נתניהו יוביל תוכנית סיוע ארוכת טווח לענף הבניה

ח"כ בנלולו: נעמוד על כך שהסיוע לענף הבנייה יכלל כבר בתקציב 2005 ולא ימתין לשנה הבאה. עדי אלדר: הממשלה מתנכלת לערי הפיתוח וחייבת לנו 100 מיליון ש'
שי פאוזנר |

התאחדות הקבלנים, ביוזמתו של נשיא ההתאחדות, אהרון כהן, כינסה ביום חמישי האחרון, בכפר המכבייה את שר השיכון, יצחק הרצוג, חכ"ים וכ-20 ראשי ערים וישובים מהפריפריה וזאת במסגרת התארגנות חדשה שמטרתה ליזום תוכנית ארוכת טווח למען שיקום הפריפריה וצמצום הפערים החברתיים והכלכליים בין מרכז הארץ לפריפריה, שלא תסתפק רק בהחזרת מענקי הזכאות.

שר הבינוי והשיכון, יצחק הרצוג, ציין בכנס את החשיבות של גיבוש תוכנית ארוכת טווח לענף על פני מציאת פתרונות קצרי מועד. ח"כ דניאל בנלולו, יו"ר שדולה למען ענף הבנייה בכנסת, עדכן את הנוכחים על פגישה אישית שנערכה באמצע השבוע שעבר בינו, בין נשיא התאחדות הקבלנים ובין שר האוצר, בנימין נתניהו, ובה לדבריו, היה יותר מרמז עבה בדבריו של שר האוצר, בנימין נתניהו לכך שהוא מתכוון לפעול בקרוב ליישום תוכנית סיוע ארוכת טווח לענף הבנייה.

ח"כ בנלולו ציין, כי שר האוצר הנחה אותו ואת אהרון כהן, לשקוד על תוכנית סיוע ארוכת טווח לענף הבנייה, ולהיפגש איתו שוב בקרוב לפגישת עבודה שתבחן את הדרכים ליישומה. עוד ציין בנלולו, כי הוא יעמוד על כך שהסיוע לענף הבנייה יכלל כבר בתקציב 2005 ולא ימתין לשנה הבאה.

נשיא התאחדות הקבלנים, אהרון כהן אמר, כי בשנים האחרונות הפערים החברתיים והכלכליים בין הפריפריה למרכז הולכים וגדלים , ולפיכך הקבלנים הבונים בפריפריה כמו גם רוכשי הדירות זקוקים לעידוד ותמריצים, על מנת לחזק את הישובים ולמשוך אליהם אוכלוסייה חזקה. כהן ציין כי לא מדובר רק על החזרת המענקים אלא על תוכנית רב שנתית שתכלול גם הרחבת ההשקעות בתשתית התחבורתית, הרחבת ההשקעה במוסדות ציבור וחינוך וסיוע לרכושי הדירות.

יו"ר מרכז השלטון המקומי עדי אלדר, טען כי הממשלה מתנכלת לערי הפיתוח והמצב הלאומי בפריפריות מביש. "המדינה חייבת להרתם למען ענף הנדל"ן ולא לקטוף רווחים על חשבון הפריפריות. יש לתת קרקעות בחינם לקבלנים שבונים בפריפריה, שכן עתידן של ערי הפיתוח תלוי בכמות הבניה ובמספר האנשים שיעברו לגור בערים אלו".

לדבריו, "משרד האוצר חייב למרכז השלטון המקומי כ-100 מליון שקל המהווים את החוב לקבלנים שבונים בתי ספר ומבני ציבור בפריפריות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

עמלת ההפצה בקרנות נאמנות צפויה לרדת; צוות עבודה ממליץ על הגבלת העמלה ל-0.2% לעומת 0.35% כיום

אחרי עבודה של חודשים הצוות המשותף לאוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך מציג מתווה לעדכון מודל העמלות בניהול חשבונות ניירות ערך, כדי לנסות ולשפר את השקיפות, ולתת למשקיעים יכולת להשוות בין נותני השירותים וככה להגביר את התחרות בשוק ההון

