תל אופן
צילום: יח"צ

מיזם האופניים 'תל אופן' מגיע לגבעתיים - היכן יהיו 10 התחנות?

תחילת הפעילות צפויה בספטמבר וניתן יהיה לשכור אופניים בגבעתיים ולהחזירם בתל אביב
לירן סהר | (4)

בימים אלו, לאחר קבלת אישור משרד הפנים, מקימה עיריית גבעתיים 10 תחנות תל-אופן, אשר במסגרתן מוצעים אופניים להשכרה ברחבי העיר.

 

במסגרת הפרויקט, מקימה עיריית גבעתיים 10 תחנות חדשות, הכוללות 200 עמודי עגינה ו-100 זוגות אופניים. עלות ההקמה עומדת על כ-1.8 מיליון שקל. תושבי גבעתיים המנויים לשירות יוכלו לשכור אופניים ולהחזירם בכל עמוד עגינה ברחבי גבעתיים ותל אביב וליהנות ממחיר מוזל ואחיד.

 

על פי נתונים אשר פורסמו על ידי עיריית תל אביב, כ-40% מתושבי תל-אביב רוכבים כיום על אופניים ואין ספק כי מגמה כזו קיימת גם בגבעתיים.

להלן מיקום 10 התחנות: 

  •       אזור התעשייה כורזין
  •       סמטת צביה בסמוך לתיכון שמעון בן צבי
  •       צומת ויצמן פינת רמב"ם
  •       רחבת קניון גבעתיים
  •       רחוב בן צבי בכניסה לגינת קושניר
  •       צומת ויצמן – כצנלסון 
  •       כיכר נח
  •       רחוב הכנסת ליד בית ספר גורדון
  •       רחוב כצנלסון – ליד רחוב המעלות
  •       רחוב בורוכוב גן יפה (בסמוך לבית הספר קלעי)

 רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים : "עיריית גבעתיים קידמה את יוזמת תל-אופן, לרווחת תושבי העיר. אין לנו ספק כי תושבים רבים יבחרו כעת לרכוב על אופניים ובכך יוקלו עומסי התנועה בכניסות וביציאות לתל אביב, יצומצמו פגעי זיהום האוויר ויקודם אורח חיים הבריא והספורטיבי בו אני מאמין בכל ליבי. בהזדמנות זו אני רוצה להודות למר רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב על שיתוף הפעולה הפורה ולשר התחבורה מר ישראל כץ שאישר לאחרונה תקצוב לתכנון שבילי אופניים בעיר".

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הכסף או החיים 10/08/2015 16:07
    הגב לתגובה זו
    לא חסר נהגי מכוניות מטורללים בכבישים העמוסים. הכדורגלן אבי כהן, משהו? מי ראש עיר גאון של אמא? בתוך גבעתיים עוד איכשהו סביר.
  • שטויות (ל"ת)
    א.א 05/10/2015 04:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תגיעו גם לרמת גן! שישימו בשכונת הגפן וגם בהרא"ה/קריניצי (ל"ת)
    תבואו כבר לרמת גן 10/08/2015 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סבא אליעזר 10/08/2015 15:12
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק שיש לנו רוכבי אופניים חשמליות שמשתוללים על הכביש והמדרכות ויש כל שבוע נפגעים..!!! חלקם מדווחים כי מגיעים למיון וחלקם חוזרים עם חבלות וכאבים הביתה. עכשיו יתווספו עוד רוכבי אופניים שרק ימררו את שלוות הולכי הרגל. פופוליזם פוליטי שלא יתרום שום כלום. מעל 20% מתושבי העיר הם קשישים, ועוד 35% הם עד גילאי 13, כך שמחצית מתושבי העיר לא ייהנו מהאופניים, אך פגיעתם רעה וקשה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).