
משחק הבייסבול שסייע לגייס מיליארדים ומה קרה היום לפני 45 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-26 באוגוסט
26 באוגוסט 1980 - סין פותחת את שעריה להשקעות זרות
ב-26 באוגוסט 1980 אושר רשמית המהלך להקמת אזורי הכלכלה המיוחדים בסין, כשהמובילה שבהן הייתה העיר שנג'ן. עד לאותו שלב, הכלכלה הסינית הייתה סגורה, ריכוזית ונשלטה
לחלוטין על ידי המדינה. היוזמה, שהגיעה במסגרת מדיניות הפתיחות של נשיא המדינה דנג שיאופינג, סימנה תפנית אסטרטגית: מעבר הדרגתי לשוק חופשי יותר תוך כדי שמירה על שליטה מרכזית. המטרה הייתה לעודד השקעות חוץ, לייצא סחורות ולבחון מודלים כלכליים מערביים, אבל לעשות זאת
באזורים תחומים ומבוקרים. שנג'ן, שהייתה כפר דייגים זעיר, הפכה בתוך שנים לעיר של מיליונים, עם תעשייה משגשגת, הון זורם מהמערב וצמיחה מואצת. 
האזורים הללו פעלו במעין מסגרת ניסיונית: אם ההצלחה מוכחת - מרחיבים אותה. ואכן, ההצלחה לא איחרה לבוא, והפכה לבסיס הרפורמות הכלכליות שסין המשיכה ליישם לאורך העשורים הבאים. עם זאת, חשוב לזכור שהמהלך היה חלקי ומדורג. סין לא פתחה את כל המשק בבת אחת, אלא בחרה לנהל סיכונים ולהשיג לגיטימציה פנימית באמצעות הצלחות מקומיות. זה היה רגע מפתח ביצירת המודל הסיני של "סוציאליזם עם מאפיינים סיניים", שהוא בעצם קפיטליזם מנוהל. בהדרגה, הפכה סין למה שמכונה היום "סדנת הייצור של העולם", תוך שמירה על מבנה פוליטי ריכוזי מאוד. באירוניה מסוימת, דווקא תחת משטר קומוניסטי התפתחה אחת הכלכלות הדינמיות ביותר של העידן המודרני. ההחלטה מאותו יום באוגוסט הייתה זרז חיוני לתהליך הזה.
26 באוגוסט 1943 - משחק בייסבול שהפך למכונת גיוס
כספים אדירה
ב-26 באוגוסט 1943 נערך משחק בייסבול חגיגי באצטדיון הינקי'ס בניו יורק, בהשתתפות כמה מהכוכבים הגדולים בתולדות הספורט האמריקאי. הכניסה למשחק לא הייתה באמצעות כסף, אלא
על בסיס רכישת אגרת מלחמה. ככל שהצופה רכש אגרות בשווי גבוה יותר, כך קיבל מושב טוב יותר, ולעיתים גם גישה לאירועים נלווים. הימים היו ימי מלחמת העולם השנייה, וממשלת ארה"ב מצאה את עצמה זקוקה למקורות מימון עצומים לצורך המשך המאבק הצבאי. אחת הדרכים לגיוס הון מהציבור הייתה באמצעות מכירת "אגרות מלחמה" - גרסה ייעודית של אגרות חוב מדינתיות, שבהן הציבור מלווה כסף לממשלה בתמורה להחזר עתידי. אבל כדי לדרבן את הציבור לרכוש אותן, נדרשו גם מהלכים יצירתיים, כגון משחק הבייסבול.
בשיא האירוע נרשם סכום שיא של 800 מיליון דולר במונחי התקופה, שווה ערך לכ-13 מיליארד דולר כיום. מדובר בגיוס חריג בגודלו ובמהירותו, והאירוע נחשב להצלחה אדירה הן כלכלית והן תודעתית. זה המחיש כיצד אפשר לרתום תרבות פופולרית - במקרה זה, אהדת הציבור לספורט - לטובת צרכים פיננסיים לאומיים בזמן מלחמה.
- האם ליגת הבייסבול בארה"ב בדרך לשביתה? קרב על תקרת שכר מאיים על עתיד ה-MLB
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
26 באוגוסט 1920 - נשים אמריקאיות מקבלות זכות בחירה והופכות לשחקניות פעילות בכלכלה
ב-26 באוגוסט 1920 נכנס לתוקפו התיקון ה-19 לחוקת ארה"ב, וקבע כי אסור לשלול את זכות ההצבעה על בסיס מין. נשים בכל רחבי ארה"ב קיבלו לראשונה זכות הצבעה מלאה, לאחר מאבק שנמשך עשרות שנים. אף שמדובר במהלך משפטי ופוליטי בראש ובראשונה, ההשלכות הכלכליות שלו היו עמוקות. נשים החלו להשפיע באופן ישיר על קביעת מדיניות ציבורית, לרבות תקציבים, מיסוי, בריאות וחינוך, תחומים בעלי משמעות כלכלית מובהקת. בהמשך, כניסתן לפוליטיקה ולמערכת קבלת ההחלטות פתחה גם את הדלת לעלייה בשיעורי התעסוקה, ההכנסה, והצריכה בקרב נשים. במילים אחרות, הן הפכו לשחקניות פעילות בכלכלה, ולא רק לחלק סביל במערכת המשקית.
