עוד ועוד שיאים: ת"א 25 קפץ 1.5% ו-100 טיפס ב-1.6%
ת"א חתמה היום ירוקה מתמיד - מדד ת"א 25 כמו גם מדד ת"א 100 שברו שיאים של כל הזמנים ומחזור המסחר גם הוא שבר שיא חדש ביחס ליום שאינו פקיעה וחצה בקלילות את רף מיליארד השקלים. ברקע לכך, אופטימיות יתרה אצל המשקיעים באשר לפגישת שרון- אבו מאזן בשבוע הבא, בה הם צפויים לכריז על סיום האינתיפדה.
מדד ת"א 25 קפץ ב-1.54% לרמה של 648.82 נקודות. מדד ת"א 100 קפץ ב-1.61% לרמה של 676 מיליון שקל והתל טק 15 הצטרף אל השניים וטיפס ב-0.74% לרמה של 437.39 נקודות. מחזורי המסחר הסתכמו ב-1.233 מיליארד שקל. 442 המניות עלו ו-117 סבלו מירידות שערים.
מניית פרוטרום תעשיות בלטה היום עם קפיצה של 1.53%, תוך מחזור של 50.5 מיליון שקל - החמישי בהיקפו באחד העם. החברה הודיעה היום כי היא עומדת להנפיק מניות בבורסה הלונדונית, כחלק מהליך ההנפקה תרשמנה המניות במסלקת Global Depositary Receipts, ההנפקה תבוצע ב-8 בפברואר. פרוטרום תציע 12 מיליון מניות במחיר של 33.5 שקל לכל אחת, או 7.63 דולר על ידי המסלקה. בכך תבקש החברה לגייס סכום של כ-91.56 מיליון דולר.
מניית שטראוס עלית חתמה בעליה בת 0.74%, תוך מחזור של 5.2 מיליון שקל. כלכלני מחלקת המחקר של בנק הפועלים עידכנו היום את תחזיתם למניות החברה. האנליסט בני שרביט סבור כי מחיר מניית שטראוס עלית אינו זול, אך פוטנציאל השיפור ברווחיות החברה גבוה. לפיכך, מותירים ביחידת המחקר את המלצתם למניית החברה על "תשואת שוק" עם סיכון גבוה, כמו כן מותירים את מחיר היעד למניה על 46 שקל, גבוה ב-11% ממחיר השוק. מניות המתחרה אסם עלו היום ב-0.84%, תוך מחזור של מעט למעלה מ-4 מיליון שקלים ומעברו השני של המתרס - הרשתות הקמעונאיות - בלטה שופרסל עם מחזור ער מהרגיל של כ-17.7 מיליון שקל וזינוק של 4.42%.
היום פורסם בידיעות אחרונות כי חברת סולל בונה צפויה להקטין את היקפי הפעילות שלה ולפטר עובדים. החברה האם של סולל בונה, "שיכון ובינוי" צפויה להעביר מחצית מפעילות החברה לחו"ל, ואת השינויים מתכנן המנכ"ל הנכנס אורי שני. מניית שיכון ובינוי הגיבו לידיעה בזינוק של 4.75%, תוך מחזור של 4.8 מיליון שקל.
במעריב דיווחו הבוקר, כי בנק לאומי יעניק קו אשראי בהיקף של מיליארד שקל לפרוייקט החשמל של האחים עופר במישור רותם. הקבוצה תביא מהבית 200 מיליון שקל, סימנס הגרמנית - שהיא בין יצרניות המשחנים והטורבינות הגדולות בתבל, תספק את הסחורה, וכל מה שנצטרך בסוף הוא לחבר את השלטר. מניות החברה לישראל חתמו בעליה של 1.69%, תוך מחזור של 18.7 מיליון שקל ומניות בנק לאומי טיפסו ב-1.68%, מרכזות מחזור של 87 מיליון שקל - השני בהיקפו באחד העם.
ואם כבר בנקים. מניות ארבעת הגדולים הנותרים נהנו היום מעליות שערים וממחזורים מרשימים. פועלים ריכז מחזור של 100 מיליון שקל והתרומם ב-1.75%, מזרחי קפצה ב-4.4%, תוך מחזור של 39.2 מיליון שקל, דיסקונט עלתה קלות ב-0.05% תוך מחזור של 23.8 מיליון שקל והבינ"ל חתמה בתוספת של 3.895 במחזור של 4 מיליון שקל.
