ליפ בו טאן אינטלליפ בו טאן אינטל

השבוע של אינטל - זינקה ב-20%, ותזנק גם היום; מה דחף אותה למעלה?

הממשל האמריקאי עשוי לרכוש אחזקה באינטל כהבעת תמיכה בפעילות הייצור המתרחבת בארה"ב; והכל התחיל מדרישה של טראמפ לפטר את ליפ בו טאן, בהמשך פגישה ואחריה "חיבוקים ונשיקות"

אדיר בן עמי |

מניית אינטל INTC זינקה מתחילת השבוע ב-20% והיא צפויה לזנק היום ב-5.5% נוספים. סה"כ כ-26% בשבוע לאחת המניות "המוכות" ביותר בוול סטריט בשנים האחרונות. הסיבה - טראמפ. טראמפ לקח וטראמפ נתן. רק לפני שבועיים טראמפ השתולל מכעס ודרש להעיף את ליפ בו טאן, מנכ"ל אינטל מהתפקיד כי הוא מחזיק במניות טכנולוגיה סיניות שקשורות לממשל. הטענה שטאן בעצם משקיע בחברות שפוגעות בחברות אמריקאיות ובארה"ב. 

מאז היתה פגישה ואחרי טראמפ שיבח את טאן ואת אינטל ואמר שבקרוב ישבו שני הצדדים על שיתופי פעולה. מאז המניה כאמור מזנקת והשיא היה אתמול. בצעד חריג ונדיר נודע שממשל טראמפ בוחן רכישת נתח משמעותי באינטלה. ההשקעה הפוטנציאלית, שמטרתה להציל את פרויקט המפעלים העצום באוהיו מסדרה של דחיות ועיכובים, מבטא את חשיבותה של אינטל לארה"ב, אבל במקביל גם סוג של "הלאמה". התערבות ממשלתית ישירה בחברה פרטית זה לא בדיוק קפיטליזם אמריקאי. 

הדיווחים התפרסמו בבלומברג ולאחר מכן במקומות נוספים בתקשורת האמריקאית ומקורות בבית הלבן ובאינטל אשרו כי הדיונים ביניהם כוללים מודלים של השקעות תמורת מניות וכן מתן הלוואות בתנאים נוחים לחברה. בדיונים גם עלה שהחברה תיתן למדינה "מניית זהב" שתיתן לממשל זכויות וטו על החלטות אסטרטגיות.


הזינוק במניה נובע מכך שאינטל נשענת על הממשל האמריקאי. היא טיפחה את פעילות הייצור בגלל הסובסידיות הגדולות שהממשל העניק והרצון שלו להחזיר את הייצור שבבים הביתה. היא לא מצליחה לעשות זאת, אין לה לקוחות גדולים משמעותיים, וההפסדים בתחום הזה אסטרונומיים. על רקע זה, היא חייבת את תמיכת הממשל שמהווה בעצם גושפנקא ליכולתה לשרוד. כשטראמפ דרש את פיטורי טאן, החשש היה שזה שלב לפני פירוק היחסים החמים בין הממשל לאינטל. עכשיו מתברר שהיחסים מצוייים ואלו חדשות טובות לאינטל.

אבל יש כאן שני צדדים - מצד אחד, זה עשוי לבטא תמיכה. אינטל כאמור לא תקרוס. אבל מנגד, מה הפוטנציאל של חברה שנתמכת ומושקעת על ידי הממשל. האם הממשל יכול להביא לקוחות? וגם אם כן - האם אלו לקוחות אמיתיים, או לקוחות שמגיעים אליה מאילוצים - דחיפה של הממשל? האם זה באמת אומר לנו שהייצור של אינטל יהיה טוב וחזק וכלכלי לחברות? 

כלומר, העלייה במניה מוצדקת, אבל היא לא  מבטיחה הצלחה עסקית. נזכיר שאינטל מורכבת משני ראשים - הייצור שכאמור מדמם, והפיתוח שמפגר משמעותית אחרי אנבידיה, AMD וחברות נוספות. טאן מהמר על הפיתוח. הוא ערך ועדיין עורך רה ארגון גדול בארגון במטרה לייעל ולהוריד שומנים, עם דגש על מצוינות בפיתוח. זה יכול להיות הקלף המנצח, אבל האם זה מה שהלקוחות ירצו - חברה שהיא בעצם סוג של חברה ממשלתית?

  

ייתכן מאוד שמדובר בבלון ניסוי או רעיון התחלתי שלא יגיע לשלב הסיום, אבל מה שחשוב לאינטל ולמשקיעים היא הבעת התמיכה הגדולה של הממשל, וכנראה שבכל מקרה הדיונים יביאו ערך לאינטל - סובסידיות נוספות, הלוואות, או בדרכים אחרות. 

