ניתן להגיע להיקף סחר שנתי של 5 מיליארד ד' עם הודו
מנכ"ל משרד התמ"ת רענן דינור נפגש היום עם מנכ"ל משרד התמ"ס ההודי, מנון (Menon) שהגיע היום לארץ בראש משלחת של 13 פקידים מהמשרדים הכלכליים הרלבנטיים ונציגי ארגונים כלכליים הודים (התאחדות התעשיינים, מכון היצוא ההודי) לצורך כינון קבוצת עבודה משותפת ישראל- הודו שתחל פעילותה לקראת החתימה על הסכם כלכלי רחב בין המדינות.
בפגישתו של שר התמ"ת, אהוד אולמרט עם מקבילו ההודי, קמל נאט, במהלך בקורו של השר אולמרט בהודו בחודש דצמבר האחרון, סיכמו השניים על שדרוג היחסים הכלכליים הבילטרליים על ידי כינון קבוצת עבודה זו. שני השרים קבעו כי ניתן להגיע להיקף סחר שנתי של 5 מיליארד דולר בין ישראל להודו בשנה על ידי שדרוג היחסים הכלכליים.
מנכ"ל התמ"ת, רענן דינור, מסר כי במהלך הדיונים ידונו הצדדים בנושאים הבאים: צעדים להרחבת הסחר במוצרים ובשירותים, קידום השקעות הדדיות, שיפור ושדרוג קשרי המדע והטכנולוגיה, חשיבה משותפת על קידום הסכם כלכלי בילטראלי.
עוד מסר דינור כי מטרת הדיונים הינה עבודה משותפת של הממשלה והסקטור הפרטי (באמצעות הארגונים הכלכליים - מכון היצוא, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר) על מנת לאתר מכשולים לסחר, פוטנציאל לגידול בסחר ולגבש כלים ושיטות למימוש פוטנציאל זה.
מנהלת מינהל סחר חוץ בתמ"ת, רונית קן מסרה כי מאז כינון היחסים הדיפלומטים בין שתי המדינות התרחבו באופן משמעותי יחסי הסחר בין שתי המדינות.
נתוני סחר
הסחר הבילטרלי שעמד על 200 מיליון דולר ב- 1992 הגיע בשנת 2004 לכ-2.2 מיליארד דולר. בשנה האחרונה נרשמה האצה נוספת בפעילות הכלכלית והמסחרית בין שתי המדינות: חל גידול של כ– 36 אחוז בהיקף הסחר ההדדי, משלחות כלכליות מתחומי הטלקום, קרנות הון סיכון וחקלאות ביקרו בהודו בשנה החולפת.
היצוא להודו בשנת 2004 עמד על 1.02 מליארד דולר – עליה של 45% לעומת שנת 2003 ( בה עמד היצוא על 703 מליון דולר). מרכיבי היצוא העיקריים הינם: יהלומים ואבנים יקרות (67% מכלל היצוא ו- 33% עליה) , מוצרי הי טק-( 20% מכלל היצוא וכ- 90% עליה!), כימיקלים (11% מכלל היצוא ו- 67% עליה). ביצוא בולטת הירידה במשקל היחסי של היהלומים ביצוא ועליית יצוא מוצרי ההייטק.
היבוא מהודו בשנת 2004 הסתכם ב- 1.12 מליארד דולר- עליה של 27% לעומת שנת 2003 (בה עמד היבוא על 883 מליון דולר). עיקר מרכיבי היבוא: יהלומים ואבנים יקרות : 70%, כימיקלים ומוצרי פלסטיק : 12%,טקסטיל ומוצריו :10%.
הודו היום הינה שותפה הסחר השנייה בגודלה של ישראל באסיה לאחר הונג- קונג.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