קצת תעופה. מניות כנפיים נסקו אל על וב-7.98% תוך מחזור של 2.2 מיליון שקל, לאחר שדיווחה אתמול על 6 מתעניינים בארקיע וביניהם: האחים נקש, גם עובדי החברה עצמם התאגדו לשם העניין, ואפילו ראש עיריית אילת לשעבר, גבי קדוש. שיהיה בהצלחה בעסקי התעופה. מניות אל על חתמו בירידה של 0.84%, במחזור של 6.3 מיליון שקל.
הבוקר התפרסמו הנתונים שמצא הבודק החיצוני בחברת דור כימיקלים. מהדו"ח עולה כי היו"ר של החברה, צבי מור, אולץ להחזיר לחברה 528 אלף אירו שאותם קיבל כשכר דירקטורים, וגם תוספות שכר של 278 אלף שקל ו-453 אלף שקל ששולמו לו כמענק עודף בלי האישורים הנדרשים. המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של החברה, אולצו אף הם לפרוש. מניות דור כימיקלים הוסיפו לעצמן היום ב-22.74%, במחזור של 1.8 מיליון שקל.
עוד בלטו היום, מניות טבע, שהחליקו ב-0.47% במחזור של 81.1 מיליון שקל - השלישי בהיקפו בבורסה, מניות כי"ל, במקום הרביעי עם 53 מיליון שקל וקפיצה של 3.8% ובזק ומכתשים אגן שהתמקמו במקום השישי והשביעי מבחינת מחזורי מסחר עם 49.3 מיליון שקל ו-44 מיליון שקל, בהתאמה ונהנו מעליות של 2.74% ו-2.79%, בהתאמה. ריטליקס ריכזה מחזור ער מן הרגיל של 17.7 מיליון שקל וקפיצה של 3.4%.

רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
החברות יפתחו יחד פתרונות מבצעיים מתקדמים להתמודדות עם איומי רחפנים ברום נמוך, עם דגש על מחיר חדירה נמוך ויכולת הטמעה מהירה
רפאל מודיעה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם חברת ההזנק החיפאית "לולב ספייס", במטרה לפתח מערכת חדשנית ליירוט רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים. לפי ההסכם, שתי החברות יעבדו במשותף ובבלעדיות על פיתוח פתרונות ייחודיים להתמודדות עם איומים שטסים בגובה נמוך, עם דגש על מחיר נגיש, גמישות תפעולית ויכולת יישום מהירה בהתאם לצרכים הדינמיים של שדה הקרב.
במסגרת המאמצים של רפאל לתת מענה לאיומים מרום נמוך מאוד (Very Low Altitude - VLA), הוקמה לאחרונה בחברה מינהלת ייעודית לנושא, תחת חטיבת ההגנה האווירית. החטיבה אחראית בין היתר על פיתוח מערכות כמו כיפת ברזל, קלע דוד, ספיידר וטילי אוויר-אוויר מתקדמים, וכעת מרחיבה את פעילותה גם לאיומי רחפנים המתעצמים בשנים האחרונות.
יוסי מרגלית, ראש מנהלת ההגנה האווירית ברפאל, מסביר כי שיתוף הפעולה יוצר חיבור ייחודי בין הידע והניסיון של רפאל, שכבר הוכיחו עצמם מבצעית, לבין החדשנות והגמישות של חברת "לולב ספייס". “שיתוף הפעולה המדובר מייצר סינרגיה יוצאת דופן בין יכולות המו"פ, הידע והמערכות המוכחות מבצעית של רפאל – לבין הגמישות, היצירתיות והחדשנות הטכנולוגית של חברת ‘לולב ספייס’. השילוב הזה יאפשר לנו לפתח במהירות פתרונות יירוט עבור מנעד מתפתח של תרחישי אוייב, פתרונות זולים ויעילים ברמה שטרם נראתה בשוק העולמי. בזכות היתרונות ההדדיים שלנו, נוכל להציע ללקוחות מענה העומד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר מחד, ונותן מענה מבצעי גמיש בשדה הקרב, מבלי להכביד בעלויות מאידך", אמר מרגלית.
ד״ר נועם לייטר, מנכ״ל חברת "לולב ספייס", בירך על שיתוף הפעולה ואמר: "ההסכם עם רפאל מהווה עבורנו קפיצת מדרגה, הוא מאפשר לנו להביא לידי ביטוי את היכולות הייחודיות שפיתחנו – טכנולוגיה שתסייע בפריצה לשווקים חדשים ובצמצום חסמי הכניסה, בעיקר בהיבט המחיר. אנו עובדים בימים אלו עם מנהלת הגנ״א ברוק"ק, על שילוב מגוון יישומים חדשים בטכנולוגיה מתקדמת ליירוט רחפנים וכטב"מים, החל מרמת האיום הבודד ועד הגנה בפני נחיל איומים"." שיתוף הפעולה עם “לולב ספייס” מהווה חלק מאסטרטגיית החדשנות של רפאל, המבוססת על שיתופי פעולה עם חברות סטארט-אפ ישראליות. במסגרת זו, רפאל פועלת להקמת רשת חדשנות דינמית המשלבת את הידע, הניסיון והיכולות ההנדסיות של רפאל לבין היצירתיות, הגמישות והטכנולוגיות המתקדמות של חברות ההזנק. המטרה היא לאפשר פיתוח מהיר והטמעה יעילה של פתרונות חדשניים בשדה הקרב, תוך מענה לאיומים מתפתחים והפחתת חסמים.
- מנכ"ל רפאל: "פרויקט הלייזר הוא העתיד"
- מערכת הגנה אווירית ישראלית תשמור על שמי נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לולב ספייס היא חברת סטארט-אפ חיפאית שהוקמה בשנת 2021, ומאז מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות ניווט אוטונומי מבוססות ראייה ממוחשבת. החברה פיתחה מערכות המשלבות מצלמות חכמות ואלגוריתמים מתקדמים, שמאפשרים לכלי טיס ורובוטים לזהות את הסביבה בה הם נמצאים, למפות אותה בזמן אמת ולקבל החלטות ניווט מדויקות. תחום התמחות זה מאפשר לה לספק פתרונות קלים, חסכוניים ומהירים.

תקציב נפתח, הגירעון עולה ל-5.2%
תוספת של 31 מיליארד שקל לתקציב הביטחון כבר ב-2025; סך ההוצאה יזנק לכ-650 מיליארד שקל; מדובר בפריצת התקציב החמישית בשנתיים
הוצאות הביטחון עולות - מזל שיש עלייה דרמטית בגביית המס - שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%. אבל, המס לבדו לא מספיק. הממשלה צפויה לאשר פתיחה נוספת של תקציב המדינה לשנת 2025, תוך פריצה מחודשת של מגבלת ההוצאה, הפעם בהיקף של כ-30.8 מיליארד שקל. תוספת התקציב נועדה בעיקרה לממן את הוצאות מערכת הביטחון, על רקע המלחמה המתמשכת בעזה והעימות עם איראן, אך כוללת גם הוצאות נוספות לרבות תשלומי ריבית וקצבאות נפגעי איבה.
פריצת המסגרת התקציבית תביא להרחבת הגירעון המתוכנן ל-5.2% תוצר, מהגבוהים שנרשמו בשני העשורים האחרונים. לשם השוואה, יעד הגירעון המקורי שנקבע עמד על 4.7% בלבד, וכבר עודכן ל-4.9% בהחלטה קודמת של ועדת הכספים. באוצר מדגישים כי מדובר בגידול של כ-0.3% תוצר בלבד לעומת היעד המאושר. בפועל מדובר בתוספת גירעונית של כ-6 מיליארד שקל. זה היה יכול להיות הרבה יותר גרוע, אלמלא ההכנסות עלו בזכות גביית מס גבוהה ותשלומי מס על דיבידנדים.
תקציב הביטחון תופס את הנתח המרכזי
לפי הסיכומים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, תוספת התקציב עבור הצבא מגיעה לכ-31 מיליארד שקל, והיא מצטרפת לעלייה קודמת שהביאה את תקציב הביטחון המאושר לשנת 2025 ל-113 מיליארד שקל. נראה כי מדובר רק בשלב ראשון בתהליך מתמשך, שכן הסיכום הנוכחי אינו כולל תוספות עתידיות עבור התעצמות צבאית והוצאות שוטפות מוגברות. בנוסף, חלק מהתוספת הנוכחית (בסך כולל של כ-42 מיליארד שקל) יחולק בין תקציב 2025 ל-2026.
לצד פריצת התקציב, באוצר מתכוונים להחזיר לקופת המדינה כ-600 מיליון שקל מתוך כספים שיועדו להסכמים קואליציוניים, בין היתר לתוכנית "אופק חדש" עבור רשתות חינוך במגזר החרדי. בנוסף ייושם קיצוץ רוחבי של כ-700 מיליון שקל בתקציבי משרדי הממשלה, וקיצוצים דומים מתוכננים גם לשנים הבאות.
- הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
- למרות המלחמה - הגירעון נותר יציב, הכנסות המסים עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות ההרחבה התקציבית, באוצר מציינים כי הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע כלפי מעלה-– וזו הסיבה המרכזית לכך שהעמקת הגירעון קטנה משמעותית מהתוספת התקציבית. במילים אחרות, המדינה מוציאה הרבה יותר, אך גם מכניסה יותר מהצפוי.