קיראו עוד ב"גלובל"



מפעל השבבים הגדול בעולם

הפרויקט באוהיו, שהוכרז כ"מפעל השבבים הגדול בעולם" עם השקעה מתוכננת של 28 מיליארד דולר, נועד לייצר שבבים מתקדמים בטכנולוגיית 18A ולהחזיר לארה"ב חלק מהשליטה בתעשייה שכיום נשלטת על ידי טייוואן ודרום קוריאה. אולם, עיכובים טכנולוגיים, בעיות אספקה ועלויות גבוהות דחו את הפתיחה משנת 2025 לשנות ה-2030, מה שמעורר חששות בקרב משקיעים ומדינאים כאחד. המהלך הממשלתי - השקעה או מימון, יעלה את קצב התקדמות הפרויקט וכן יבטיח התחייבויות לאומיות, כמו העדפת ייצור מקומי והגבלות על מכירות לסין, כחלק ממדיניות "אמריקה ראשונה" של טראמפ.

אנליסטים בוול סטריט, לרבות מגולדמן זאקס ומורגן סטנלי, מעריכים כי השקעה ממשלתית תוכל להזרים לאינטל נזילות מיידית, להפחית חובות ולהאיץ את הפיתוח הטכנולוגי. עם זאת, יש חששות ממחיקת ערך אם העסקה תיכשל, במיוחד לאור ירידה של 50% במניה מאז תחילת 2024 עקב אובדן נתח שוק ל-TSMC.

יוזמת ההשקעה באינטל היא חלק ממדיניות אקטיבית שממשל טראמפ מקדם מאז חזרתו לבית הלבן. דוגמה בולטת היא ההסכם עם U.S. Steel, שבמסגרתו קיבלה הממשלה "מניית זהב" במכירה ליצרן יפני, מה שמאפשר וטו על שינויים שיפגעו בתעסוקה אמריקאית. באופן דומה, משרד ההגנה השקיע 400 מיליון דולר ב-MP Materials, יצרנית מינרלים נדירים, והפך לבעל המניות הגדול ביותר עם 15% אחזקה, מהלך שמטרתו לשבור את המונופול הסיני על חומרי גלם קריטיים לשבבים ומכוניות חשמליות. המודל הזה, המשלב השקעות הון, רכישות מובטחות, הלוואות מסובסדות ושותפויות פרטיות, נבנה על חוק השבבים (CHIPS and Science Act) משנת 2022, שכבר הזרים מיליארדים לתעשייה, אך כעת עובר עדכונים תחת טראמפ, כולל תעריפים של 100% על יבוא שבבים זרים והטבות מס מוגדלות לחברות אמריקאיות.


ממנהיגה עולמית למאבק הישרדות מול TSMC

אינטל, שהוקמה ב-1968 והובילה את מהפכת המחשבים האישיים עם מעבדים כמו Pentium, איבדה את יתרונה הטכנולוגי בשני העשורים האחרונים. בעוד TSMC (Taiwan Semiconductor Manufacturing Company) התקדמה לטכנולוגיות ננו-מטר מתקדמות כמו 3nm ו-2nm, אינטל נתקעה מאחור עם תהליכי ייצור פחות יעילים, מה שהוביל לאובדן לקוחות גדולים כמו אפל. זה התבטא באיבוד לקוחות, ירידה בצמיחה ובהמשך ירידה במכירות. 

בשנת 2024, נתח השוק של אינטל בתעשיית השבבים למחשבים אישיים שזה התחום החזק שלה ירד לכ-50%. זה אולי נשמע עדיין גבוה, אבל זה במגמת ירידה ולאינטל אין שום דריסת גל משמעותית בתחומים הצומחים. TSMC שולטת ב-90% מייצור השבבים המתקדמים בעולם, לרבות שבבי AI. 

אינטל להבדיל מ TSMC נשעת על סובסידיה. גופים שנשענים על סבסוד ואין להם באמת הצדקה כלכלית, מאבדים את הדרייב והמוטיבציה. את הרעב להצליח. כי מה זה משנה - אנחנו מרוויחים , מסבסדים אותנו. סובסידיות מרדימות את הגופים המסובסדים ורואים את זה במקרים רבים. מכל מקום, חוק השבבים אמור היה לספק לאינטל מימון של כ-8.5 מיליארד דולר במענקים ו-11 מיליארד בהלוואות, אך יישומו התעכב עקב בדיקות ביטחוניות ובירוקרטיה, וכעת נבחן מחדש תחת טראמפ עם דגש על "אמריקה בלבד".

המפעל באוהיו, חלק מתוכנית "Intel Foundry Services" להפוך את אינטל ליצרנית שבבים עבור אחרים (כמו TSMC), נתקל באתגרים טכניים כמו בעיות באספקת חשמל ומיומנויות כוח אדם. אנליסטים מציינים כי ללא תמיכה ממשלתית, הפרויקט עלול להיכשל, מה שיפגע בכלכלה האמריקאית. תעשיית השבבים תורמת כ-1% מהתמ"ג ומעסיקה מאות אלפים. בעבר הועלתה אפשרות לשיתוף פעולה עם TSMC, אך מנכ"ל TSMC, הבהיר כי החברה מתמקדת במפעלים שלה באריזונה, שגם הם מתמודדים עם עיכובים תרבותיים ורגולטוריים.


