שברון נכנסת לעסקי הדאטה סנטרס: תספק חשמל לאתרים ברחבי ארה"ב
על רקע הזינוק בביקוש למרכזי נתונים ובינה מלאכותית, ענקית האנרגיה שברון מקדמת פיתוח של דאטה סנטרס עצמאיים שיפעלו באמצעות ייצור חשמל עצמי מגז טבעי. החברה מתכננת להתחיל בהקמת האתרים עד 2027
תעשיית מרכזי הנתונים בארה"ב מתרחבת במהירות, כשהביקוש לחשמל עבורם צפוי לשלש את עצמו בשלוש השנים הקרובות, בעיקר בשל הצמיחה של בינה מלאכותית ויישומי מחשוב מתקדמים. ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, אמזון ומיקרוסופט כבר חתמו על הסכמי ענק לרכישת חשמל, כולל אספקה ישירה מתחנות כוח גרעיניות. כעת, גם חברות האנרגיה המסורתיות מזהות הזדמנות.
שברון, יחד עם אקסון מוביל, הכריזו בשנה שעברה על תוכניות לספק חשמל למרכזי נתונים – לראשונה בתולדותיהן. באופן מסורתי, מרבית הייצור החשמלי של חברות הנפט שימש לצורכי פעילותן הפנימית,
אך כעת הן נכנסות לתחום חדש וצומח. דניאל דרוג, סגן נשיא לפתרונות חשמל בשברון, הצהיר כי ההתעניינות של הלקוחות גבוהה: "הם מקימים או מרחיבים מתקנים בקצב מהיר יותר מאשר ההיצע הקיים ברשת החשמל." לדבריו, החברה מתמקדת בפיתוח אתרים שיספקו חשמל בהיקף של 1 ג'יגה-וואט
לכל מרכז נתונים, כאשר ההפעלה צפויה להתחיל ב-2027 או 2028.
שברון אינה מתכננת לחבר את מרכזי הנתונים החדשים שלה לרשת החשמל הארצית, אלא להפעיל אותם באמצעות גז טבעי – מקור אנרגיה שמספק יתרונות משמעותיים, במיוחד על רקע הצורך בזמינות גבוהה ומהירה של חשמל. בעוד שבשנים האחרונות חברות טכנולוגיה התחייבו למעבר לאנרגיות מתחדשות, רובן נאלצות להסתמך על גז טבעי כדי לספק את צורכי האנרגיה העצומים של מרכזי הנתונים שלהן.
הגז הטבעי זמין בשפע בארה"ב – המפיקה הגדולה בעולם – ותחנות כוח
מבוססות גז ניתנות להקמה מהירה יותר בהשוואה לתחנות כוח גרעיניות או מתקני אנרגיה מתחדשת בקנה מידה רחב. שברון כבר הזמינה שבע טורבינות גז מתקדמות מ-GE Vernova, שצפויות להימסר ב-2026, על מנת להתחיל בייצור החשמל עבור הדאטה סנטרס החדשים.
- שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים
- שברון מנצחת את אקסון: רכישת Hess יוצאת לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה הודיעה שברון לעובדיה על תוכנית התייעלות שתוביל לפיטורים של 15% עד 20% מכוח האדם הגלובלי שלה, כ-6,000 עד 8,000 עובדים. סגן יו"ר החברה מארק נלסון הדגיש כי המהלך אינו מעיד על בעיות רחבות יותר בחברה. "מדובר בהמשך ההתייעלות שלנו ומיצוב החברה להאצת יצירת המזומנים שדיברנו עליה בשנים האחרונות", אמר נלסון. הפיטורים יתרחשו בכל רחבי העולם ובכל החטיבות המרכזיות של החברה. במקביל לצעדי ההתייעלות, שברון הגדילה את התשואה למשקיעים באמצעות העלאת דיבידנדים ורכישה עצמית של מניות. בשנתיים האחרונות, החברה רכשה מניות בשווי של 30 מיליארד דולר, מה שהוביל לצמצום של כ-10% במספר המניות שלה. במקביל, היא העלתה את הדיבידנד באופן עקבי, כך שתשואת הדיבידנד הנוכחית עומדת על 4.4%.