גם השווקים הפיננסיים זיהו את הפוטנציאל החדש. עם הזמן החלו חברות להתאים מוצרים, שירותים ואסטרטגיות שיווק למגזר הנשי, שכוח הקנייה שלו רק הלך וגדל. במקביל, התרחבות ההשכלה הגבוהה בקרב נשים אפשרה להן להשתלב בעמדות השפעה בכלכלה ובניהול עסקים. עם השנים, שיעור הנשים באקדמיה, בהייטק ובפיננסים עלה בהתמדה, גם אם לא בקצב אחיד.

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות
המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.
המשבר הפוליטי
ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.
בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה
והאינפלציה הגואה.
אופוזיציה מאוחדת
המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה,
הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.
- המדדים סיימו בעליות חדות אחרי נאום פאוול, סולאראדג' זינקה 13%
- מניות הביטחון באירופה נופלות על רקע מאמצי טראמפ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר הנוכחי
מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק
את חוסר האמון של השווקים.

רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
התקציב של צרפת מכביד על אירופה: ראש הממשלה פרנסואה בארו הולך על הימור בהצבעת אמון סביב קיצוצים מתבקשים בתקציב, בעוד האופוזיציה מתייצבת נגדו במה שעשוי להביא להפלת הממשלה; השווקים באירופה מגיבים בירידות כשברקע הגירעון הגבוה מול החשש להורדות דירוג נוספות
המסחר באירופה מתנהל בירידות חדות, בהובלת פריז, על רקע חשש גובר ליציבותה של ממשלת צרפת. מדד הקאק 40 הצרפתי נופל ביותר מ-2%, כאשר מניות הבנקים הצרפתיים איבדו עד 6% מערכן, ותשואות האג"ח הממשלתיות עלו.
המשבר הפוליטי
ראש הממשלה פרנסואה בארו הודיע כי יעלה להצבעת אמון ב-8 בספטמבר את התוכנית התקציבית שלו לשנת 2026, הכוללת חבילת צמצומים בהיקף של כ-44 מיליארד אירו. בין הצעדים המתוכננים אפשר למצוא הקפאת קצבאות ופנסיות, שמירת מדרגות המס ברמות 2025 וביטול שני ימי חג, מהלך ש-84% מהציבור מתנגד לו לפי סקר עדכני.
בארו טוען כי "המדינה שלנו בסכנה, משום שאנו מצויים בסכנת חוב", והזהיר כי תלותה של צרפת במימון חוב הפכה כרונית. לדבריו, בעשרים השנים האחרונות תפח החוב הציבורי ב-2 טריליון אירו, בין היתר בעקבות משברים עולמיים כמו 2008, הקורונה, המלחמה באוקראינה
והאינפלציה הגואה.
אופוזיציה מאוחדת
המפלגות הגדולות באופוזיציה, ההתכנסות הלאומית (RN) בראשות ז'ורדן ברדלה, צרפת בלתי נכנעת (LFI) בראשות ז'אן-לוק מלנשון, המפלגה הסוציאליסטית (PS) בראשות אוליבייה פור, והמפלגה הירוקה (EELV) בראשות מרין טונדלייה,
הודיעו שלא יתמכו בהצבעת האמון. ברדלה הצהיר כי מפלגתו "לעולם לא תצביע בעד ממשלה שהחלטותיה גורמות לעם הצרפתי לסבול". גם בסוציאליסטים הבהירו כי הממשלה איבדה את אמון הציבור, והירוקים הצטרפו לעמדה זו.
- המדדים סיימו בעליות חדות אחרי נאום פאוול, סולאראדג' זינקה 13%
- מניות הביטחון באירופה נופלות על רקע מאמצי טראמפ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר הנוכחי
מתווסף לרצף של טלטלות פוליטיות בצרפת. בדצמבר האחרון נפלה ממשלת המיעוט של מישל ברנייה לאחר שלא הצליחה להעביר את התקציב, והבחירות ביולי 2024 הסתיימו שוב ללא רוב ברור לאף מפלגה. מאז, צרפת מתנהלת עם ממשלות חלשות ובלתי יציבות, דבר שמחריף את הסיכון הכלכלי ומעמיק
את חוסר האמון של השווקים.