
משחק הבייסבול שסייע לגייס מיליארדים ומה קרה היום לפני 45 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-26 באוגוסט
26 באוגוסט 1980 - סין פותחת את שעריה להשקעות זרות
ב-26 באוגוסט 1980 אושר רשמית המהלך להקמת אזורי הכלכלה המיוחדים בסין, כשהמובילה שבהן הייתה העיר שנג'ן. עד לאותו שלב, הכלכלה הסינית הייתה סגורה, ריכוזית ונשלטה
לחלוטין על ידי המדינה. היוזמה, שהגיעה במסגרת מדיניות הפתיחות של נשיא המדינה דנג שיאופינג, סימנה תפנית אסטרטגית: מעבר הדרגתי לשוק חופשי יותר תוך כדי שמירה על שליטה מרכזית. המטרה הייתה לעודד השקעות חוץ, לייצא סחורות ולבחון מודלים כלכליים מערביים, אבל לעשות זאת
באזורים תחומים ומבוקרים. שנג'ן, שהייתה כפר דייגים זעיר, הפכה בתוך שנים לעיר של מיליונים, עם תעשייה משגשגת, הון זורם מהמערב וצמיחה מואצת. 
האזורים הללו פעלו במעין מסגרת ניסיונית: אם ההצלחה מוכחת - מרחיבים אותה. ואכן, ההצלחה לא איחרה לבוא, והפכה לבסיס הרפורמות הכלכליות שסין המשיכה ליישם לאורך העשורים הבאים. עם זאת, חשוב לזכור שהמהלך היה חלקי ומדורג. סין לא פתחה את כל המשק בבת אחת, אלא בחרה לנהל סיכונים ולהשיג לגיטימציה פנימית באמצעות הצלחות מקומיות. זה היה רגע מפתח ביצירת המודל הסיני של "סוציאליזם עם מאפיינים סיניים", שהוא בעצם קפיטליזם מנוהל. בהדרגה, הפכה סין למה שמכונה היום "סדנת הייצור של העולם", תוך שמירה על מבנה פוליטי ריכוזי מאוד. באירוניה מסוימת, דווקא תחת משטר קומוניסטי התפתחה אחת הכלכלות הדינמיות ביותר של העידן המודרני. ההחלטה מאותו יום באוגוסט הייתה זרז חיוני לתהליך הזה.
26 באוגוסט 1943 - משחק בייסבול שהפך למכונת גיוס
כספים אדירה
ב-26 באוגוסט 1943 נערך משחק בייסבול חגיגי באצטדיון הינקי'ס בניו יורק, בהשתתפות כמה מהכוכבים הגדולים בתולדות הספורט האמריקאי. הכניסה למשחק לא הייתה באמצעות כסף, אלא
על בסיס רכישת אגרת מלחמה. ככל שהצופה רכש אגרות בשווי גבוה יותר, כך קיבל מושב טוב יותר, ולעיתים גם גישה לאירועים נלווים. הימים היו ימי מלחמת העולם השנייה, וממשלת ארה"ב מצאה את עצמה זקוקה למקורות מימון עצומים לצורך המשך המאבק הצבאי. אחת הדרכים לגיוס הון מהציבור הייתה באמצעות מכירת "אגרות מלחמה" - גרסה ייעודית של אגרות חוב מדינתיות, שבהן הציבור מלווה כסף לממשלה בתמורה להחזר עתידי. אבל כדי לדרבן את הציבור לרכוש אותן, נדרשו גם מהלכים יצירתיים, כגון משחק הבייסבול.
בשיא האירוע נרשם סכום שיא של 800 מיליון דולר במונחי התקופה, שווה ערך לכ-13 מיליארד דולר כיום. מדובר בגיוס חריג בגודלו ובמהירותו, והאירוע נחשב להצלחה אדירה הן כלכלית והן תודעתית. זה המחיש כיצד אפשר לרתום תרבות פופולרית - במקרה זה, אהדת הציבור לספורט - לטובת צרכים פיננסיים לאומיים בזמן מלחמה.
