ניתן להגיע להיקף סחר שנתי של 5 מיליארד ד' עם הודו

כך סבורים שר התמ"ת, אהוד אולמרט ומקבילו ההודי, קמל נאט. הודו היום הינה שותפה הסחר השנייה בגודלה של ישראל באסיה לאחר הונג- קונג
דרור איטח |

מנכ"ל משרד התמ"ת רענן דינור נפגש היום עם מנכ"ל משרד התמ"ס ההודי, מנון (Menon) שהגיע היום לארץ בראש משלחת של 13 פקידים מהמשרדים הכלכליים הרלבנטיים ונציגי ארגונים כלכליים הודים (התאחדות התעשיינים, מכון היצוא ההודי) לצורך כינון קבוצת עבודה משותפת ישראל- הודו שתחל פעילותה לקראת החתימה על הסכם כלכלי רחב בין המדינות.

בפגישתו של שר התמ"ת, אהוד אולמרט עם מקבילו ההודי, קמל נאט, במהלך בקורו של השר אולמרט בהודו בחודש דצמבר האחרון, סיכמו השניים על שדרוג היחסים הכלכליים הבילטרליים על ידי כינון קבוצת עבודה זו. שני השרים קבעו כי ניתן להגיע להיקף סחר שנתי של 5 מיליארד דולר בין ישראל להודו בשנה על ידי שדרוג היחסים הכלכליים.

מנכ"ל התמ"ת, רענן דינור, מסר כי במהלך הדיונים ידונו הצדדים בנושאים הבאים: צעדים להרחבת הסחר במוצרים ובשירותים, קידום השקעות הדדיות, שיפור ושדרוג קשרי המדע והטכנולוגיה, חשיבה משותפת על קידום הסכם כלכלי בילטראלי.

עוד מסר דינור כי מטרת הדיונים הינה עבודה משותפת של הממשלה והסקטור הפרטי (באמצעות הארגונים הכלכליים - מכון היצוא, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר) על מנת לאתר מכשולים לסחר, פוטנציאל לגידול בסחר ולגבש כלים ושיטות למימוש פוטנציאל זה.

מנהלת מינהל סחר חוץ בתמ"ת, רונית קן מסרה כי מאז כינון היחסים הדיפלומטים בין שתי המדינות התרחבו באופן משמעותי יחסי הסחר בין שתי המדינות.

נתוני סחר

הסחר הבילטרלי שעמד על 200 מיליון דולר ב- 1992 הגיע בשנת 2004 לכ-2.2 מיליארד דולר. בשנה האחרונה נרשמה האצה נוספת בפעילות הכלכלית והמסחרית בין שתי המדינות: חל גידול של כ– 36 אחוז בהיקף הסחר ההדדי, משלחות כלכליות מתחומי הטלקום, קרנות הון סיכון וחקלאות ביקרו בהודו בשנה החולפת.

היצוא להודו בשנת 2004 עמד על 1.02 מליארד דולר – עליה של 45% לעומת שנת 2003 ( בה עמד היצוא על 703 מליון דולר). מרכיבי היצוא העיקריים הינם: יהלומים ואבנים יקרות (67% מכלל היצוא ו- 33% עליה) , מוצרי הי טק-( 20% מכלל היצוא וכ- 90% עליה!), כימיקלים (11% מכלל היצוא ו- 67% עליה). ביצוא בולטת הירידה במשקל היחסי של היהלומים ביצוא ועליית יצוא מוצרי ההייטק.

היבוא מהודו בשנת 2004 הסתכם ב- 1.12 מליארד דולר- עליה של 27% לעומת שנת 2003 (בה עמד היבוא על 883 מליון דולר). עיקר מרכיבי היבוא: יהלומים ואבנים יקרות : 70%, כימיקלים ומוצרי פלסטיק : 12%,טקסטיל ומוצריו :10%.

הודו היום הינה שותפה הסחר השנייה בגודלה של ישראל באסיה לאחר הונג- קונג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

יאיר נתניהו (רשתות)יאיר נתניהו (רשתות)
תתביישו

"אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד

יאיר נתניהו יקבל משרה נחשקת בעלות שכר של 80 אלף שקל, צוות ולשכה. יאיר לפיד ימנה מקורבים לתפקידים בכירים - בושה; ולמה על זה הציבור לא יסלח  

מנדי הניג |

כנראה שחלק גדול מהעם מתייחס בסלחנות או באדישות כשנתניהו מקבל סיגרים מחבר. חלק גדול מהעם גם מעריך שמשפטי נתניהו הם כלום ושום דבר. מבלי להיכנס לשאלה אם יש צדק בדברים או לא, מה שברור הוא שעשרות רבות של מיליוני שקלים הושקעו מצד הפרקליטות במשפטים, וכשלוקחים את הזמן והמשאבים של כל המערכות שהיו מעורבות, כולל משטרה, בתי המשפט, מקבלים עלות של מאות מיליוני שקלים. 

אז מה? - צדק צריך להיעשות  גם אם עולה הרבה כסף. אין מחיר לצדק. הבעיה שלא בטוח שזה מה שחושב העם ואם בסוף התהליך הארוך והמייגע הזה נתניהו ייצא עם "מכה קלה", כמה סעיפי אווירה, אז אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת המשפט יירד עוד יותר מהשפל שהוא נמצא בו היום. לא בטוח איך המשפטים האלה יסתיימו אבל מה שבטוח שהם כבר משאירים תחושה חמוצה. העם יזכור איך הפרקליטות התעקשה להכניס את נתניהו לדיון שעתיים אחרי שנחת מפסגה היסטורית בוושינגטון, או שהשופטים היו צריכים להיחשף לפרטים מסווגים הקשורים למערכה הבטחונית כדי שיואילו לשחרר את ראש הממשלה לאשר את התקיפות.

המעמד של בית המשפט והיוקרה שלו נפגעה אבל להבדיל משופטים ועורכי דין שמעמדם הציבורי ייפגע, הפוליטקאים לא יפגעו - אף אחד לא מצפה שהם יהיו הוגנים וישרים. לא נעים לומר, אבל, קבלת מתנות, שיחות עם עיתונאים, שיחות עם בעלי עיתון כדי להשפיע על סיקור, אלו לא דברים שפוליטיקאים לא עושים. העם סולח על זה, כל עוד זה לא על חשבונו, כל עוד לא פוגעים ומזלזלים בכבודו. אם מנצלים ו"גונבים" אותו, אז הוא זוכר את זה בקלפי. 

בסוף, כולם אנשים והכל אישי. מנסים לסדר עכשיו עבודה מכובדת ליאיר נתניהו בעלות שכר של 70-80 אלף שקל בחודש. זה היה אמור להיות בהסתדרות הציונית או בקק"ל. אלו ג'ובים עשירים בלי שליטה עם ייעוד-מטרה טובה, אבל עם שחיתות פוליטית גדולה. אלו גופים שמספקים ג'ובים למקורבים רבים, כולל בני משפחה. סכומי עתק שאמורים לשמש לטובת הציבור נגנבים בדרך הזו. אבל לא נראה שמישהו עשה זאת בצורה בוטה כמו הפעם. 

זה לא עניין של ימין ושמאל, זה עניין בסיסי יותר - כבוד. בלי טיפת כבוד עצמית, בלי טיפת כבוד כלפי המשפחה שלו ובלי טיפת כבוד כלפי הציבור, ניסה יאיר נתניהו להיות בתפקיד מכובד ולקבל שכר בעלות של 70-80 אלף שקל.