במקום פתקים קטנים: דויטשה בנק ולאומי כמשל
תן לי את הפתק. השבוע נזכרתי בבדיחה על היהודי, הערבי והאמריקני שעולים למטוס - מתיישבים ואז נגשת אליהם הדיילת ושואלת: "לא נמאס לכם לטוס בכל הבדיחות ביחד?". בעבר כתבתי פה כמה פעמים על חוסר ההגיון שבחלוקת אופציות למניות לאומי לציבור. השבוע קבלנו הסבר פשוט לכך שאני (אגב, כמו רבים אחרים - אפילו במשרד האוצר עצמו), נמצאים בצד הצודק.
מכירת חבילת מניות לאומי לדויטשה בנק היתה דוגמא יפה לכך, שבנק אי אפשר למכור לציבור הרחב - מפני שהציבור יהפוך את המניות של הבנק לכלי משחק מסוכן מידי מחד - ומאידך, מסכנת לא פחות תהיה האפשרות, כי בתקופות שפל בבורסה, הבנק עשוי לפגע ולגלגל את הפגיעה בו ממוות קליני של המניה שלו על גבנו - אנו, ציבור לקוחותיו.
שלא תבינו אותי לא נכון. הרעיון שבבסיס הפרטת לאומי הוא רעיון טוב לדעתי. אך הדרך מוכרחה להיות - חלוקה הגיונית של הבעלות בין גרעין שליטה ראוי לציבור. גרעין השליטה - רצוי שיבחר על ידי המדינה. אני חושב שצריך לסמוך הרבה יותר על האמינות של קבוצת הניהול של מכרזי ההפרטה שבראשם - השר נתניהו, מאשר על הציבור הרחב. למה אני מתכוון?
זו אולי הזדמנות פז להזכיר מה קרה בעת הפרטת אוצרותיה של ברית המועצות המנוחה - בתחילת שנות ה-90. אז ביצעו המדינות שפעלו תחת המטריה הכלכלית-בטחונית של רוסיה חלוקה המונית של מניות חברות ועסקים גדולים מאוד, ובראשם - הבנקים, מפעלי הפלדה, הגז והנפט. כמו בסיפור לאומי - קיבלו כל האזרחים פיסות נייר קטנות ששווין היה שווה ערך לביקור קצר מאוד במכולת. כמו בסיפור לאומי - גם בברה"מ של שנות ה-90 המוקדמות, ניכר הבדל המעמדות והמרחק בין עניין ועשירים היה עצום. העוני היכה אז בכל חלקה טובה יותר או פחות של קבוצת המדינות הקומוניסטיות המשתחררות.
העשירים היו אז מהירי החלטה. הם "בנו" בנקים ובהם הציעו לציבר הרחב לבצע החלפה מיידית של פיסות הנייר שלהם בכסף. בתוך כמה חודשים השתלטו כמה אנשי ממסד לשעבר על כמעט על כל החלקים המניבים של האימפריה הסובייטית - תמורת נזיד עדשים מהביל לרגע שקיבל מהם הציבור.
הסוף ידוע. כיום נשלט הקרמלין והרחוב הרוסי על ידי כוחות עסקיים בעלי אינטרסים שאינם עושים טוב בהרבה מאוד מקרים לרוסיה ולמדינות השכנות שלה. ואם נדייק - לא עושים טוב לעם. השבוע ראינו כיצד במהירות הבזק מכר דיוטשה בנק את המניות של לאומי לקבוצת גופים מוסדיים - סביר להניח שמדובר באלה שמלכתחילה השתתפו או התכוונו להשתתף במכרז. בכל אופן, הרי ברור לכל, כי את רוב האופציות שיחולקו - אפ יחולקו לעם היושב בציון, ימכרו בני ישראל לבעלי ההון בבורסה. ואחר כך מה? נשאר עם קבוצת שליטה שאיננו יכולים אפילו לנחש מיהם - בבנק שכ-25% מאיתנו לקוחות שלו?
אנחנו חיים במשק שבו שני בנקים מחלקים בינהם את הכסף של רובנו. בדואופול שכזה - מסוכן מאוד יהיה מצב בו גורמים ספקולטביים יהפכו למנהלי הכסף שלנו. על האוצר לנהל כעת - בימים היפים שעוד נותרו לבורסה בסיבוב הזה שלה, הליך של מכירת מניות במכרזים גדולים יותר. כך תוכל המדינה לשלוט חלקית לפחות על זהותם של בעלי השליטה הבאים בבנק. ואסור לשכוח את המחיר. אין סיכוי שהמדינה תראה כסף מהמכירה - אם תעביר את המניות לידינו. נכון - הבנק הוא שלי ושלכם, אבל המחיר שנשלם עבור 300 שקל לאדם, באיבוד השליטה בבנק (למרות הפיקוח של בנק ישראל) מסוכן הרבה יותר.
אם נחזור לרגע לבדיחה מתחילת הקטע הזה - הרי שבאמת, גם בסיפור הפרטת לאומי אני מקווה שבאוצר יבחרו למכור לקבוצת אנשי עסקים או גופים מוסדיים רציניים את הבנק. כי כמו בבדיחה ההיא: זה אוליי שחוק וחוזר על עצמו, אבל זה עובד - עובדה, אנחנו תמיד צוחקים בסוף הבדיחות הללו. הכסף שלנו - הוא לא בדיחה. אסור שיגיע לידיים הלא נכונות.
מילה טובה. בחודשים האחרונים עקבתי בהשתהות אחרי הטרוף המוזר של עניין צמידי לאנס ארמסטרונג. כזכור, מדובר באלוף הטור דה פראנס, שניצח שוב ושוב בתחרות הכל כך פיזית הזו - למרות שחלה בעבר בסרטן והחלים ממנו. ארמסטרונג הקים קרן לטיפול בחולי סרטן ומחקר בתחום. הישראלים אהבו את הרעיון השיווקי החכם מאחורי צמידי הפלסטיק הפשוטים שהפכו לטראנד וסמל סטטוס בשל הקושי להשיג אותם - בעולם כולו.
עד כדי כך אהבו - שאנשי מזימות חכמולוגיים מכאן, החלו לייצר חיקויים שלהם. לאורך התקופה בה הפכו הצמידים ללהיט מקומי, שאלתי את עצמי - מדוע הכסף שלנו צריך לצאת מישראל לשם סיוע לחולי סרטן בעולם. שכן, פה יש לנו לצערי הרב 120 אלף חולים לפחות בכל זמן נתון. וראו זה פלא - סוף סוף משהו חושב כמוני.
השבוע נחתה בתא האי מייל שלי הודעה מדוברת האגודה למלחמה בסרטן, לפיה ליאון קופלר הבעלים של רשת סופר - פארם וליאון רקנאטי, סגן יו"ר האגודה למלחמה בסרטן (ואיש עשיר בעצמו), השיקו בלחיצת יד שיתוף פעולה אסטרטגי במסגרתו ימכרו בחודש מארס, צמידי גומי צבעוניים זוהרים (ממש כמו אלה של ארמסטרונג) עם הכתובת ForLife בסניפי רשת סופר-פארם וכל הכסף ממכירתם יתרם לאגודה למלחמה בסרטן הישראלית. אז רוצו לקנות - אני מכיר משהי שתשמח מאוד לדעת - שהעדפתם לעזור לה ולישראליים חולים כמוה, במקום להתעסק בלהיות טראנדיים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg)