טראמפ יטיל סנקציות על רוסיה? "פוטין השתגע לגמרי"

אחרי תקיפת הרחפנים הגדולב ביותר על קייב מאז תחילת המלחמה, טראמפ לא נשאר אדיש: "אני מכיר את פוטין זמן רב, אבל נראה שהוא השתגע"; איך רוצים בסנאט לפעול נגד רוסיה ובאיזה צד בכלל משחק טראמפ?

רוי שיינמן | (1)

לאחר תקופה של מסרים סותרים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מאותת שוב על שינוי גישה כלפי מוסקבה - ולראשונה מזה זמן רב אף מצהיר בפומבי שהוא שוקל להטיל סנקציות חדשות על רוסיה. הדברים נאמרו אחרי שאוקראינה דיווחה על מתקפת הרחפנים הגדולה ביותר מאז פרוץ המלחמה, ובצל חידוש המתקפות הרוסיות על קייב וערים נוספות.


"אני ממש לא מרוצה ממה שפוטין עושה", אמר טראמפ לכתבים. "הוא הורג הרבה מאוד אנשים, ואני לא מבין מה עובר עליו. הכרתי אותו שנים, הסתדרנו, אבל עכשיו הוא שולח טילים לעבר ערים והורג אזרחים - ואני לא אוהב את זה בכלל". בהמשך אף העלה פוסט ברשת Truth Social שבו כתב כי "פוטין השתגע לגמרי" והוסיף: "תמיד אמרתי שהוא רוצה את כל אוקראינה, אולי זה מה שקורה - אבל אם הוא יילך עד הסוף, זו תהיה נפילתה של רוסיה".



למרות ההצהרות, ממשלו של טראמפ עדיין לא הצליח להביא את פוטין לשולחן המו"מ - יעד שהוא עצמו הציב ל-100 הימים הראשונים לכהונתו. שר החוץ מרקו רוביו אף הזהיר כי איומים בסנקציות מצד ארה"ב עלולים דווקא לגרום לרוסיה לפרוש מהשיחות לחלוטין. ובכל זאת, בסנאט גוברת התמיכה בצעדים נגד הקרמלין. רפובליקנים בסנאט הכינו טיוטת חוק חדשה שכוללת סנקציות מרחיקות לכת - בהן מכס של 500% על יבוא ממדינות שימשיכו לרכוש נפט, גז או אורניום מרוסיה.


בין עקרונות לדילים: מדיניות החוץ של טראמפ

לצד הביקורת על פוטין, טראמפ ממשיך להחזיק בעמדות שנויות במחלוקת ביחס לסכסוך. בראיון ל-TIME הוא הבהיר כי לדעתו אוקראינה לא תוכל להצטרף לנאט"ו והאשים את עצם השאיפה הזו כטריגר ש"ייתכן ותרם לפרוץ המלחמה". הוא אף הביע תמיכה בשליטה הרוסית על חצי האי קרים וטען כי "קרים נמסר לרוסים על ידי אובמה - לא על ידי טראמפ". זלנסקי, לדבריו, "מבין את זה".


בנוסף, טראמפ אינו מהסס להשתמש בכוח הכלכלי של ארה"ב כדי לקדם עסקאות שמתיישרות עם אינטרסים אמריקאיים. אחת ההצעות השנויות במחלוקת ביותר הייתה הצעתו לנשיא אוקראינה להעביר לארה"ב כ-50% ממשאבי המינרלים של המדינה - בהיקף כולל מוערך של כ-350 מיליארד דולר - בתמורה להפסקת אש עם רוסיה. זלנסקי דחה את ההצעה בביקורו בוושינגטון, אך מאז החלה אוקראינה לגלות גמישות משמעותית בעמדותיה, מתוך הבנה שממשל טראמפ עלול לנתק את הסיוע אם לא תושג התקדמות.


בעוד טראמפ מבהיר שפוטין "יורה טילים על קייב בזמן שמדברים על שלום", בקרמלין ממשיכים לטעון שמדובר בתקיפות תגמול. דוברו של פוטין, דמיטרי פסקוב, הסביר כי "כולם במצב רגשי טעון מאוד" וציין שהתקיפות האוקראיניות על מרכז רוסיה בשבוע האחרון חייבו תגובה. מנגד, יועצו של זלנסקי, אנדריי ירמק, כתב כי "מוסקבה מושכת זמן ואינה מספקת תשובות קונקרטיות. הדרך היחידה להניע אותה היא סנקציות ונשק". באוקראינה דווח כי לפחות 12 בני אדם נהרגו בתקיפות האחרונות - מספר שהוביל את זלנסקי לחדש את הקריאה להגברת הלחץ על רוסיה.

קיראו עוד ב"גלובל"


גם באירופה לא נשארו אדישים. שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קלאס, כינתה את המתקפות "מחרידות לחלוטין" והוסיפה: "ככל שרוסיה מגבירה את הלחץ - כך גם עלינו להגביר את הלחץ נגדה".


טראמפ משחק על שני מגרשים

מצד אחד טראמפ מנסה לצייר עצמו כמי שיכול לסיים את המלחמה תוך שבועות, ומהצד השני הוא מפעיל לחץ גם על מוסקבה וגם על קייב - כל צד בתורו - בהתאם לאינטרסים שהוא מזהה. כאשר אוקראינה התנגדה להצעותיו, טראמפ איים להטיל מכסים כבדים לא רק על רוסיה, אלא גם על מדינות שימשיכו לרכוש ממנה נפט: "אם אתה קונה נפט מרוסיה, לא תעשה עסקים בארה"ב".


התוצאה של הלחצים האלה היא הסכמה ראשונית מצד אוקראינה למתן עדיפות לארה"ב בפיתוח משאבי הטבע שלה - הסכם שנתפס כוויתור כפוי, אך גם כזה שמסייע לקייב להישאר רלוונטית בעיני וושינגטון. גורמים בממשלת אוקראינה הודו כי מדובר בצעד של הישרדות: "ברור שטראמפ עייף מהמלחמה, ואם לא נגלה גמישות - נישאר לבד".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 26/05/2025 15:40
    הגב לתגובה זו
    הוא עדיין לא ראה פוטין משתגע...ולא ישכח להטיל מכסים על רוסיה...
מניות קוונטים עליות
צילום: דאלי

המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"

פרמיה של 50% למניית הקוונטים 

רן קידר |
נושאים בכתבה מחשוב קוונטי IonQ

שוק המחשוב הקוונטי עובר בשנתיים האחרונות מתיאוריה אקדמית לשטח. משקיעים, ממשלות ותאגידי ענק מתייחסים אליו כאל אחת המהפכות הטכנולוגיות הבאות עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי בכל תחום. חברת IonQ האמריקאית היא אחת השחקניות בשוק הקוונטים.

המלצת קנייה עם אפסייד של 50%

האנליסט קרייג אליס מבית ההשקעות ריליי מסקר את המניה עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 61 דולר למניה, כ-50% מעל למחיר הסגירה. הוא מצטרף למספר בתי השקעות שמזהים בחברה מועמדת להובלה בענף. אליס מציין את קצב העסקאות הגבוה, ההתרחבות בפורטפוליו הקניין הרוחני (מעל 1,000 פטנטים) ואת חיזוק ההנהלה עם הצטרפות בכירים בעלי ניסיון מ־IBM וג'יי.פי. מורגן.

ניקולו דה מאסי, מנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, אמר לאחרונה -  "אנחנו מתמקדים לא רק לנצח טכנולוגית, אלא גם להוכיח מסחריות. המערכות שלנו מייצרות ערך כבר היום, ולקוחות משלמים עבור שימוש במחשוב קוונטי בענן".

בפועל, IonQ מציעה שילוב של שירותי ייעוץ ותמיכה, מכירת חומרה קוונטית, ומודל של "Quantum Computing as a Service" - גישה מרחוק למחשבים הקוונטיים שלה בענן. השילוב הזה מאפשר לה לבנות קהילת מפתחים סביב מוצריה ולחדור לשוק המסחרי מוקדם יותר ממתחרות מסוימות.


הבטחת המחשוב הקוונטי נוגעת ליכולת לפתור בעיות שחישוב קלאסי לא יכול להתמודד איתן בזמן סביר, לדוגמה, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או פיתוח חומרים חדשים. שוק זה עשוי להגיע לפי תחזיות שונות ל-100 מיליארד דולר עד 2040, ואף יותר.

ליסה קוק (אונ' מישגן)ליסה קוק (אונ' מישגן)

ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד

המושלת האמריקאית עתרה נגד החלטת הנשיא לפטרה בטענה להפרות חוקתיות; המהלך עשוי לשנות את יחסי הכוחות במועצת הנגידים ולהצית את אחד המאבקים המשפטיים הדרמטיים בתולדות הפדרל ריזרב

אדיר בן עמי |

בפעם הראשונה בתולדות הפדרל ריזרב, ניצבת שאלת עצמאות הבנק המרכזי של ארצות הברית במבחן משפטי ישיר. ליסה קוק, מושלת הבנק ואחת הדמויות הבולטות בו, תבעה השבוע את נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לאחר שהודיע על פיטוריה – צעד שהוגדר על ידי משפטנים וכלכלנים כ"מסוכן וחסר תקדים".


הסיפור החל כאשר טראמפ הכריז כי הוא מסיר את קוק מתפקידה מיידית, בטענה כי שיקרה במסמכי משכנתא מלפני מספר שנים. קוק מיהרה להגיב בתביעה פדרלית בוושינגטון, שם טענה כי מדובר בהפרה בוטה של זכויותיה החוקתיות ושל החוק המגן על עצמאות הפד.


מעבר לשאלה האישית של קריירה אחת, הדיון הפך לסמל במאבק רחב יותר: עד כמה יכול נשיא ארצות הברית להתערב בהחלטות ובמבנה הגוף שאמון על קביעת הריבית והמדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם.


טראמפ מחפש סיבה 

קוק, הכלכלנית האפרו־אמריקאית הראשונה שמונתה למועצת הנגידים של הפד, הייתה אמורה לכהן עד שנת 2038 – מינוי חריג באורכו שמעניק לחברי המועצה עצמאות מרחיקה לכת מהמערכת הפוליטית. ביטול חד־צדדי של המינוי הזה עלול לערער את כל הרציונל מאחורי מנגנון זה.


בלב הטענות נגד קוק עומד מכתב של ביל פולטי, מקורבו של טראמפ ומי שמונה לאחרונה לראש רשות הדיור הפדרלית. פולטי טען כי קוק הצהירה על שתי דירות שונות כ"בית מגורים עיקרי" על מנת לקבל תנאי הלוואה מועדפים.