סלטיק השלימה גיוס של 11 מיליון ד' בסבב שלישי

מוצר הדגל שלה - LiveScreen מציג הודעות שקטות ולא מפריעות על מסך הטלפון הנייד כשהוא אינו בשיחה. את הסבב הובילה אמדאוס הבריטית לצד JVP
שי פאוזנר |

סלטיק טכנולוגיות (Celltick) הישראלית, הפועלת בתחום השידורים האינטראקטיביים בענף הסלולרי, גייסה 11 מליון דולר בסבב גיוס שלישי. החברה מוסרת היום (ב'), כי מטרת הגיוס היא הרחבת את פעילותה בעולם. המשקיעות המובילות בסבב הן קרנות הון הסיכון JVP הישראלית, שהשקיעה בסלטיק מאז הקמתה ואמדאוס הבריטית, שהובילה את הסבב הנכחי.

הנהלת סלטיק כוללת את יוסי ולינגשטיין, מנכ"ל החברה, וג'ף גורדון, יו"ר החברה. ולינגשטיין, שהיה בין מייסדי סלטיק הוא בעל ניסיון עשיר בתעשיית הטלקום והיה חבר הנהלה וממקימי חברת ברק, ספקית השיחות לחו"ל. גורדון שימש בעבר כסגן נשיא מוטורולה, והיה חבר בהנהלת חברת יוניסיס.

הפלטפורמה הטכנולוגית שפיתחה סלטיק מאפשרת לחברות הסלולריות לשדר תכנים אינטראקטיביים ישירות למסך הטלפון של מיליוני מנויים. הטכנולוגיה כוללת פתרון מלא לכל היבטי הצגת התוכן, ההעברה, ממשקי הרשת, והטיפול בלקוח. בחברה אומרים, כי הפלטפורמה שלה תיתן דחיפה משמעותית לשוק השימוש בשירותי מידע נלווים בשוק הסלולרי. שוק זה צפוי לצמוח עד ל-48 מליארד דולר עד שנת 2007, מעריכים בה. הטכנולוגיה יושמה לראשונה על ידי רשת האצ'יסון בהודו, ומאז זכתה לביקוש בקרב מפעילים נוספים בעולם, בינהם צ'יינה יוניקום, דיאלוג בסרי-לנקה ורשת אורנג' בישראל. כיום מרכזת סלטיק מאמצי חדירה לשוק האירופי, לאחר שבחודשים האחרונים נוספו לה לקוחות רבים במזרח אירופה ובאסיה.

מוצר הדגל של סלטיק, "לייב-סקרין" (LiveScreen), מציג הודעות שקטות ולא מפריעות על מסך הטלפון הנייד כשהוא אינו בשיחה. בין ההודעות: מבזקי חדשות, דיווחי ספורט, דיווחי תנועה, משחקים אינטראקטיביים ועוד. בעת שהודעה מוצגת, יכול המנוי, בלחיצת כפתור, להגיע לתפריט של שירותים הקשורים להודעה. לחיצה שנייה תפעיל את השירות המבוקש (SMS, MMS, WAP, ועוד). בנוסף, מאפשר המוצר העברת הדעות שיווקיות לכל מנויי השירות. סלטיק מעריכה שכ 25%-32% מקרב משתמשי לייבסקרין יהפכו למשתמשים קבועים של שירותי המידע (לעומת 2%-5% במקרים בהם לא נעשה שימוש במוצר של סלטיק).

ריצ'רד אנטון, שותף באמדאוס, שהצטרף לדירקטוריון סלטיק בעקבות ההשקעה האחרונה מציין: "המוצר של סלטיק הוא היחידי בעולם המציע פתרון שעובד בהצלחה בשוק המסחרי, ונותן מענה מלא מקצה לקצה, דבר הצפוי להניע סוף סוף את לקוחות הסלולר לאמץ את השימוש בשירותי התוכן והמידע הניידים".

אדם פישר, שותף בקרן JVP שהשקיעה בסלטיק מתחילת דרכה, מוסיף: "בשנה האחרונה סלטיק התפתחה בצורה מרשימה, לאור הביקוש המואץ לשירותים בשוק הסלולרי. יש לנו אמון מלא במוצרי החברה, וציפיות גבוהות מצוות ההנהלה להמשיך ולהוביל ברמה הבינלאומית את החדשנות בענף זה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד.