.
- 5.אנונימי 30/08/2025 12:17הגב לתגובה זובית המשפט העליון שהרכבו ידוע היטב יהפוך את ההחלטה. הטלת המכס תתקיים. שיעוריו ישתנו ככול שמצב רוחו של טראמפ יכתיב זאת.
- אני בספק 30/08/2025 17:41הגב לתגובה זואם הנשיא חרג מהסמכויות המוקנות לו בחוק השופטים יתקנו את החריגה בלי קשר להשקפתם הפוליטית. בסופו של דבר ימנים או שמאלנים כל השופטים רוצים דמוקרטיה
- 4.אנונימי 30/08/2025 10:50הגב לתגובה זוהמכסים פוגעים בשוק האמריקאי. השוק התבגר משוק תעשייתי לשוק שירותי. אין שום צורך להחזיר את התעשייה לאמריקה כי אמריקה לא בנויה להיות מדינה תעשייתית היא מדינה שירותית. טראמפ לא מבין את זה ופוגע בכל שרשראות האספקה בעולם שיקח להן שנים להשתקם
- 3.דן 30/08/2025 10:44הגב לתגובה זוזו דוגמא לבית משפט מטומטם בארהב. פועל נגד דבר חיובי לארהב.בארץ בית המשפט פועל נגד שילטון עברייני
- אריאל 30/08/2025 17:38הגב לתגובה זורק לקונגרס והסנאט יש סמכות לשנות חוקים לא לנשיא. בדמוקרטיה יש הפרדת רשויות. אם הצעד כל כך טוב שיבקש מהמחוקקים שישנו את החוק
- אנונימי 30/08/2025 13:22הגב לתגובה זוהעלאת מחירים לצרכן האמריקאי כשאי אפשר באמת או החברות לא רוצות להחזיר מפעלים לאמריקהבסוף אפילו אפ המוצר עצמו מיוצר באמריקה המכונה שמייצרת אותו היא לא אמריקאית כי העולם הוא גלובלי. ככה או ככה האמריקאי ישלם את מס טראמפ
- 2.עושה חשבון 30/08/2025 10:28הגב לתגובה זובמצב שבית המשפט ימנע את המכסים .
- יוסי 30/08/2025 17:36הגב לתגובה זוארהב היא דמוקרטיה טראמפ לא דיקטטור שיכול לתת הוראות לסנטורים וחברי קונגרס הוא צריך לשכנע אותם. זה לא כמו נתניהו בדיקטטורה הישראלית.
- 1.בא 30/08/2025 08:41הגב לתגובה זוכול המפעלים לסין ושאר מדינות העבדים....אין על השמאלנים בבתי המשפט....גם אנשים חכמים יכולים להיות מאוד טיפשים.
- אנונימי 30/08/2025 17:34הגב לתגובה זומה הקשר לשמאל ביולו גם תקנות של אומה וביידן. רק אובמה ביידן לא קוק0ינלים שמתבכיינים על על דבר
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
