
החוזים בוול סטריט מטפסים - אסיה באדום; בין מכסים על הודו להסכם עם דרום קוריאה והחלטת ריבית ביפן
הסכם בין דרום קוריאה לארה״ב מוריד את המכסים דקה לפני הדדליין ל-15%, לעומתה הודו סופגת 25% מכס; סין יורדת על רקע האטה בפעילות הכלכלית; יפן מטפסת על רקע עצירת הורדות ריבית אבל עם קולות של תמיכה מהבנק המרכזי לתמוך בתעשיות הייצוא מהאי; בוול סטריט - אופטימיות על רקע התוצאות החזקות של ענקיות הטק
בין מזרח למערב, השווקים באסיה נסחרים במגמה מעורבת על רקע מכסים חדשים מטראמפ על הודו ודרום קוריאה בגובה של 25%. בטוקיו, מדד ניקיי 225 מוסיף כ-1.2% על רקע החלטת הבנק המרכזי היפני (BoJ) להשאיר את הריבית על 0.5%, בפעם הרביעית ברציפות. בהודו, מדד ניפטי 50 מאבד 0.56% והסנסקס מתכווץ בכ-0.97%, כתגובה למכסים חדשים של ממשל טראמפ בשיעור 25%. בסין, מדד CSI 300 יורד ב-0.6% ומדד שנגחאי משיל 0.8%, בעוד בהונג קונג מדד האנג סנג מתממש ב-0.8%. מנגד, בניו יורק, החוזים העתידיים מציירים תמונה אופטימית יותר: החוזים על S&P 500 מזנקים ב-0.94%, על הנאסד"ק קופצים ב-1.34%, לעומת זאת החוזים על הדאו ג'ונס רגועים יותר ומוסיפים כ-122 נקודות - 0.3%.
הריבית ביפן ללא שינוי בפעם הרביעית ברציפות
בשעות המוקדמות של הבוקר אצלינו קיבל הבנק המרכזי של יפן החלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%. ההחלטה שלו הייתה צפויה והיא הגיעה על רקע אי וודאות שגוברת לאחרונה במדינת האי לאור לחצים אמריקאיים וגם ערעור של מפלגת השלטון בבחירות האחרונות לבית העליון.
מדד ניקיי 225 שבתחילה התממש עבר לעליות של עד 1.1%, כשהשוק נוטה להניח שהמדיניות המוניטרית המקלה תמשיך לתמוך בצריכה המקומית. עם זאת, המטבע יין חווה תנודתיות גבוהה ותעשיות הייצוא היפניות, והמרכזיות שבהן כמו רכב ואלקטרוניקה, ממשיכות להכביד על התחזית קדימה.
הבחירות האחרונות לבית העליון ביפן החלישו את הקואליציה בראשות המפלגה הליברל־דמוקרטית, שלא הצליחה להשיג רוב מובהק, אבל עדיין שמרה על מיעוט חוסם שמונע שליטה מהאופוזיציה. התוצאה היא שיתוק פוליטי, שמקשה על ראש הממשלה לקדם רפורמות כלכליות משמעותיות.
- מגמה מעורבת באסיה, יציבות בחוזים על וול סטריט
- השווקים באסיה במרחק נגיעה משיא היסטורי: המשקיעים בטוחים שהפד יוריד ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האנליסטים רואים ביפן שוק עם פוטנציאל זהיר, אבל מלווה באי ודאות. מצד אחד סביבת הריבית נמוכה, ביקושים מקומיים יציבים וגם רואים עלייה מתונה בשכר העובדים גורמים שתומכים בהתאוששות הדרגתית. מצד שני, מבנה דמוגרפי מאתגר אין מספיק ילודה, יש ליפן תלות גבוהה ביצוא והמכסים של טראמפ יכולים לפגוע בה אנושות.
הודו יורדת אחרי 25% מכס מטראמפ
בהודו, השווקים נסחרים בירידות חדות: מדד ניפטי 50 מאבד 0.3%, והסנסקס צנח ב-0.97%. הירידות מגיעות אחרי שממשל טראמפ הכריז על מכסים של 25% על ייבוא מהודו, לצד "קנס" נוסף שציין טראמפ ושעוד לא ברור מה יהיה.
ממש ברגע האחרון טראמפ הודיע על הגעה להסכם עם דרום קוריאה
שמטיל מכסים של 15% - נמוכים מה-25% בהם איים לקראת הדדליין מחר. טראמפ הוסיף שבתמורה להסכם דרום קוריאה "תשקיע בארה"ב 350 מיליארד דולר״ השקעות שארה״ב תבחר איך לממש.
