עובדות וטענות: המבקשים והמשיבים מחזיקים כל אחד ב-50% ממניותיה של חברת ח.מ. גבהים מילניום חברה לבנין בע"מ (להלן: "החברה"). המשיבים הגישו נגד המבקשים תובענה ובה עתרו לסעדים לשם הסרת קיפוח, לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. הסעדים המבוקשים על ידי המשיבים הינם בין היתר, השבה של כספים לחברה על ידי המבקשים בסכום של כ-989,400 ש"ח, מינוי רואה חשבון על ידי בית המשפט לבירור חשדות לאי סדרים נוספים בניהול כספי החברה והוראה למבקשים להימנע מכל פעילות שפוגעת בחברה או במשיבים. לטענת המבקשים, יש למחוק את עתירתם של המשיבים על הסף. לטענתם, הסעד העיקרי בו מעוניינים המשיבים הוא השבת הכספים לחברה וטענותיהם של המשיבים נוגעות, למעשה, לזכויותיה של החברה. על כן, טענותיהם של המשיבים צריכות, לטענת המבקשים, להתברר כתביעה נגזרת לפי סעיפים 206-194 לחוק החברות. בית המשפט המחוזי החליט, כאמור, לדחות את בקשת המבקשים למחוק את התביעה על הסף. על החלטה זו הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור נשוא הדיון.

דיון משפטי:

כב' הש' א' גרוניס:

אין לקבל את טענת המבקשים, לפיה המסלול המתאים היחיד לבירור טענותיהם של המבקשים הינו מסלול "התביעה הנגזרת". אכן, ככלל כאשר הנזק הנטען הוא נזק שנגרם לחברה והסעד המבוקש הוא סעד עבור החברה, המסלול שבו יש לברר את הסוגיה הוא מסלול התביעה הנגזרת ולא תביעה אישית של מי מבעלי המניות בחברה. עם זאת, במקרים מיוחדים, כאשר הנזק שנגרם לחברה קשור לנזק שנגרם לבעל מניות בגדר עילת הקיפוח, לא יהיה בכל מקרה הכרח לבחור במסלול של תביעה נגזרת על מנת לתבוע פיצוי בשל הנזק שנגרם לחברה. יתר על כן, כידוע, לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב בקביעת הסעדים ההולמים במקרה של קיפוח בעלי מניות (ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ תעשיות מזון מטוסים בע"מ). על כן, אין לראות כל מניעה להעניק, במקרים המתאימים, במסגרת שיקול דעת רחב זה, סעדים לחברה עצמה, גם כאשר עילת התביעה היא עילה של קיפוח בעלי מניות. מכל מקום, במקרה הנדון, הסעדים המבוקשים על ידי המשיבים, אינם אך ורק סעדים עבור החברה ועל כן נראה כי אין לדרוש במקרה דנא את הגשת התביעה כתביעה נגזרת.

הבקשה נדחית

המבקשים ישאו בהוצאות בסך 20,000 ש"ח