בייסבול. צילום: Pixabay
בייסבול. צילום: Pixabay
היום לפני...

משחק הבייסבול שסייע לגייס מיליארדים ומה קרה היום לפני 45 שנה

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-26 באוגוסט

עמית בר |
נושאים בכתבה בייסבול סין

26 באוגוסט 1980 - סין פותחת את שעריה להשקעות זרות

ב-26 באוגוסט 1980 אושר רשמית המהלך להקמת אזורי הכלכלה המיוחדים בסין, כשהמובילה שבהן הייתה העיר שנג'ן. עד לאותו שלב, הכלכלה הסינית הייתה סגורה, ריכוזית ונשלטה לחלוטין על ידי המדינה. היוזמה, שהגיעה במסגרת מדיניות הפתיחות של נשיא המדינה דנג שיאופינג, סימנה תפנית אסטרטגית: מעבר הדרגתי לשוק חופשי יותר תוך כדי שמירה על שליטה מרכזית. המטרה הייתה לעודד השקעות חוץ, לייצא סחורות ולבחון מודלים כלכליים מערביים, אבל לעשות זאת באזורים תחומים ומבוקרים. שנג'ן, שהייתה כפר דייגים זעיר, הפכה בתוך שנים לעיר של מיליונים, עם תעשייה משגשגת, הון זורם מהמערב וצמיחה מואצת. 


סין
סין - קרדיט: unsplash

האזורים הללו פעלו במעין מסגרת ניסיונית: אם ההצלחה מוכחת - מרחיבים אותה. ואכן, ההצלחה לא איחרה לבוא, והפכה לבסיס הרפורמות הכלכליות שסין המשיכה ליישם לאורך העשורים הבאים. עם זאת, חשוב לזכור שהמהלך היה חלקי ומדורג. סין לא פתחה את כל המשק בבת אחת, אלא בחרה לנהל סיכונים ולהשיג לגיטימציה פנימית באמצעות הצלחות מקומיות. זה היה רגע מפתח ביצירת המודל הסיני של "סוציאליזם עם מאפיינים סיניים", שהוא בעצם קפיטליזם מנוהל. בהדרגה, הפכה סין למה שמכונה היום "סדנת הייצור של העולם", תוך שמירה על מבנה פוליטי ריכוזי מאוד. באירוניה מסוימת, דווקא תחת משטר קומוניסטי התפתחה אחת הכלכלות הדינמיות ביותר של העידן המודרני. ההחלטה מאותו יום באוגוסט הייתה זרז חיוני לתהליך הזה.

26 באוגוסט 1943 - משחק בייסבול שהפך למכונת גיוס כספים אדירה

ב-26 באוגוסט 1943 נערך משחק בייסבול חגיגי באצטדיון הינקי'ס בניו יורק, בהשתתפות כמה מהכוכבים הגדולים בתולדות הספורט האמריקאי. הכניסה למשחק לא הייתה באמצעות כסף, אלא על בסיס רכישת אגרת מלחמה. ככל שהצופה רכש אגרות בשווי גבוה יותר, כך קיבל מושב טוב יותר, ולעיתים גם גישה לאירועים נלווים.

הימים היו ימי מלחמת העולם השנייה, וממשלת ארה"ב מצאה את עצמה זקוקה למקורות מימון עצומים לצורך המשך המאבק הצבאי. אחת הדרכים לגיוס הון מהציבור הייתה באמצעות מכירת "אגרות מלחמה" - גרסה ייעודית של אגרות חוב מדינתיות, שבהן הציבור מלווה כסף לממשלה בתמורה להחזר עתידי. אבל כדי לדרבן את הציבור לרכוש אותן, נדרשו גם מהלכים יצירתיים, כגון משחק הבייסבול. 

בשיא האירוע נרשם סכום שיא של 800 מיליון דולר במונחי התקופה, שווה ערך לכ-13 מיליארד דולר כיום. מדובר בגיוס חריג בגודלו ובמהירותו, והאירוע נחשב להצלחה אדירה הן כלכלית והן תודעתית. זה המחיש כיצד אפשר לרתום תרבות פופולרית - במקרה זה, אהדת הציבור לספורט - לטובת צרכים פיננסיים לאומיים בזמן מלחמה.

26 באוגוסט 1920 - נשים אמריקאיות מקבלות זכות בחירה והופכות לשחקניות פעילות בכלכלה

ב-26 באוגוסט 1920 נכנס לתוקפו התיקון ה-19 לחוקת ארה"ב, וקבע כי אסור לשלול את זכות ההצבעה על בסיס מין. נשים בכל רחבי ארה"ב קיבלו לראשונה זכות הצבעה מלאה, לאחר מאבק שנמשך עשרות שנים. אף שמדובר במהלך משפטי ופוליטי בראש ובראשונה, ההשלכות הכלכליות שלו היו עמוקות. נשים החלו להשפיע באופן ישיר על קביעת מדיניות ציבורית, לרבות תקציבים, מיסוי, בריאות וחינוך, תחומים בעלי משמעות כלכלית מובהקת. בהמשך, כניסתן לפוליטיקה ולמערכת קבלת ההחלטות פתחה גם את הדלת לעלייה בשיעורי התעסוקה, ההכנסה, והצריכה בקרב נשים. במילים אחרות, הן הפכו לשחקניות פעילות בכלכלה, ולא רק לחלק סביל במערכת המשקית. 

גם השווקים הפיננסיים זיהו את הפוטנציאל החדש. עם הזמן החלו חברות להתאים מוצרים, שירותים ואסטרטגיות שיווק למגזר הנשי, שכוח הקנייה שלו רק הלך וגדל. במקביל, התרחבות ההשכלה הגבוהה בקרב נשים אפשרה להן להשתלב בעמדות השפעה בכלכלה ובניהול עסקים. עם השנים, שיעור הנשים באקדמיה, בהייטק ובפיננסים עלה בהתמדה, גם אם לא בקצב אחיד.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.