חוקתי/זכות מגורים בתנאי ביטחון מול זכות קנין בקרקע

@ האם סיכון לבטחונו של שר הביטחון משפחתו בביתם בכוכב יאיר מצדיק, בין יתר אמצעי הבטחון הננקטים, גם נקיטת אמצעי של גיזום עצים משטח המטע שבבעלות העותרת והנמצא בסמוך לבית מגורי השר? @
עודד ארבל |

עובדות וטענות: מאז אמצע שנות ה-90 מתגורר שאול מופז, כיום שר הביטחון, עם בני משפחתו בביתם בישוב כוכב יאיר. מזרחית לבית במרחק עשרות מטרים ממנו, שוכן מטע עצים בשטח נרחב. שטח זה מצוי באיזור יהודה ושומרון (להלן: "האיזור"). לאחר מינויו של מופז כשר הביטחון, הוחלט, משיקולים ביטחוניים, לגזום את העצים בשטח המטע המצויים ברדיוס של כ-80 מטר ממזרח לביתו ואף הוצא צו גיזום בהתאם. העותרת, בעלת המטע, טוענת בעתירתה, כי צו הגיזום אינו סביר ולכן דינו להתבטל.

דיון משפטי:

כב' הש' א' פרוקצ'יה:

צו הגיזום שהוצא על ידי מפקד האיזור נועד לאפשר את מגורי שר הביטחון ומשפחתו בביתם בתנאים של הגנה על ביטחון החיים. נוצר, אם כן, מתח חוקתי בין זכותה של משפחת מופז לחיים בביתם בתנאי ביטחון לבין זכות הקניין של העותרת באדמתה. באיזון החוקתי בין זכות אדם למגורים בתנאים של בטחון לבין זכות קניין בקרקע נטועה, גוברת הזכות הראשונה ובלבד שהפגיעה בזכות האחרונה תהיה מוגבלת בהיקפה רק למידה ההכרחית לצורך השגת התכלית הנדרשת. מבחן המידתיות מורכב משלושה: קיום יחס רציונלי בין המטרה אותה מבקש הצו להגשים לבין האמצעי הננקט להגשמתו. על הפגיעה הצפויה מנקיטת האמצעי לעמוד ביחס ראוי לתועלת שתצמח מהפעלתו ועל האמצעי הננקט לפגוע פגיעה קטנה ככל האפשר. במקרה הנדון, ביסודו של דבר, ובראייה כוללת, קיים יחס רציונלי בין המטרה אותה מבקש הצו להגשים לבין הגיזום הננקט להגשמתה. איזור הנטוע בעצים בסמוך ממש לבית המגורים והמתאפיין בסבך צפוף של ענפים בשטח נרחב, עלול לשמש מיסתור לחוליות מפגעים. האם הפגיעה הצפויה מהגיזום עומדת ביחס ראוי לתועלת שתצמח מהפעלתו? התשובה לכך היא חיובית. הצו נועד להגביר את אמצעי הביטחון על החיים. על פי עמדת שירותי הביטחון, לא ניתן להשיג את תכלית הביטחון באופן יעיל בלא הרחבת הראות והגברת יכולת התגובה המבצעית באיזור. מנגד, הפגיעה הצפויה בעצים במקרקעיה של העותרת בודאי פגיעה היא; עם זאת, בענייננו כי מדובר בעצים יבשים אשר אינם מעובדים ואינם מטופלים מזה שנים והמדינה מכירה בחבותה לפצות את העותרת פיצוי כספי מלא. נותר לבחון האם מתקיים תנאי המידתיות המחייב כי הגיזום יכרוך פגיעה קטנה ככל האפשר לצורך מימוש התכלית הנדרשת. בהיבט זה לא שוכנענו כי תוכנו והיקפו של צו הגיזום במתכונתו עונה באופן מלא לדרישת המידתיות. מטרתו של הצו הינה לאפשר טווח ראייה של כוחות הביטחון למרחק רדיוס של כ-80 מטרים סביב ביתו של השר. במצב הנוכחי, הקושי נובע בעיקר מקיום סבך ענפים יבשים המסתירים את הראות אל תוך המטע. כעולה מחומר הראיות, מזה שנים לא בוצע גיזום ענפים יבשים במטע. עשוי, אם כך להיות, כי תכלית הביטחון, שעל רקעה הוצא הצו, עשויה לבוא על פתרונה בדילולו המאסיבי של שטח המטע על ידי גיזום ודילול ענפים המצויים בסמוך לקרקע ומונעים את המעברים בין שורות העצים וכן הסרת עצמים שונים המצויים על פני השטח, העשויים גם הם לחסום את הראות פנימה.

סוף דבר: יש לאפשר למשיב לפעול לדילולו של שטח המטע ביחס לעצים נשוא צו הגיזום, ברדיוס של 80 מטרים מסביב לבית השר. דילול לעניין זה משמעו גיזום ודילול ענפים, הורדה וניקוי סבך ענפים יבשים הסמוכים לקרקע וניקוי המעברים בין שורות העצים ואינו כולל פגיעה כלשהי בגזעי העצים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.