תל אופן הייתה מערכת השכרת האופניים השיתופית של תל אביב, שהפעילה מאות עמדות עגינה ברחבי העיר ופעלה במודל של זיכיון לחברה מפעילה. השירות נועד לספק פתרון לנסיעות קצרות בעיר ולהפחית עומסי תנועה, והוא נשען על מנויים שנתיים ועל שימוש מזדמן בתשלום. עם השנים
נשחק מעמדו מול כניסתם של קורקינטים ואופניים חשמליים שיתופיים ללא עמדות עגינה, שהציעו גמישות רבה יותר, ולבסוף הוחלף במערכת חדשה. הפרשה ממחישה את הקושי של רשויות מקומיות להתמודד עם קצב חדשנות מהיר בשירותי תחבורה זעירה ואת סוגיות הרגולציה הנלוות. הנושא
דוחות