חברות/הגשת תביעה ע"י בעל מניות בגין נזק לחברה

@ סעיף 191 לחוק החברות עוסק בקיפוח בעלי מניות בחברה ומאפשר לבית המשפט, לפי בקשת בעל המניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו @ בית המשפט העליון (כב' הש' א' גרוניס) קובע כי גם כאשר עילת התביעה של בעל מניות היא עילה של קיפוח עפ"י סעיף 191 לחוק החברות, אין מניעה להעניק, במקרים המתאימים, כאשר הנזק שנגרם לחברה קשור לנזק שנגרם לבעל מניות בגדר עילת הקיפוח, סעדים לחברה עצמה, ולא רק לבעל המניות@
עודד ארבל |

עובדות וטענות: המבקשים והמשיבים מחזיקים כל אחד ב-50% ממניותיה של חברת ח.מ. גבהים מילניום חברה לבנין בע"מ (להלן: "החברה"). המשיבים הגישו נגד המבקשים תובענה ובה עתרו לסעדים לשם הסרת קיפוח, לפי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. הסעדים המבוקשים על ידי המשיבים הינם בין היתר, השבה של כספים לחברה על ידי המבקשים בסכום של כ-989,400 ש"ח, מינוי רואה חשבון על ידי בית המשפט לבירור חשדות לאי סדרים נוספים בניהול כספי החברה והוראה למבקשים להימנע מכל פעילות שפוגעת בחברה או במשיבים. לטענת המבקשים, יש למחוק את עתירתם של המשיבים על הסף. לטענתם, הסעד העיקרי בו מעוניינים המשיבים הוא השבת הכספים לחברה וטענותיהם של המשיבים נוגעות, למעשה, לזכויותיה של החברה. על כן, טענותיהם של המשיבים צריכות, לטענת המבקשים, להתברר כתביעה נגזרת לפי סעיפים 206-194 לחוק החברות. בית המשפט המחוזי החליט, כאמור, לדחות את בקשת המבקשים למחוק את התביעה על הסף. על החלטה זו הגישו המבקשים את בקשת רשות הערעור נשוא הדיון.

דיון משפטי:

כב' הש' א' גרוניס:

אין לקבל את טענת המבקשים, לפיה המסלול המתאים היחיד לבירור טענותיהם של המבקשים הינו מסלול "התביעה הנגזרת". אכן, ככלל כאשר הנזק הנטען הוא נזק שנגרם לחברה והסעד המבוקש הוא סעד עבור החברה, המסלול שבו יש לברר את הסוגיה הוא מסלול התביעה הנגזרת ולא תביעה אישית של מי מבעלי המניות בחברה. עם זאת, במקרים מיוחדים, כאשר הנזק שנגרם לחברה קשור לנזק שנגרם לבעל מניות בגדר עילת הקיפוח, לא יהיה בכל מקרה הכרח לבחור במסלול של תביעה נגזרת על מנת לתבוע פיצוי בשל הנזק שנגרם לחברה. יתר על כן, כידוע, לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב בקביעת הסעדים ההולמים במקרה של קיפוח בעלי מניות (ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ תעשיות מזון מטוסים בע"מ). על כן, אין לראות כל מניעה להעניק, במקרים המתאימים, במסגרת שיקול דעת רחב זה, סעדים לחברה עצמה, גם כאשר עילת התביעה היא עילה של קיפוח בעלי מניות. מכל מקום, במקרה הנדון, הסעדים המבוקשים על ידי המשיבים, אינם אך ורק סעדים עבור החברה ועל כן נראה כי אין לדרוש במקרה דנא את הגשת התביעה כתביעה נגזרת.

הבקשה נדחית

המבקשים ישאו בהוצאות בסך 20,000 ש"ח

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.