04': המימון למגזר הפרטי זינק פי 3 ל-50 מיליארד ש'
ממחלקת המחקר בבנק ישראל נמסר (שלישי), כי מאמצע שנת 2003, כאשר החלה להסתמן היציאה מהמיתון, גדלה הנכונות של המתווכים הפיננסיים והפרטים להעניק מקורות מימון לחברות. בבנק מציינים, כי התפתחות זו חלה לאחר שבשלוש שנות המיתון שהחלו בסוף שנת 2000 ירדו באופן משמעותי מקורות המימון שגייסו הפירמות מהבנקים בארץ ובחו"ל, מהבורסות בארץ ובעולם ומקרנות הון-הסיכון. ירידה זו במקורות המימון תרמה להעמקת המיתון שנוצר עקב ירידת הביקושים. במחלקת המחקר מציינים, כי מסקר החברות והעסקים שעורך בנק ישראל - המקיף כ-600 חברות - עולה, כי במהלך 2004 נמשכה מגמת הירידה במגבלות המימון של החברות בכל ענפי המשק, אשר החלה במחצית השנייה של 2003. עם זאת, רמת מגבלות המימון בענף הבנייה נותרה גבוהה בהשוואה לכל יתר הענפים ובפרט ביחס לענף התעשייה - תוצאה העקבית עם העובדה שהפעילות בענף הבנייה עדיין לא החלה להתאושש, בשונה מיתר הענפים במשק. ב-2004 ובמחצית הראשונה של 2003, מספרים בבנק ישראל, הייתה רמת מגבלות המימון של החברות הגדולות - המעסיקות יותר מ-100 עובדים, נמוכה משמעותית מזו של החברות הקטנות - המעסיקות פחות מ-20 עובדים, ומזו של החברות הבינוניות - המעסיקות בין 20 ל-100 עובדים. תוצאה זו נובעת מהחלופות הרבות העומדות לרשות החברות הגדולות למימון פעילותן, עקב המוניטין הרב שיש להן וההערכה שהסיכוי שהן לא תעמודנה בהחזר הכספים למלווים נמוך לעומת החברות הקטנות. עם זאת, במהלך שנת 2004, נהנו מהירידה במגבלות המימון לא רק החברות הגדולות, אלא גם החברות הבינוניות, והן דיווחו בממוצע על מגבלות מימון מתונות בלבד לביצוע פעילותן. מגבלות המימון של החברות הקטנות ירדו בממוצע באופן מתון בלבד בשנה זו, אם כי בחלק מהענפים - ביניהם התעשייה - נרשמה ירידה ברורה במגבלות המימון גם של החברות הקטנות. בשנת 2004 הגיע סך מקורות המימון שגייס הסקטור הפרטי מכלל המתווכים הפיננסיים השונים בארץ ובחו"ל - הבנקים, הבורסות, ומקרנות הון-הסיכון, לכ-50 מיליארד שקל, לעומת 18 מיליארד בכל 2003. במחלקת המחקר מסבירים, כי גידול משמעותי זה הושפע מהגידול בביקוש של חברות למקורות מימון ומהעלייה בנכונות של המתווכים הפיננסיים והפרטים להלוות להן, ומספק תמונה משלימה להקלה במגבלות המימון במשק בשנת 2004. עוד נמסר ממחלקת המחקר, כי הגידול בסך מקורות המימון ב-2004 חל תוך הסטה של הגיוסים מהבנקים למתווכים פיננסיים אחרים, בהמשך למגמה שנרשמה בכיוון זה ב-2003. האשראי הבנקאי (ללא משכנתאות) לא גדל ואף הצטמצם מעט בשנת 2004, בהמשך לאי גידולו גם בשנת 2003. זאת, למרות שהמשק החל לצאת מהמיתון כבר בסוף שנת 2003 ובעוצמה גדולה יותר במהלך שנת 2004, ולמרות מדיניות הריבית המרחיבה של בנק ישראל. בבנק ישראל מסבירים עוד, כי אי גידולו של האשראי הבנקאי בשנתיים האחרונות נבע הן משינוי במדיניות האשראי של הבנקים והן עקב הקשחת מדיניות הפיקוח על הבנקים בתחום הלווים הגדולים. השינוי במדיניות האשראי של הבנקים נבע מצמצום ביכולת פירעון האשראי של הלווים ומעלייה משמעותית בהפרשתם לחובות מסופקים - על רקע המיתון בפעילות המשקית בשנים 2001 עד 2003, ומהפנמת הלקחים ממדיניותם המקלה בתחום זה בסוף שנות התשעים. הקשחת מדיניות הפיקוח על הבנקים התבטאה בהרחבת האוכלוסייה הרלוונטית לצורך מגבלות על חבות של לווה ושל קבוצת לווים במטרה לצמצם את הריכוזיות הגבוהה בתיק האשראי הבנקאי (לפני שינוי זה כ-1% מהלווים קיבלו כ-70% מהאשראי). הגידול במקורות המימון החוץ-בנקאיים ניכר בפרט בהנפקת אג"ח על ידי חברות - אשר הגיעה לכ-23 מיליארד שקל - כפול מהגיוס בשנת 2003 וגבוה ביחס לכל העשור האחרון. עם זאת, מספרן של החברות אשר הנפיקו אג"ח אינו רב, הן חברות גדולות ביחס לחברות הנסחרות בבורסה, ורובן בעלות דירוג גבוה. במקביל, גדלו משמעותית גיוסי מקורות המימון של חברות ישראליות בבורסות בחו"ל ? בארה"ב ומעט גם באירופה ? על רקע ההתאוששות בשוקי ההון בעולם, והתרחבו גיוסי חברות מקרנות הון-הסיכון. במחלקת המחקר מציינים, כי לחלופות החוץ-בנקאיות למימון הפעילות המשקית תרומה רבה לפיתוח שוק הכספים והגברת התחרות, אולם אלה עמדו בעיקר בפני החברות הגדולות ובעלות מוניטין רב או חברות מוטות טכנולוגית עלית, ושאר החברות במשק לא נהנו מהן
