רוב: הרפורמה הבאה במשק - בעסקים הקטנים והבינוניים

סבור, כי אחת הבעיות הגדולות ביותר שלו היא ליצור צמיחה מוטת תעסוקה, והפתרון הוא בראש ובראשונה בעסקים הקטנים והבינוניים. כיום מדובר ב-1.1 מיליון עובדים
שי פאוזנר |

רשות המיסים מתכוונת להוציא לפועל בקרוב רפורמה בנושא העסקים הקטנים והבינוניים. כך מסר אתמול מנהל רשות המיסים, איתן רוב, בכנס שקיימה אמש לשכת יועצי המס בירושלים לציון אישורו בכנסת של חוק יועץ המס. רוב אמר, "אני מאמין כי תחום העסקים הקטנים והבינוניים חייב לעבור רפורמה ואני רואה חשיבות גדולה בקידומה. חשוב לזכור כי למרות הנתונים הטובים של המשק, אחת הבעיות הגדולות ביותר שלו היא ליצור צמיחה מוטת תעסוקה, והפתרון לבעיה זו נעוץ בראש ובראשונה בעסקים הקטנים והבינוניים". חוק יועץ המס המיצג, מעניק ליועצי המס מעמד סטאטוטורי למקצוע יעוץ המס וכן אפשרות לייצוג במס שבח (לעניין חישוב המס) ובהליכי כופר, בנוסף לייצוג הכללי בשלטונות המס בדומה לרו"ח ולעו"ד. בכך הופך מקצוע יועץ המס למקצוע המחייב את האדם המעונין לרוכשו לעמוד בשורה של תנאים ומחויבויות על-ידי הכרה חוקתית במעמדה הבכיר של לשכת יועצי המס. נשיא לשכת יועצי המס, יעקב ורז'יבינסקי התייחס גם הוא לנושא ואמר, כי "לשכת יועצי המס אמונה זה זמן רב על ייצוג העסקים הקטנים והבינוניים במאבקם להפחית את נטל המס הכבד מעל כתפיהם. אני מוצא לנכון לפנות אליך שוב, כפי שעשיתי בכנס יועצי המס הקודם באילת, ולבקש ממך לפעול למען אותם עסקים. תפקידה של רפורמה זו חיוני, לאור העובדה, כי כיום פועלים בישראל 380,000 עסקים קטנים המעסיקים 1.1 מיליון עובדים. הקמתם של 20,000 עסקים קטנים בשנה הבאה תוכל ליצור תוך שנה עד שנה וחצי, כ- 80,000 מקומות עבודה נוספים". רוב התייחס בנאומו גם למבצע "מס וחלילה ב'" עליו הוכרז רשמית אמש, וטען כי בתחום זה שינתה רשות המיסים את דרך ההתנהלות שלה: "הפנמנו את העובדה כי לא מספיק רק להוציא שומות- מישהו חייב גם לצאת ולאסוף את הכסף. 40% מהחייבים במבצע הקודם הגיעו לשלם לאחר שיחת טלפון אחת ו-20% נוספים עשו זאת לאחר פעולות אכיפה קלות. המשמעות היא שלמעלה מ- 50% מהחייבים מגיעים ללא בעיות מיוחדות לשלם ואנחנו מאמינים כי תוצאות דומות יהיו גם במבצע "מס וחלילה ב'" בתחום חובות מיסוי המקרקעין עליו הכרזנו בימים אלה". בנאומו ברך רוב את לשכת יועצי המס על עבודתה בנושא חוק יועץ המס המייצג והדגיש, כי הוא רואה קשר ישיר בין עבודת הלשכה ועבודת רשות המיסים: "אני ממתין בכיליון עיניים להשלמת הרכב מועצת יועצי המס שתפקח על יישום החוק ומעוניין להשלים אותה בהקדם האפשרי בכדי להתחיל עבודה משותפת עם לשכת יועצי המס". יוזם החוק, ח"כ הרב משה גפני אמר בנאומו, כי למרות המאבק המתיש שניהל בכדי להעביר את החוק הוא אינו מצטער על אף רגע: "אני יכול לומר בודאות כי מדובר באחד החוקים היותר טובים שהעברתי בכנסת. מדובר בחוק נכון וראוי שיסדיר אחת ולתמיד את נושא ייעוץ המס וימנע ממאכרים להשתלט על השוק ולפגוע באזרחים במתן שירות גרוע ושאינו בר פיקוח". גם ח"כ יורי שטרן החתום על החוק, התייחס אליו וטען שנעשה ללא תועלת פרלמנטרית: "אני מוצא לנכון לקדם חוקים כאלו, היות ומדובר בחוקים שאינם מביאים תועלת פוליטית או רווח פוליטי לחתומים עליו ומטרתם העיקרית היא לעשות טוב לציבור מסויים. חוק זה יוצר תשתית טובה לחזרה למאבקים המסורתיים עליהם אנו נלחמים תקופה ארוכה. דוגמת שינוי חוק לתשלום מע"מ על בסיס מזומן". את הכנס סיכם ראש עיריית ירושלים, אורי לופליאנסקי שקישר בין החוק לבין נושא העסקים הקטנים והבינוניים וטען כי מדובר חוק שיתרום לשינוי מעמדם של עסקים אלה. "העסקים הקטנים והבינוניים מהווים את עיקר פרנסתם של תושבי ירושלים ועל כן אני יכול לומר בוודאות כי מדובר בחוק טוב וראוי ממנו ייהנו בין היתר, גם תושבי י-ם היות והוא יסתום את הגולל על בעיית המאכרים המוכרת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי

הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים

רן קידר |

החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -2.82%  , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.

ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.

גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.

כמעט מיליארד שקל ביום באונליין

שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.

מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".