- האם ליגת הבייסבול בארה"ב בדרך לשביתה? קרב על תקרת שכר מאיים על עתיד ה-MLB
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
26 באוגוסט 1920 - נשים אמריקאיות מקבלות זכות בחירה והופכות לשחקניות פעילות בכלכלה
ב-26 באוגוסט 1920 נכנס לתוקפו התיקון ה-19 לחוקת ארה"ב, וקבע כי אסור לשלול את זכות ההצבעה על בסיס מין. נשים בכל רחבי ארה"ב קיבלו לראשונה זכות הצבעה מלאה, לאחר מאבק שנמשך עשרות שנים. אף שמדובר במהלך משפטי ופוליטי בראש ובראשונה, ההשלכות הכלכליות שלו היו עמוקות. נשים החלו להשפיע באופן ישיר על קביעת מדיניות ציבורית, לרבות תקציבים, מיסוי, בריאות וחינוך, תחומים בעלי משמעות כלכלית מובהקת. בהמשך, כניסתן לפוליטיקה ולמערכת קבלת ההחלטות פתחה גם את הדלת לעלייה בשיעורי התעסוקה, ההכנסה, והצריכה בקרב נשים. במילים אחרות, הן הפכו לשחקניות פעילות בכלכלה, ולא רק לחלק סביל במערכת המשקית.
גם השווקים הפיננסיים זיהו את הפוטנציאל החדש. עם הזמן החלו חברות להתאים מוצרים, שירותים ואסטרטגיות שיווק למגזר הנשי, שכוח הקנייה שלו רק הלך וגדל. במקביל, התרחבות ההשכלה הגבוהה בקרב נשים אפשרה להן להשתלב בעמדות השפעה בכלכלה ובניהול עסקים. עם השנים, שיעור הנשים באקדמיה, בהייטק ובפיננסים עלה בהתמדה, גם אם לא בקצב אחיד.

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

שוד במוזיאון הלובר: תכשיטי המלוכה נגנבו והמוזיאון המפורסם בעולם - נסגר
שרת התרבות הצרפתית: “שוד התרחש עם פתיחת המוזיאון - אין נפגעים”; המשטרה פתחה בחקירה, החשודים נמלטו על קטנועים; האירוע התרחש בגלריה דה-אפולון שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי - המוזיאון מנסה לאמוד את הנזק
מוזיאון הלובר בפריז, מהאתרים המתוירים בעולם, נסגר היום אחרי שוד שאירע עם פתיחת הדלתות לקהל. שרת התרבות הצרפתית, רשידה דתי, הודיעה כי “שוד התרחש הבוקר עם פתיחת המוזיאון”, והוסיפה כי אין נפגעים. על פי הדיווחים בתקשורת הצרפתית השוד התרחש באולם גלריה ד’אפולון, שבו מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי ופריטים היסטוריים מתקופת נפוליאון. לפחות שני חשודים נכנסו למקום בשעות הבוקר, פרצו לארונות תצוגה ונמלטו על קטנועים. המשטרה המקומית פתחה בחקירה ובודקת תיעוד ממצלמות האבטחה במוזיאון ובסביבתו.
בהודעה שפרסם הלובר נמסר כי הוא “סגור מסיבות יוצאות דופן”, מבלי לפרט מה נגנב או מתי ייפתח שוב. שרת התרבות הגיעה למקום יחד עם צוותי המשטרה ואמרה כי מדובר באירוע חמור הפוגע באחד הסמלים המרכזיים של התרבות הצרפתית.
גורם במשרד הפנים הצרפתי מסר לסוכנות רויטרס כי “הפריטים שנגנבו הם בעלי ערך לאומי ותרבותי יוצא דופן”, והוסיף כי נבדקת אפשרות של קשר בין השודדים לבין רשתות הברחה בינלאומיות. לפי ההערכות, מדובר בפריטים יקרי ערך, אבל שוויים המדויק טרם פורסם.
הלובר הוא המוזיאון המבוקר ביותר בעולם, עם למעלה מ-8 מיליון מבקרים בשנה. מעבר לערך התרבותי, מדובר גם בנכס כלכלי משמעותי לצרפת מקור הכנסות מרכזי מתיירות, ממכירת כרטיסים וממותגים הנושאים את שמו. סגירתו הפתאומית גורמת להפסדים כספיים ניכרים ולפגיעה תדמיתית.
האירוע מגיע חודשים ספורים אחרי שמנהל המוזיאון, לורנס דה קאר, התריע בפני משרד התרבות על ליקויים מבניים ותקלות חוזרות בתשתיות, כולל נזילות מים, רעש מוגבר ותנאי שימור בעייתיים. דה קאר הזהיר גם מפני עומסי מבקרים קיצוניים ומחסור באמצעי תחזוקה ואבטחה, וציין כי “ביקור בלובר הפך לאתגר פיזי עבור הציבור”.