- קורוויב מזנקת ב-6% בעקבות עסקה של 6 מיליארד דולר עם אנבידיה
- אלפאבית פורצת את מחסום 3 הטריליון דולר: מי עשה את זה לפניה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
השוק במומבאי מגיב בחשש, במיוחד בתעשיות התלויות בייצוא לארה"ב, כמו טקסטיל ותרופות. עם זאת, ניו דלהי לא מתקפלת כזה מהר. שר המסחר פיוש גויאל הבהיר כי הודו לא תפתח את שוקיה לתוצרת חקלאית אמריקאית על חשבון החקלאים המקומיים, המהווים בסיס פוליטי וכלכלי מרכזי. "אנו מחויבים להגן על האינטרסים של החקלאים והעסקים הקטנים," אמר גויאל, והדגיש כי כל הסכם סחר יחתם בתנאים הודיים.
המכסים האמריקאיים נתפסים כחלק ממאבק רחב יותר מול סין, כאשר הודו ממוצבת כחלופה אסטרטגית בשרשרת האספקה הגלובלית. כלכלנים מעריכים כי הודו יכולה לתפוס את צד היצרן הזול של הייצוא לאמריקה בעוד ארה"ב שומרת על היתרון הטכנולוגי, ובכך ליצור שותפות שתאתגר את סין. עם זאת, הירידות במדדים ההודיים משקפות את החשש מהשפעות קצרות טווח, כאשר יצוא הסחורות לארה"ב, שהגיע ל-87 מיליארד דולר ב-2024, יכול להיפגע משמעותית.
הודו מנסה ״לרקוד על שתי החתונות״ ולשמור על איזון בין מזרח למערב תוך נסיון לחזק את המעמד שלה כשחקנית מרכזית בסחר העולמי. רק בשבוע שעבר חתמה ניו דלהי על הסכם סחר חופשי עם בריטניה - בפעם הראשונה מאז הברקזיט - ההסכם הזה יכול לפתוח דלתות ליצוא ההודי לשווקים האירופיים, במיוחד בתחומי הטקסטיל, התרופות והטכנולוגיה.
ההסכם, שמגיע אחרי שלוש שנים של משא ומתן מפרך והוא סנונית ראשונה במדיניות החרבה של חצי היבשת בשיתוף פעולה עם המערב, אבל לא בריקוד לפי החליל שלו אלא בתנאים שהיא מכתיבה. הודו שואפת להפוך לחלופה תחרותית לסין בשרשרת האספקה. כחלק מגוש BRICS, לצד סין, רוסיה, ברזיל ודרום אפריקה, הודו שומרת על קשרים הדוקים עם מדינות שמנסות לאתגר את ההגמוניה האמריקאית, ואפילו מעלות לאחרונה את האפשרות על יצירת מטבע רזרבי לדולר שזה אחד מהסיוטים הכי גדולים של וושינגטון.
טראמפ, בניסיון לעצב מחדש את הסחר הגלובלי, איים לאחרונה במכסים של 10% על כל מדינה שתתקרב יותר מדי לגוש BRICS, אותו הוא רואה כאתגר ישיר לדומיננטיות האמריקאית. הודו, שמסרבת לבחור צד, ממנפת את המעמד שלה ומיקום הגיאוגרפי, מצד אחד, היא עדיין שותפה אסטרטגית של ארה"ב וכזאת שיכולה להחליף את סין בשרשרת האספקה; מצד שני, היא שחקנית מפתח ב-BRICS, מה שמאפשר לה להפעיל לחץ מול וושינגטון.
שנחאי מאבד גובה - ה-PMI התכווץ בפעם הרביעית
בסין, מדד שנגחאי יורד בכ־1.1%, על רקע החששות מהשפעת המכסים האמריקאיים על שרשראות האספקה, השיחות בין הצדדים שנערכו בשטוקהולם הסתיימו ללא הכרעה ברורה ובמידה ולא יושגו הבנות המכסים צפויים לחזור לרמתם המקסימלית ב-1 לאוגוסט, מחר.
המשקיעים בבייג'ינג עוקבים בדאגה אחרי המהלכים האחרונים שעושה השכנה הודו,שמסמנת את עצמה כחלופהיצרנית עבור וושינגטון, כשכל זה קורה לצד האטה בביקוש לייצוא סיני. מדד מנהלי הרכש היסני (PMI) הרשמי לחודש יולי ירד לרמה של 49.3 נקודות - נתון שמצביע על התכווצות בפעילות התעשייתית זה החודש הרביעי ברציפות, ושנמוך אף מהתחזיות.
בכירי המשטר הסיני לא הציגו תמריץ כלכלי משמעותי חדש במהלך ישיבת הפוליטבירו השבועית, שזה הגוף הפוליטי הבכיר ביותר האחראי על עיצוב המדיניות הכלכלית במדינה, אבל הצהירו על כוונתם להרחיב את הביקוש המקומי, להגביר שימוש באגרות חוב ממשלתיות, ולתמוך בסקטורים מייצאי טכנולוגיה. מאחורי ההחלטות שלהם יש כלכלה שנמצאת תחת לחצים גוברים, כאשר הביקושים הפנימיים מדשדשים והיצוא נחלש בצל המתיחות הגיאו־פוליטית.
