D&B: שנת 2004 הייתה בהחלט שנה של יציאה מהמיתון
מדד מנהלי הרכש בישראל לחודש דצמבר 2004 מעיד על התחזקות בצמיחה של המגזר היצרני בישראל לעומת חודש נובמבר. ערך המדד בדצמבר עומד על 55.3% לעומת 54% בחודש הקודם, עליה קלה של 1.3%. ההתחזקות בצמיחת המגזר היצרני החודש בולטת על רקע נתוני חודש נובמבר שהיוו ירידה משמעותית של 9.7% לעומת חודש אוקטובר.
מדד מנהלי הרכש מבוסס על סקר מקיף שעורכים B&D – דן אנד ברדסטריט ישראל וארגון מנהלי הרכש, בקרב מנהלי הרכש של חברות תעשייתיות מובילות במגזר היצרני בישראל, ובודק את השינוי ברכיבים שונים בפעילות החברה הנסקרת כמו ביקושים מקומיים, ביקושים לייצוא, תפוקות ייצור, מלאי, העסקת עובדים ועוד...
כלכלני דן אנד ברדסטריט וארגון מנהלי הרכש מציינים כי בחינה שנתית של המדד מראה כי שנת 2004 הייתה בהחלט שנה של יציאה מהמיתון מבחינת החברות היצרניות בישראל, כאשר, מתחילת השנה, נמצאים ערכי המדד באופן רציף מעל לקו ה-50%, המפריד בין האטה להתרחבות, למרות שהיה שוני בין החודשים כאשר בחציון הראשון מגמת הצמיחה הייתה בולטת יותר מאשר בחציון השני.
המגמה בשנת 2004 נבחנה בהשוואה לשנים 2001-2003 בהם במהלך רוב השנה עמדו ערכי המדד מתחת לקו ה-50%, כלומר ביטאו מגמת האטה מתמשכת. כלכלני המדד מציינים עוד, כי את הצמיחה במדד בשנת 2004 ניתן להשוות לשנים 1999 ו- 2000 שגם בהן נהנה המגזר היצרני הישראלי מצמיחה שהתבטאה בהתרחבות של המדד.
בחינת הרכיבים של המדד, מעלה כי בחודש דצמבר, הרכיבים החשובים והמרכזיים של המדד המשיכו להימצא במגמת התרחבות. רכיב הביקושים המקומיים מתאושש בחודש דצמבר ועומד על ערך של 57.8% לעומת ערך של 53.4% שנמדד בנובמבר, עליה של 4.4%. לאחר שבחודש נובמבר ירד בשיעור של 21.6% לעומת אוקטובר.
רכיב הביקושים ליצוא מתאושש אף הוא החודש לאחר ירידה חדה בנובמבר. הערך שנמדד בדצמבר עומד על 54.8% לעומת 53.3% בנובמבר, עליה של 1.5%. באוקטובר עמד הרכיב על 62.2%.
רכיב תפוקות הייצור משלים ארבעה עשר חודשים ברציפות במגמת התרחבות, והערך שנמדד החודש עומד על 56.7% לעומת 54.7% בחודש הקודם, עליה של 2% לעומת החודש הקודם.
רכיב התעסוקה המעיד על מצב העסקת עובדים במגזר היצרני, מראה על התאוששות בהעסקת העובדים במגזר היצרני, לאחר שבנובמבר נרשמה הרעה. הערך שנמדד החודש עומד על 59.4% לעומת 57.1% בחודש הקודם, עליה של 2.3%. יש לציין כי בחודש אוקטובר עמד ערך רכיב התעסוקה על 68%.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
