ה-SEC תובע את אלון מאסק בחשד להונאת בעלי מניות טוויטר
צעד נקמני או תביעה מוצדקת? על פי התביעה מאסק איחר ב-11 יום במסירת הודעה על אחזקה של 5% במניות החברה והפיק מכך רווח שמוערך ב-150 מיליון דולר; התביעה תעמיד במבחן את ההנהלה החדשה של ה-SEC שתמונה לאחר כניסת הממשל החדש לתפקידו; עורך דינו של מאסק: "כולם רואים את הבלוף"
הרשות לניירות ערך האמריקאית הגישה תביעה נגד היזם והמיליארדר אילון מאסק בחשד להונאת בעלי מניות טוויטר סביב הרכישה שביצע בשנת 2022. על פי טענות התביעה אלון מאסק לא דיווח בזמן על הרכישה הראשונית של 5% ממניות החברה שביצע במרץ 2022 כמתחייב בחוק. לדברי התובעים העובדה שמאסק לא דיווח על הרכישה איפשרה לו להמשיך לקנות מניות במחיר נמוך באופן מלאכותי, מה שהפיק לו רווח של לפחות 150 מיליון דולר. מאסק דיווח על הרכישה בסופו של דבר ב-4 באפריל, 11 יום לאחר המתחייב בחוק במידה והוא רוכש לפחות 5% ממניות החברה. בזמן הדיווח הוא החזיק כבר 9% מהמניות. לאחר הדיווח מניות החברה נסקו ב-27%. ה-SEC דורש שמאסק יחזיר את הרווחים שהפיק לכאורה בתוספת קנס.
אלון מאסק השלים בסופו של דבר את הרכישה ושינה את שם הרשת החברתית ל-X, כפי שהיא ידועה כיום וביצע בה שינויים נרחבים, בין השאר פיטורי עשרות אחוזים מעובדי החברה וניסיון לייצר מנועי צמיחה חדשים באמצעות הכנסות ממינויים ועוד. מידת ההצלחה של הניהול העסקי שנויה במחלוקת, כשהערכות שווי של הרשת מצביעות על הפסדים של עשרות אחוזים על השקעת הענק של מאסק בחברה.
התביעה מגיעה לאחר חקירה ארוכה בעניין, כשמאסק לא תמיד משתף פעולה ולא תמיד מגיע לחקירות. היא מהווה המשך לחיכוכים קודמים בין מאסק לבין הרשות, בין השאר על רקע ציוצים של מאסק ברשת החברתית שכיום היא בבעלותו ועניינים נוספים. יחד עם זאת, יש שיראו בתביעה צעד נקמני וקטנוני של הממשל היוצא שמנסה לעשות לממשל הנכנס כמה שיותר נזק כל עוד הדבר בידם. אלכס ספירו, עורך דינו של מאסק, מסר כי: "מר מאסק לא עשה שום דבר רע, וכל אחד יכול לראות את הבלוף הזה כמות שהוא".
התביעה תעמיד למבחן גם את הרשות לניירות ערך תחת הממשל החדש. יו"ר ה-SEC, גארי גנסלר, צפוי להתפטר מתפקידו ואת מקומו יתפוס מינוי חדש של הממשל, פול אטקינס, שהביע לא פעם ביקורת נגד פעולות האכיפה של הרשות. מאסק עצמו הפך למקורב מאד לטראמפ ויהיה חלק מהממשל החדש. קרוב לוודאי שיו"ר ה-SEC שימונה ייבחן בשאלה האם ימשוך את התביעה או ימשיך לנהל אותה, כששתי האפשרויות מעמידות אותו במצב בעייתי.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