מנדי הניג |

כשאתם קונים או מוכרים מניה, קרן נאמנות או אג"ח, תמיד מופיעה שורת עמלה. היא מחויבת אוטומטית, נכנסת אל הדו"ח החודשי, והרבה פעמים נבלעת בין אינספור סעיפים קטנים. אבל בינינו, מי באמת עוצר ומבין על מה בדיוק נגבית כל עמלה, מה ההבדל בין עמלת קנייה, דמי ניהול, דמי משמרת או עמלות עקיפות, ואיך בכלל אפשר להשוות בין הבנקים לחברי הבורסה האחרים? המבנה שאנחנו מכירים נבנה שכבה על שכבה לאורך שנים, והפך למשהו שרק יועצים או רואי חשבון יכולים לפענח. עבור רוב המשקיעים, במיוחד הקטנים, זה כמו מסך עשן: אתה יודע שאתה משלם, אבל לא באמת יודע על מה.

סוף סוף מי שהיה במשך שנים אחראי לבלגן הזה מנה לעשות בו סדר. האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, שלושת הרגולטורים פועלים ביחד במטרה לשפר את אחד הנושאים המעורפלים של שוק ההון שזה השקיפות והיכולת של המשקיעים הקטנים להבין את המחיר של השירות עליו הם משלמים. הם מפרסמים דוח הביניים שהוא לא רק הצהרה שהם פועלים בנושא אלא גם מציעים מתווה מעשי: מודל עמלות חדש, פשוט ושקוף, שבו הלקוח מבין בדיוק כמה עולה לו השירות, יכול להשוות בין הצעות מתחרות, ובסופו של דבר גם לבחור בצורה מושכלת יותר. המהלך הזה הוא ניסיון ליישר קו עם מגמות בינלאומיות בבורסות בעולם, אבל גם במקביל ינסה לבנות את האמון אצל ציבור המשקיעים.

כדי לטפל בנושא, הוקם צוות עבודה משותף הכולל את משרד האוצר, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל ורשות ניירות ערך. הרכב הצוות נועד לאפשר הסתכלות רוחבית על כלל פעילות שוק ההון, ולייצר מתווה שיוכל לחול על מגוון הגופים הפועלים בתחום. במסגרת עבודתו, הצוות בחן את מבנה העמלות הקיים, ערך דיונים עם בנקים, חברי בורסה שאינם בנקים, מנהלי קרנות נאמנות, בעלי רישיון ייעוץ ושיווק השקעות וכן נציגי ציבור, וקיים שיח עם רשות התחרות.


דוח הביניים שפורסם כעת מרכז את המסקנות הראשוניות ומציג מתווה מוצע למודל עמלות חדש. הדגש הוא על קביעת מנגנון פשוט וברור של גביית עמלות, חיזוק הקשר בין השירות לבין התשלום עליו, והעברת חלק ניכר מהעמלות למסלול ישיר שבו הלקוח משלם לגוף שמספק את השירות במקום מודלים עקיפים שמבוססים על עמלות מהיצרן. בנוסף, הדוח מתייחס לצורך בהגנה על לקוחות בעלי תיקי השקעות קטנים, יצירת אחידות בין מוצרים פיננסיים דומים, ושמירה על הקרנות הכספיות כמוצר חלופי לפיקדונות קצרי טווח.


המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי מסר: "דוח הביניים מהווה שלב נוסף וחשוב בעבודת הצוות והוא כולל המלצות למודל עמלות חדש פשוט ושקוף, שישפר את יכולת ההשוואה של הלקוחות בפעילותם בשוק ההון ויתרום לתחרות בין השחקנים השונים בשוק. במסגרת עבודת הצוות נבחנו לעומק היתרונות והחסרונות של המודל המוצע במטרה לגבש פתרון מאוזן לטובת הלקוחות. פרויקט זה הוא בהלימה ישירה ליעדים ששם לעצמו הפיקוח על הבנקים של קידום הוגנות כלפי הלקוח וחיזוק התחרות".