רובוט סיני, נוצר באמצעות CHATGPTרובוט סיני, נוצר באמצעות CHATGPT

עשר סיבות שבגללן סין מובילה את תחום הרובוטיקה

דוח של מורגן סטנלי מסביר כיצד השילוב בין יתרון במשאבים, מדיניות תעשייתית אגרסיבית וחשיבה לטווח ארוך הופך את סין למעצמה בתחום הרובוטיקה החכמה, עם פער שגדל על פני ארה"ב והמערב

תמיר חכמוף |

בעוד מדינות רבות רק מתחילות להבין את הפוטנציאל שבתעשיית הרובוטים המתקדמים, מרכבים אוטונומיים ועד רובוטים דמויי אדם, סין כבר רצה קדימה. בדוח חדש ונחרץ, אנליסטים במורגן סטנלי טוענים שסין נמצאת בעמדת הובלה, עם יתרון שהולך ומעמיק.

מורגן סטנלי מעריך שסין תופסת את ההובלה העולמית בתחום הרובוטיקה, בדומה לדרך שבה הצליחה בעשור הקודם בפרויקטים תעשייתיים כמו "תוצרת סין 2025". הבנק מציין עשרה גורמים[ עיקריים שממחישים מדוע הפער הולך ומתרחב.

הראשונה היא שליטת סין בשוק המתכות הנדירות, עם 65% מכרייתם ו-88% מעיבודם, מה שמעניק לה כוח כמעט בלעדי בשרשרת האספקה של מגנטים חיוניים לכל מכונה ניידת, כולל כלי רכב, ציוד צבאי ורובוטים. המערב, כך נטען, רק מתחיל להבין את התלות, בעוד פיתוח מכרות חלופיים ייקח שנים רבות.

הסיבה השנייה היא העברת טכנולוגיה מסיבית מהמערב, במיוחד מאז חקיקת חוק המיזמים המשותפים של סין ב-1979. השילוב בין הידע המערבי לבין קווי הייצור המקומיים הביא את תעשיית הרכב הסינית לרמות של יעילות וטכנולוגיה ששווים לעיתים למערב.

שלוש, מורגן סטנלי מדגיש את כוחה של תחרות פנימית, שנוצרה בין היתר בזכות קרנות הכוונה ממשלתיות, אשר פועלות כמעט כגרסה סינית לבחירה סלקטיבית טכנולוגית, ומזינות חדשנות מהירה בסוללות, אנרגיה סולארית וכעת גם ברובוטיקה.

ארבע, הגישה של "שימוש כפול" בטכנולוגיה, אזרחי וצבאי גם יחד, הפכה לאסטרטגיה רשמית. חברת הרחפנים של DJI, למשל, שולטים ב-70% מהשוק העולמי, ורבים מהמוצרים בעולם תלויים בשרשרת אספקה שמתחילה בסין.

הסיבה החמישית היא הדמוגרפיה. ירידה בילודה וזקנה מואצת מחייבות פתרונות של "בינה פיזית", כלומר רובוטיקה חכמה שיכולה להחליף כוח אדם. סין כבר מפתחת לולאת ייצור שמתחילה בנתונים, ממשיכה באלגוריתמים, ונגמרת בקו ייצור, וחוזר חלילה. באותו נושא, ביפן הקיטון הדמוגרפי מורגש היטב, כאשר הזדקנות האוכלוסייה הביאה לגל של מכונות אוטומטיות לביצוע עבודות רבות.

קיראו עוד ב"גלובל"

שש, התלהבות ציבורית. בסין מתקיימים אירועים פומביים עם רובוטים, ממרוצי ריצה דרך מופעי רחפנים ועד הופעות ריקוד, שמעוררים עניין ציבורי רחב ויוצרים גיוס תודעתי חזק. 

הסיבה השביעית היא חינוך. בשנת 2023 היו בסין 35 מיליון תלמידים במערכת החינוך המקצועי, פי כמה וכמה לעומת פחות ממיליון בארה"ב. הממשלה משקיעה באופן אקטיבי בפיתוח "כוחות ייצור איכותיים חדשים".

שמונה, התשתיות: סין השקיעה כמעט 5% מהתמ"ג שלה בתשתיות בשנת 2021, יותר מכל מדינה אחרת. המערב, ובעיקר ארה"ב, נמצא בתחתית הרשימה.

תשע התמריצים הפיסקליים (כמובן לא שכחנו). חברות סיניות בתחום התעשייה וההייטק מקבלות "הנחת מס סופר", ניכוי של 200% על הוצאות מו"פ, שמעודד השקעה עמוקה בחדשנות, בדומה להרבה חברות בסין המקבלות מימון שעוזר להן להוריד עלויות, לפתח ולהתחרות במערב בו המימון עולה הרבה כסף.

ולבסוף, אסטרטגיית הטווח הארוך. הבנק משווה בין תרבות המשחק הסינית, למשל "גו" המסורתי, לבין תרבות ההימור הקצר-טווח במערב. סין פועלת לפי תוכניות רב-שנתיות, בעוד שהמערב נשלט לא פעם על ידי דוחות רבעוניים.

בשורה התחתונה, במורגן סטנלי מאמינים שסין לא רק נהנית מיתרון זמני, היא בונה יתרון מבני שמערבב משאבים טבעיים, תכנון אסטרטגי, תמריצים חכמים, והשקעה בבני אדם. עבור מי שמסתכל קדימה לעשור הקרוב, מרוץ הרובוטים עשוי להיות הזירה הקריטית הבאה במאבק הגלובלי על ההובלה הטכנולוגית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה