חוקתי/זכות מגורים בתנאי ביטחון מול זכות קנין בקרקע
עובדות וטענות: מאז אמצע שנות ה-90 מתגורר שאול מופז, כיום שר הביטחון, עם בני משפחתו בביתם בישוב כוכב יאיר. מזרחית לבית במרחק עשרות מטרים ממנו, שוכן מטע עצים בשטח נרחב. שטח זה מצוי באיזור יהודה ושומרון (להלן: "האיזור"). לאחר מינויו של מופז כשר הביטחון, הוחלט, משיקולים ביטחוניים, לגזום את העצים בשטח המטע המצויים ברדיוס של כ-80 מטר ממזרח לביתו ואף הוצא צו גיזום בהתאם. העותרת, בעלת המטע, טוענת בעתירתה, כי צו הגיזום אינו סביר ולכן דינו להתבטל.
דיון משפטי:
כב' הש' א' פרוקצ'יה:
צו הגיזום שהוצא על ידי מפקד האיזור נועד לאפשר את מגורי שר הביטחון ומשפחתו בביתם בתנאים של הגנה על ביטחון החיים. נוצר, אם כן, מתח חוקתי בין זכותה של משפחת מופז לחיים בביתם בתנאי ביטחון לבין זכות הקניין של העותרת באדמתה. באיזון החוקתי בין זכות אדם למגורים בתנאים של בטחון לבין זכות קניין בקרקע נטועה, גוברת הזכות הראשונה ובלבד שהפגיעה בזכות האחרונה תהיה מוגבלת בהיקפה רק למידה ההכרחית לצורך השגת התכלית הנדרשת. מבחן המידתיות מורכב משלושה: קיום יחס רציונלי בין המטרה אותה מבקש הצו להגשים לבין האמצעי הננקט להגשמתו. על הפגיעה הצפויה מנקיטת האמצעי לעמוד ביחס ראוי לתועלת שתצמח מהפעלתו ועל האמצעי הננקט לפגוע פגיעה קטנה ככל האפשר. במקרה הנדון, ביסודו של דבר, ובראייה כוללת, קיים יחס רציונלי בין המטרה אותה מבקש הצו להגשים לבין הגיזום הננקט להגשמתה. איזור הנטוע בעצים בסמוך ממש לבית המגורים והמתאפיין בסבך צפוף של ענפים בשטח נרחב, עלול לשמש מיסתור לחוליות מפגעים. האם הפגיעה הצפויה מהגיזום עומדת ביחס ראוי לתועלת שתצמח מהפעלתו? התשובה לכך היא חיובית. הצו נועד להגביר את אמצעי הביטחון על החיים. על פי עמדת שירותי הביטחון, לא ניתן להשיג את תכלית הביטחון באופן יעיל בלא הרחבת הראות והגברת יכולת התגובה המבצעית באיזור. מנגד, הפגיעה הצפויה בעצים במקרקעיה של העותרת בודאי פגיעה היא; עם זאת, בענייננו כי מדובר בעצים יבשים אשר אינם מעובדים ואינם מטופלים מזה שנים והמדינה מכירה בחבותה לפצות את העותרת פיצוי כספי מלא. נותר לבחון האם מתקיים תנאי המידתיות המחייב כי הגיזום יכרוך פגיעה קטנה ככל האפשר לצורך מימוש התכלית הנדרשת. בהיבט זה לא שוכנענו כי תוכנו והיקפו של צו הגיזום במתכונתו עונה באופן מלא לדרישת המידתיות. מטרתו של הצו הינה לאפשר טווח ראייה של כוחות הביטחון למרחק רדיוס של כ-80 מטרים סביב ביתו של השר. במצב הנוכחי, הקושי נובע בעיקר מקיום סבך ענפים יבשים המסתירים את הראות אל תוך המטע. כעולה מחומר הראיות, מזה שנים לא בוצע גיזום ענפים יבשים במטע. עשוי, אם כך להיות, כי תכלית הביטחון, שעל רקעה הוצא הצו, עשויה לבוא על פתרונה בדילולו המאסיבי של שטח המטע על ידי גיזום ודילול ענפים המצויים בסמוך לקרקע ומונעים את המעברים בין שורות העצים וכן הסרת עצמים שונים המצויים על פני השטח, העשויים גם הם לחסום את הראות פנימה.
סוף דבר: יש לאפשר למשיב לפעול לדילולו של שטח המטע ביחס לעצים נשוא צו הגיזום, ברדיוס של 80 מטרים מסביב לבית השר. דילול לעניין זה משמעו גיזום ודילול ענפים, הורדה וניקוי סבך ענפים יבשים הסמוכים לקרקע וניקוי המעברים בין שורות העצים ואינו כולל פגיעה כלשהי בגזעי העצים.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