בניגוד לאסיה, וול סטריט מתאוששות, מונעת על ידי תוצאות חזקות של ענקיות הטכנולוגיה. - מיקרוסופט שוברת שיאים: 76 מיליארד דולר הכנסות וזינוק של 39% בענן, מטא מכה את התחזיות - מזנקת ב-10% באפטר החוזים העתידיים על מדד ה-S&P 500 קופצים ב-0.94%, על נאסד"ק הם עולים ב-1.34% מאחורי העליות תוצאות חזקות של מיקרוסופט, שזינקה ב-8% במסחר המורחב לאחר שדיווחה על הכנסות שנתיות של 75 מיליארד דולר משירות הענן Azure, וגם מטא, שקפצה ב-11% אחרי תחזית אופטימית לרבעון הבא.
המשקיעים ממתינים לנתוני מדד PCE של יוני, מדד האינפלציה המועדף על הפד, שצפוי לעלות ב-2.5% על בסיס שנתי וב-0.3% חודשית. נתוני תביעות האבטלה השבועיות, שיפורסמו היום, עשויים להשפיע על הסנטימנט. דוחות כספיים של חברות כמו אפל, אמזון, קומקאסט, בריסטול-מאיירס סקוויב, סיגנה, CVS Health, שייק שאק, אבווי ומסטרקארד צפויים גם הם לתרום לעיצוב הסנטינמט.

"יום הדין" של וול סטריט: הורדת ריבית וביקור ממלכתי בלונדון - האנליסטים נערכים לפתיחת השבוע
אפשר לחתוך את המתח בוול סטריט עם סכין: הפד' צפוי לקצץ לראשונה מזה 9 חודשים ריבית כששוק העבודה מאותת על חולשה; על הרקע הזה טראמפ ימריא לממלכה המאוחדת מלווה במשלחת טכנולוגית כדי להעמיק את השותפות בין המעצמות - ומה עוד יש על הלוח הכלכלי השבוע?
גולת הכותרת של השבוע תהיה החלטת הריבית. אפשר כבר לקרוא לזה הורדת הריבית כי הסבירות שזה מה שיקרה היא קרובה לוודאית. ביום רביעי בשעה 21:00 בערב שעון ישראל הפד' יפרסם את ההחלטה שלו וחצי שעה לאחר מכן יו"ר הפד' יערוך מסיבת עיתונאים ובה הוא יפרט את מה שהוביל את הבנק הפדרלי להוריד את הריבית (כן זה מה שהולך להיות) אבל כאן תמיד מגיעה ההפתעה, זה שהפד' יוריד ריבית בטווח של 25 נ"ב זו עובדה די מוחלטת השאלה היא מה הבנק חושב על העתיד. איך הקצב יראה בהמשך, האם אפשר בכלל לצפות להורדה של יותר מ-25 נקודות בסיס? יש כ-10% שסבורים שכן.
מאחורי הורדת הריבית יש לא מעט נתונים שתומכים בהקלה המוניטרית. נתונים שאליהם הפד' המתין על הגדר במשך חודשים. במשך חודשים השוק האמריקאי שידר סוג של עמידות, אבל בשבועות האחרונים החלו להופיע הסדקים. מדדי התעסוקה נחלשו, סקרי האמון הצרכני ירדו לרמה של 55.4 נק', והאינפלציה התכנסה לכיוון יעד הפד' אבל היא עדיין רחוקה ממנו בקצב שנתי של תשע עשיריות כשבמדד ה-CPI האחרון הקצב השנתי עמד על 2.9% בהתאם לצפי.
אבל אולי הנתון הדרמטי ביותר שמסביר את שינוי הטון שאנחנו הולכים לראות אצל הפד' הוא התיקון לאחור של 911 אלף משרות עדכון רטרואקטיבי לנתוני התעסוקה של השנה האחרונה. כלומר, כל התקופה האחרונה שנראתה כמו שוק עבודה חזק ומתפקד, מתבררת כמשבר תעסוקתי סמוי מהעין. המדדים סיפרו סיפור של יציבות, אבל המציאות הייתה אחרת לגמרי. בדיעבד, הכלכלה האמריקאית איבדה כמעט מיליון מקומות עבודה יותר ממה שנדמה היה וזה משנה לגמרי את התמונה.
הפד', שמחזיק במנדט כפול גם לשמור על יציבות המחירים וגם לתמוך בכלכלה-תעסוקה מוצא את עצמו בדילמה. מצד אחד, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, עם מדד שנתי של
2.9% שמסרב להתקרר. אבל מהצד השני, שוק העבודה מאותת על חולשה שדורשת מהבנק הפדרלי להתערב. במצב כזה, קשה לראות את הפד' נשאר על הגדר ולכן הפחתת ריבית ברביעי הקרוב היא כמעט ודאית. השאלה הגדולה היא לא מה יקרה השבוע, אלא מה יקרה אחריו. האם זה התחלה של פיבוט, או מהלך
בודד שרק יגיע לאזן את המצב? זה כבר שאלת מיליון הדולר.
- לקראת הורדת הריבית בארה״ב: מה קורה בשאר הבנקים המרכזיים בעולם?
- מחלוקת בפדרל ריזרב: וולר דורש הורדות ריבית מיידיות – בכירים אחרים קוראים לזהירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציפיות: הפד' יוריד ריבית - אבל כמה?
על פי מה שמשתקף מהחוזים על הפד' (Fed Fund Futures), שוק ההון מגלם כעת הסתברות של כ-90% להפחתת ריבית של רבע נקודת אחוז ביום רביעי הקרוב, כאשר רק
10% מהמשקיעים מעריכים שהפד ילך רחוק יותר עם הורדה כפולה של 50 נ"ב. אנליסטים מבהירים כי הפחתה חדה יותר יכולה להתפרש כתגובה של פאניקה מצד הבנק,ככה שמצד אחד זה אולי יכול להקל מוניטרית אבל מצד שני זה יראה שהבנק פסימי מאוד על הכלכלה והעתיד.

קורוויב מזנקת ב-6% בעקבות עסקה של 6 מיליארד דולר עם אנבידיה
אנבידיה התחייבה לרכוש כל קיבולת חישוב שלא תימכר והעניקה לקורוויב ביטחון תזרימי להרחבת מרכזי הנתונים וכך מצד אחד הפחיתה את הסיכון, אך גם הגבירה את הציפיות להוכחת קצב צמיחה מתמשך
מניית קורוויב CoreWeave 6.67% , ספקית שירותי ענן המתמחה בבינה מלאכותית, קופצת ב-6% לאחר שחשפה עסקה בהיקף של 6.3 מיליארד דולר עם אנבידיה. ההסכם, שנחתם באפריל 2023 ונחשף רק כעת, מעניק לקורוויב הכנסות מובטחות עד שנת 2032.
אנבידיה התחייבה לרכוש כל קיבולת חישוב שלא תימכר ללקוחות אחרים. המשמעות היא שקורוויב יכולה להרחיב את מרכזי הנתונים שלה בידיעה שתקבל תמורה, גם אם הביקוש מהשוק יתמתן. המידע על ההסכם פורסם רק כעת לאחר שהחברות חתמו על הזמנה חדשה ביום שלישי שעבר, שחייבה דיווח לרגולטורים.
חברה שצמחה עם גל הבינה המלאכותית
קורוויב ביססה את צמיחתה על המחסור בתשתיות לאימון מערכות בינה מלאכותית. היא חתמה על חוזים גדולים עם חברות כמו OpenAI ומיקרוסופט, הזקוקות לכוח מחשוב רחב היקף. עם OpenAI לבדה נחתם חוזה של 11.9 מיליארד דולר לחמש שנים.
המודל העסקי דורש השקעות גדולות מראש: השנה מתכננת החברה להוציא 20–23 מיליארד דולר על הקמת תשתיות. היקף כזה מגדיל את החוב ומציב אתגר בניהול תזרים המזומנים. הנהלת קורוויב הדגישה כי ההשקעות מבוססות על התחייבויות לקוחות קיימות ולא על ציפייה כללית לביקוש עתידי. עם זאת, חלק מהמשקיעים עדיין חוששים ממצב שבו קצב הצמיחה בשוק הבינה המלאכותית יתמתן. החוזה עם נבידיה מפחית את רמת הסיכון. אנבידיה אינה רק ספקית השבבים של קורוויב אלא גם מחזיקה ב-6.6% ממניותיה. כך נוצר תמריץ הדדי: אנבידיה מעוניינת בהצלחת קורוויב, ואילו קורוויב נהנית מביטחון בהכנסות.
- קורוויב צונחת ב־10% – האם עסקת הענק עם קור סיינטיפיק תתפוצץ?
- קורוויב מגייסת 1.5 מיליארד דולר באג"ח; המניה קופצת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאז ההנפקה במרץ עלתה מניית קורוויב ביותר מ-200% והיא נסחרת כעת לפי שווי של 58.1 מיליארד דולר, נתון המשקף את הציפיות לצמיחה מתמשכת בשירותי ענן לבינה מלאכותית. במקביל, העלייה המהירה מעלה את רף הציפיות ומחדדת את הצורך להוכיח קצב צמיחה בר-קיימא.