הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
TSMC
צילום: אתר החברה

TSMC שוקלת להקים מפעל ענק באיחוד האמירויות

יצרנית השבבים הטייוואנית מנהלת משא ומתן עם ממשל טראמפ לבניית קומפלקס במפרץ הפרסי, אך פקידים אמריקאים חוששים מסיכוני ביטחון לאומי ומהשפעה על הפרויקט באריזונה בשווי 165 מיליארד דולר

אדיר בן עמי | (2)
נושאים בכתבה TSMC


טייוואן סמיקונדקטורTaiwan Semiconductor . 0.16%  , יצרנית השבבים הגדולה בעולם, שוקלת להקים מתקן ייצור מתקדם באיחוד האמירויות הערביות, בצעד שיהוה הרחבה משמעותית של פעילותה מחוץ לטייוואן. הפרויקט, שעדיין בשלבי בחינה מוקדמים, מותנה באישור והתמיכה של הממשל האמריקאי.


על פי הדיווחים, TSMC קיימה במהלך החודשים האחרונים מפגשים רבים עם נציגי ממשל טראמפ, בהם סטיב ויטקוף השליח המיוחד למזרח התיכון. החברה גם קיימה דיונים עם נציגי MGX, קרן השקעות הפועלת תחת פיקוחו של אחיו של נשיא איחוד האמירויות. הדיונים הנוכחיים מהווים המשך למשא ומתן שהחל בתקופת הנשיא ג'ו ביידן, אך דעך לקראת סוף כהונתו.


הפרויקט הצפוי כולל השקעה מסיבית במה שמכונה "גיגאפאב" - קומפלקס של שישה מפעלים דומה למתקן שחברת TSMC בונה כעת באריזונה. העלות הכוללת של מתקן כזה באיחוד האמירויות עדיין לא ברורה, אך לשם השוואה - הפרויקט בפיניקס צפוי לעלות 165 מיליארד דולר ולכלול גם מתקני מחקר ואריזה.


לוחות הזמנים לפרויקט האמירותי עדיין מעורפלים, כאשר לפי הדיווחים תחילת הבנייה עדיין במרחק של שנים רבות, אם תתרחש בכלל. התקדמות הפרויקט תלויה לחלוטין בגיבוי וברכה מוושינגטון, שם חלק ממנהיגי ממשל טראמפ מביעים חששות מהשלכות הביטחון הלאומי והכלכליות של הרחבת הענקית הטייוואנית למפרץ הפרסי.


TSMC פועלת בזהירות

TSMC שומרת על זהירות מופגנת בעניין. דוברת החברה סירבה להגיב על מה שכינתה "שמועות שוק" והדגישה שהחברה מתמקדת בתוכניות ההרחבה הנוכחיות שלה. גם הבית הלבן ומשרדו של ויטקוף נמנעו מלהגיב לפניות התקשורת, וכך גם משרד החוץ האמירותי וקרן MGX.


יצרנית השבבים נחשבת לאחת החברות החשובות ביותר בשרשרת האספקה הגלובלית של מוליכים למחצה, ובכלכלה העולמית כולה. החברה מייצרת את רוב השבבים המתקדמים שמעוצבים על ידי חברות כמו אנבידיה ו-AMD, רכיבים המהווים את המוח של מכשירים אלקטרוניים ונחוצים לאימון מודלי בינה מלאכותית. במשך שנים פעלה TSMC אך ורק בטייוואן, אך בשנים האחרונות החלה לפתוח מפעלים ביפן, גרמניה וארצות הברית, זאת בחלקו בשל סיכוני שרשרת האספקה והגיאופוליטיקה הכרוכים בריכוז ייצור השבבים באי שבייג'ינג רואה כשטח סיני.