מספר העובדים בשברון ירד בהתמדה בעשור האחרון, מכ-61,000 בסוף 2014 לקצת פחות מ-40,000 עובדים
ברחבי העולם בסוף השנה שעברה (לא כולל כ-5,000 עובדי תחנות דלק). קצת יותר ממחצית עובדי שברון נמצאים בארה"ב. גם המתחרה אקסון מוביל הפכה ליעילה יותר. החברה מתכננת לחסוך 18 מיליארד דולר עד 2030 בהשוואה לרמות 2019, וכבר חסכה 12.1 מיליארד דולר. מספר העובדים בחברה
ירד מ-75,000 ל-62,000 בין 2013 ל-2023.

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות
חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך?
צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.
ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.
שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".
הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".
- צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
- מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה
כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

שרודרס לביזפורטל: “הזהב הוא פוליסת הביטוח של המשקיע; 5,000 דולר לאונקיה זה תרחיש אפשרי”
הריבית של הפד׳ התחילה לרדת אבל האופק לוט בערפל הממשל בארה"ב משותק והדולר נחלש והמשקיעים בורחים אל הזהב; פטריק ברנר משרודרס מעריך שהמתכת רק באמצע הדרך למעלה ועל השוק הוא ספקני: “השווקים מתמחרים חלום של יציבות, אבל המציאות שברירית הרבה יותר״
אמנם הפד׳ כבר הוריד את הריבית פעם אחת, אבל המשך המסלול עדיין פתוח. לפי תחזיות הועדה הפתוחה של הבנק (ה-FOMC), הריבית צפויה לעמוד סביב 3.5%-3.75% בסוף 2025 ולרדת ל־3.25%–3.5% עד סוף 2026 הציפיות האלה מתיישבות עם הערכות בשוק אבל משאירות מרחב גדול של אי-ודאות. במקביל, ארה"ב מתמודדת עם שיתוק בממשל שנמשך כבר 16 ימים, והמתח סביב סקטור השבבים גדל.
ובדיוק בתוך הסביבה הזאת הזהב תופס שוב את קדמת הבמה. המתכת הצהובה רושמת השנה את אחת הריצות המרשימות בתולדותיה: 45 שיאים חדשים, שהגיעו לשיאם באוקטובר עם פריצה מעל רמת ה-4,000 דולר לאונקיה, ואחרי זה גם מעל 4,200 דולר כשנכון להיום אנחנו סביב רמות המחיר האלה.
מאחורי העליות הגדולות האלה יש שילוב של גורמים: ממתחים גיאו־פוליטיים, חששות מפני היחלשות הכלכלה האמריקאית, ציפיות להפחתות ריבית נוספות, ביקוש גובר מצד בנקים מרכזיים וזרימות חדשות לקרנות סל מגובות זהב. יותר ויותר משקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד, חוזרים לראות בזהב לא רק סחורה אלא מקלט מוניטרי. נכס של אמון בעידן של אי־יציבות פוליטית ופיסקלית.
הדו"ח האחרון של שרודרס משתלב היטב ברוח התקופה. ענקית ההשקעות הבריטית, המנהלת נכסים בהיקף של כטריליון אירו, מאוד זהירה עכשיו לשוקי המניות, יש לה ספקנות גדולה כלפי אג"ח ממשלת ארה"ב ותחזית שורית במיוחד לזהב יעד של 5,000 דולר לאונקיה עד סוף העשור לא נחשב אצלם לתסריט קיצוני.
- הלקח מפרשת DeepSeek: עוד יבואו סערות בשווקים
- הסיכונים לכלכלה העולמית - עלייתו ועלייתו של החוב הממשלתי; עלייתה של סין וזעזועי אינפלציה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסקירה האחרונה שפרסמה שרודרס מדגישים הכלכלנים כי התנודתיות הגוברת בשווקים מחזקת את המעמד של הזהב כמרכיב גידור אפקטיבי וכ“פוליסת ביטוח” בתיק ההשקעות. לדבריהם, שוקי המניות בעולם מתמחרים תרחיש כמעט מושלם של צמיחה יציבה ואינפלציה מתונה אבל התרחיש הזה לא משקף את הסיכונים האמיתיים בשטח. מנגד, שווקים מתעוררים והאפיק של הסחורות, ובראשם הזהב, נשארים כעוגנים מרכזיים בתיק ההשקעות.