דולר-אירו: הפתרון למשוואה טמון בנסיגה הבאה
הכל פתוח. לפחות לטווח הקצר. שבוע המסחר האחרון תפס את האירו בניסיון התחזקות. רמת 1.2930 נשברה כלפי מעלה והמטבע האירופי האחיד התחזק עד לרמת 1.3090 המשמשת כרמת התנגדות. מחד, יש במהלך העליות האחרון בסיס ראשוני לעוצמה ופתיחת האפשרות ולפיה ישוב האירו להתחזק.
מנגד, אין עדיין עוצמה חזקה דיה כדי להטות את כף המאזניים חד משמעית לכיוון האירו. התוצאה היא משוואה פתוחה וחסרת כיוון ברור. במהלך הסקירה הנוכחית אנסה לנסח מספר כללים שיאפשרו להבין אנה נושבת הרוח.
שלוש המגמות העיקריות: עקרונית, ולפי כל הכללים המקובלים, הרי שסביר להניח מהסיבות אותן אמנה מיד, כי האירו עדיין לא ראה את הפסגה האחרונה. רמת השיא אליה הגיע לפני שבועות מספר 1.3670 דולר לאירו, אינה מסתמנת כפסגה האחרונה, ויש לכך מספר סיבות מרכזיות:
1. המגמה הראשית היא מגמת עלייה. היא החלה לפני שנים מספר, כאשר המסחר נע סביב 82.5 סנט לאירו. מגמות ראשיות אינן נוטות להסתיים בנגיעה בודדת ברמת שיא. במרבית המקרים, קיימת נטייה לבדיקה חוזרת ונשנית של רמות השיא. לפחות פעם אחת. כלומר, מאחר ועל הגרף השבועי אפשר לראות בבירור שרמת 1.3670 שוכנת בודדה בפסגה, אפשר להניח שיתרחש עוד ניסיון עליות אחד לפחות לכיוון רמה זו - או לרמות גבוהות ממנה.
2. המגמה המשנית היא המקטעים המרכיבים את המגמה הראשית. המקטע האחרון הוא זה שהוביל את מהלך העליות החל מרמת 1.1980 שנרשמה בסוף אוגוסט, ועד לרמה של 1.3670. גם כאן אין עדיין סימני חולשה מוצקים די כדי לרמז על סיומה המוחלט. אם נביט על הגרף היומי, נוכל לראות שהמהלך האמור עובר כעת תיקון, כאשר לפי החיתוכים המקובלים סביר להניח שהאירו יתכנס בסופו של דבר לרמות שבין 1.27-1.30 דולר לאירו. יעדים אלו מבטאים תיקון שבין 38.2%-61.8% מהמהלך הקודם.
תיקונים טכניים המסתיימים בטווח המקובל, יוצרים בסיס לחידוש מגמת העליות לפחות עד לרמת השיא הקודמת.
3. מהלך הירידות האחרון של האירו נבלם ברמת 1.2730. מבט לעבר הלא רחוק מלמד שרמה זו אמורה לשמש כרמת תמיכה. הבלימה וההתאוששות הן בהחלט סימנים חיוביים.
כלומר, סיומו של התיקון הטכני בטווח בו נקבתי, יצור בסיס לגל עליות משני חדש - ובמרכזו שבירה כלפי מעלה של רמת 1.3670 דולר לאירו.
המגמה המינורית: השאלה - האם האירו סימן את התחתית האחרונה ופניו מעלה? תישאר ללא מענה בסקירה הנוכחית. מבחינת הטווח הקצר, הרי שהכל פתוח. אלא שאפשר לגבש מספר כללים מנחים שיוכלו להקל על המעקב.
1. הבסיס לחידוש מהלך העליות של האירו טמון ביכולת שלו להישאר מעל לרמת 1.2730 דולר לאירו בכל נסיגה שהיא. יתרה מזאת, כדי ליצור בסיס מוצק, הרי שכל נסיגה אמורה להיבלם גבוה יותר מרמת 1.2730. תרחיש מסוג זה יהווה עדות לכך שהקונים מוכנים לשלם עבור האירו מחירים הולכים ועולים.
2. שבירה כלפי מעלה של רמת 1.3100 דולר לאירו והתבססות מעליה, יהוו איתות עוצמה נוסף.
לסיכום: הפתרון למשוואה טמון בנסיגה הבאה. לפחות בנסיגה הבאה. כל נסיגה שתיבלם מעל לרמת 1.2730 אירו לדולר, תשמש כבסיס לגל עליות נוסף. וגל עליות נוסף, אם יהיה כזה, אמור לשאת את האירו לפחות לפסגה הקודמת ויתכן שגם הרבה מעבר לה.
*הערת אזהרה - המסחר במט"ח מסוכן על רקע התנודתיות הגבוהה והמינופים הגבוהים הנהוגים בשווקים אלו. הפעילות חייבת להיות מוגדרת ומדויקת בנקודות ספציפיות וכל פעולה חייבת להיות מגובה על ידי הוראה צמודה לקטיעת הפסד שלא תעלה של עשיריות בודדות של אחוזים ממחיר הקנייה
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים
סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו.
איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה.
המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים.
עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות.
מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים.
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון. הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- טילריי מזנקת ב-24%, סולאראדג׳ עם 17%; הנאסד״ק יורד ב-0.4%
- ארה"ב אישרה מכירת שבבי אנבידיה לאיחוד האמירויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.