מתקן באיחוד האמירויות יהווה שלב חדש ומשמעותי בהתרחבותה הבינלאומית של TSMC וניצחון משמעותי לשאיפות של איחוד האמירויות להפוך למעצמת בינה מלאכותית במזרח התיכון. למרות שלאיחוד האמירויות אין כרגע כוח עבודה מיומן המסוגל להפעיל מתקן כזה, הוא מציע קרקע נרחבת, משאבי אנרגיה ומשאבים פיננסיים עצומים. בכירי TSMC ביקרו באיחוד האמירויות בשנה שעברה כדי לבחון את האפשרות לבניית מפעלים שם.

קיראו עוד ב"גלובל"


מביידן לטראמפ

חלק מפקידי ממשל ביידן הראו פתיחות לרעיון, אך רק בתנאים מחמירים שנחשבו בלתי מקובלים על המדינה המפרצית. בין התנאים הללו היו הבטחות שארצות הברית תזכה לחלק מובטח מכושר הייצור של המתקן, במיוחד בעתות משבר, ושלוושינגטון תהיה ריבונות דה-פקטו על האתר עצמו. הדיונים הגיעו בסופו של דבר למבוי סתום, וצוות ביידן הפסיק לראות ברעיון אפשרות ריאלית לקראת סוף כהונתו.


לאחר כניסת טראמפ לבית הלבן, איחוד האמירויות ניסתה שוב, כחלק ממשא ומתן דו-צדדי רחב יותר להגברת שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית בין שתי המדינות. מעבר לחיפוש אחר מפעל TSMC, פקידים אמירותיים התמודדו זמן רב על גישה קלה יותר לשבבי אנבידיה למרכזי נתונים של בינה מלאכותית מכפי שהיה אפשרי תחת ביידן. אנשי מפתח בצוות של טראמפ התלהבו מאפשרות להגיע לעסקה כזו.


בדיונים האחרונים, שהתמקדו בייצוא שבבים למרכזי נתונים אמירותיים, המדינה המפרצית גם ביקשה תמיכה אמריקאית למתקן TSMC שם. דיוויד סאקס, צאר הבינה המלאכותית והקריפטו בבית הלבן, הביע פתיחות לרעיון בפגישה עם פקידים אמירותיים לפני נסיעתו של טראמפ למפרץ החודש, אך הפקידים דחו את נושא TSMC לדיונים נפרדים ומתמשכים.


למרות הפתיחות הזו, חלק מהבכירים בממשל טראמפ נותרו ספקניים או מתנגדים מפורשות לרעיון. החששות שלהם נחלקו לשני תחומים עיקריים: חשש שפרויקט נוסף מעבר לים עלול לסכן את ההשקעה האמריקאית של TSMC, וחשש שמתקן באיחוד האמירויות במיוחד עלול להיטיב עם סין או איראן.


אתר פיניקס של TSMC נחשב לפנינת הכתר של המאמצים הוושינגטוניים להחיות את ייצור השבבים המקומי באמצעות חוק הצ'יפס והמדע משנת 2022, שהקצה 52 מיליארד דולר בסובסידיות לתעשייה. פקידי טראמפ רוצים למנוע מצב שבו מפעל אמירותי אפשרי יכול לרוקן משאבים פיננסיים או ניהוליים מהפרויקט הזה, שהחברה כבר הזהירה שעלול להתייקר אם טראמפ יבצע את איומיו על מכסים על שבבים.


מעבר לתחרותיות כלכלית, חלק מפקידי הממשל חוששים ממתקן אמירותי מנימוקי ביטחון לאומי, בהתחשב בקשרים העמוקים של המדינה המפרצית עם סין והשפעתה של איראן באזור. פקידים אלה טוענים שמפעל TSMC באיחוד האמירויות מהווה סיכון גדול בהרבה ממרכז נתונים של בינה מלאכותית המופעל ברובו על ידי חברות אמריקאיות. בעוד שוושינגטון יכולה להפעיל שליטה מסוימת על משלוחי שבבים שכבר יוצרו, מתקן TSMC יאפשר לאיחוד האמירויות לייצר אספקת שבבים משלה ולפתח ידע שיכול להיטיב עם בייג'ינג אם הנאמנויות הפוליטיות של המדינה המפרצית ישתנו בעתיד.



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אני 31/05/2025 12:18
    הגב לתגובה זו
    ככה האיסלם יכבוש וישלוט בעולם...הלך על הנשים יחזרו לתקופת האבן
  • אנונימי 01/06/2025 02:43
    הגב לתגובה זו
    ההתפתחות הכלכלית משנה שם את התרבות
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

להמשך הכתבה לחץ כאן
רפי עמית קמטק
צילום: רענן טל

המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה קמטק

שבוע אחרי ש נובה 4.45%  גייסה אג"ח להמרה בקופון אפס (ריבית אפס), גייסה קמטק 0.8%  425 מיליון דולר בקופון אפס. שתי החברות הן שחקניות בשוק השבבים, כשקמטק מפתחת מערכות לבדיקת תהליכי הייצור בשבבים. השאלה הראשונה שאמורה לעלות היא - איך אפשר לגייס אג"ח בריבית אפס? והתשובה היא שמדובר באג"ח להמרה למניות. אג"ח שיש לה סוכרייה - אפשרות להפוך למניה. המשקיעים מוותרים על ריבית ומקבלים אפשרות המרה למניות. זה יכול להיות משתלם להם כי יש להם אפסייד (אם כי פחות ממניה) ומצד שני - יש להם דאונסייד: רצפה כי האג"ח תיאורטית לא יכולה ליפול (להבדיל ממחיר המניה), אלא אם החברה נכנסת למצוקה תזרימית ופיננסית, וזה לא המצב. 

ומעבר לרצפה, יש להם אפסייד. אם המניה תעלה - ותעקוף את פרמיית ההמרה, הם ירוויחו. במקרה של קמטק, המניה נסחרה בכ-84 דולר (לפני העלייה בשישי) והמחיר שמבטאות האג"ח להמרה הוא כ-109 דולר. כלומר, מי שקונה את האג"ח רוכש בפרמיה של קרוב ל-30%. אם המניה תצנח, המשקיע עדיין מקבל את קרן האג"ח בסוף התקופה, אבל אם המניה נניח תעלה נניח פי 2 לאורך תקופת חיי האג"ח (עד שנת 2030) הוא מרוויח כ-65%, כי המניה סגרה את הפרמיה של ה-30% והוסיפה משם עוד 65%. עלייה מעבר למחיר ההמרה הופכת את האג"ח למניה - ההתנהגות זהה.

יש כאן סוכרייה גדולה, מול חיסרון של ויתור על הריבית, אבל משקיעים רבים אוהבים ומעדיפים השקעה כזו. לכן, לרוב, הנפקה של אג"ח להמרה, נחשבת לסוג של דילול ומפילה את המניה. זה מה שקרה לנובה. היא נפלה ב-10% ביום ההנפקה. הסברנו שזו יכולה להיות הזדמנות כי מדובר בירידה טכנית, אך אין דבר כזה בטוח, יש סיכון. המניה תיקנה מאז ועלתה ב-12%. 

אולי זו הסיבה שהשוק לא הפיל את קמטק אתמול. הדילול לא השפיע על המניה. אולי זו ההערכה שיהיה תיקון לאחר הירידה, ועדיין זה לא מסביר עלייה של 3.5% שתוביל מחר בבורסה בת"א לעלייה של 5%. 

אין לנו הסבר מוצק. גורמים שהיו מעורבים בהנפקה מסבירים שהביקושים היו גבוהים והחברה עשתה רושם חזק בשיחות עם הגופים הרוכשים. אולי "מעז יצא מתוק". אולי השיחות עם השוק, יצרו עניין שתורגם לביקושים למניה. כנראה גם לא היו כאלו שעשו החלפה - במקרים רבים, יש גופים מוסדיים שמחליטים למכור את המניה ולקנות אג"ח להמרה במקום, הפעם כנראה זה היה בשוליים.

כמו כן, הסיבה היא גם פרמיית ההמרה שרחוקה "מהכסף", אם כי אחרי העלייה במניה מדובר בפרמיית המרה שירדה ל-26%, זאת לא פרמייה גבוהה.  

להמשך הכתבה לחץ כאן