החשיבות של אוהיו

אוהיו היא מדינה בעלת משקל פוליטי עצום עבור טראמפ. המדינה, שהצביעה בעדו בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, הפכה למעוז רפובליקני עם ניצחון בסנאט ב-2024. סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס, שכיהן כסנאטור מאוהיו לפני מינויו, הוא דמות מפתח בקשר של הממשל מול אוהיו. בספרו "Hillbilly Elegy" תיאר את מצוקת המעמד הבינוני במדינות כמו אוהיו, והוא דוחף מדיניות תעשייתית להחזרת משרות. הוא סייר לאחרונה במפעלי פלדה באוהיו כדי לקדם את "חוק היפה הגדול האחד" (One Big Beautiful Bill), חקיקה שמטרתה להגן על תעשיות אמריקאיות מפני יבוא זר, הכוללת תמריצים לשבבים.

לקראת בחירות הסנאט הבאות, שבהן יתמודד הסנאטור הדמוקרטי שרוד בראון, אוהיו נחשבת לזירה קריטית. השקעה באינטל צפויה ליצור אלפי משרות במדינה, מה שיחזק את התמיכה בטראמפ בקרב מצביעי צווארון כחול.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

זינוק חד במדד המחירים ליצרן - הורדת הריבית תידחה?

הזינוק החודשי החד ביותר במדד המחירים ליצרן מאז יוני 2022, עם זאת המשקיעים לא "שוברים את הכלים" שכן חלק מהעלייה נבעה מסעיפים כמו שירותי ניהול תיקים וטיסות

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מדד המחירים ליצרן

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, שהפתיע כלפי מעלה עם עלייה חודשית של 0.9, לעומת צפי לעלייה של 0.2% ולאחר יציבות ביוני. בשיעור שנתי נרשמה האצה ל-3.3%, מעל התחזיות ל-2.5% ולאחר 2.3% ביוני.

גם מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, זינק ב-0.9% בחודש יולי, מול תחזית ל-0.2%, ובקצב שנתי עלה ל-3.7% לעומת צפי ל-3.0%. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ומסחר עלה ב-0.6% בחודש וב-2.8% בשנה, שניהם גבוהים מהתחזיות.

העלייה החדה נובעת בעיקר מקפיצה של 2% במרווחי השירותים הסופיים (final demand trade services), רכיב שמודד את פער המחירים בין מכירה לסיטונאי לקמעונאי. בנוסף, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, בקורלציה עם עליית מחירי הנפט בתקופה האחרונה. 



מדד המחירים ליצרן, שינוי חודשי


המשמעות היא שלחצי המחירים אינם מגיעים רק מהסחורות, אלא בעיקר מהשירותים, מה שמאתגר את ההנחה שהאינפלציה נובעת בעיקר מהשפעות זמניות של מכסים או חומרי גלם. נזכיר כי שוק התעסוקה חווה לחצים מנוגדים, כאשר ישנה ירידה במספר המשרות מול עלייה בשכר שנובעת מגירוש של עובדים זרים, דבר שגורר עלייה בשכר העובדים המקומיים.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

זינוק חד במדד המחירים ליצרן - הורדת הריבית תידחה?

הזינוק החודשי החד ביותר במדד המחירים ליצרן מאז יוני 2022, עם זאת המשקיעים לא "שוברים את הכלים" שכן חלק מהעלייה נבעה מסעיפים כמו שירותי ניהול תיקים וטיסות

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מדד המחירים ליצרן

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, שהפתיע כלפי מעלה עם עלייה חודשית של 0.9, לעומת צפי לעלייה של 0.2% ולאחר יציבות ביוני. בשיעור שנתי נרשמה האצה ל-3.3%, מעל התחזיות ל-2.5% ולאחר 2.3% ביוני.

גם מדד הליבה, שאינו כולל מזון ואנרגיה, זינק ב-0.9% בחודש יולי, מול תחזית ל-0.2%, ובקצב שנתי עלה ל-3.7% לעומת צפי ל-3.0%. המדד בניכוי מזון, אנרגיה ומסחר עלה ב-0.6% בחודש וב-2.8% בשנה, שניהם גבוהים מהתחזיות.

העלייה החדה נובעת בעיקר מקפיצה של 2% במרווחי השירותים הסופיים (final demand trade services), רכיב שמודד את פער המחירים בין מכירה לסיטונאי לקמעונאי. בנוסף, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, בקורלציה עם עליית מחירי הנפט בתקופה האחרונה. 



מדד המחירים ליצרן, שינוי חודשי


המשמעות היא שלחצי המחירים אינם מגיעים רק מהסחורות, אלא בעיקר מהשירותים, מה שמאתגר את ההנחה שהאינפלציה נובעת בעיקר מהשפעות זמניות של מכסים או חומרי גלם. נזכיר כי שוק התעסוקה חווה לחצים מנוגדים, כאשר ישנה ירידה במספר המשרות מול עלייה בשכר שנובעת מגירוש של עובדים זרים, דבר שגורר עלייה בשכר העובדים המקומיים.