לאחר עלייה ב-2008: יצוא השירותים צפוי לרדת ב-2009, לראשונה מזה 6 שנים

בשנת 2008 נרשמה עלייה של 13% ביצוא השירותים לכ -23.8 מיליארד דולר. בשנת 2009 צפויה ירידה ביצוא השירותים בשיעור של כ 11% לכ-21 מיליארד דולר
עינת פז-פרנקל |

מכון היצוא מדווח על עלייה של 13% ביצוא השירותים בשנת 2008 ל-23.8 מיליארד דולר ועל רקע המשבר הכלכלי צופה, כי בשנת 2009, לראשונה מזה 6 שנים, תחול ירידה ביצוא השירותים בשיעור של כ- 11% ל- 21 מיליארד דולר.

בשנים האחרונות חל גידול ממוצע של 12% בשנה בייצוא השירותים. "בעשור האחרון חלה עליה מתמדת בפלח השירותים בסל הייצוא הישראלי, הדבר מצביע על התאמה גוברת והולכת של המשק הישראלי לתהליכי הגלובליזציה של השווקים", מסביר דוד ארצי, יו"ר מכון היצוא. עם זאת, הוא מציין כי במהלך שנת 2008 חלה ירידה חדה בקצב הגידול של יצוא השירותים: בעוד שברבעון הראשון של 2008 הסתכם שיעור הגידול ב 26% לעומת הרבעון הראשון 2007, הרי שברבעון האחרון של 2008 הצטמצם שיעור הגידול ל- 1% בלבד לעומת רבעון אחרון 2007 .

בשנת 2008 עלה יצוא שירותי התיירות ב- 19% לעומת התקופה המקבילה ב-2007 והסתכם בכ- 3.64 מיליארד דולר. שיעור הגידול ירד מ- 35% ברבעון הראשון 2008 לעומת הרבעון הראשון 2007, ל-11% ברבעון האחרון של 2008 לעומת הרבעון האחרון 2007. בשנת 2009 צופים כלכלני מכון היצוא ירידה של כ- 11% ביצוא שירותי התיירות.

עוד עולה מהניתוח, כי יצוא שירותי התחבורה, (כול מטעני יצוא, שירותי נמל ואחרים) גדל ב- 2008 ב- 18% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ- 5.3 מיליארד דולר, (מהווה כ- 22% מסך יצוא השירותים). שיעור הגידול ירד מ-29% ברבעון הראשון 2008 לעומת הרבעון הראשון 2007, ל-6% ברבעון האחרון ברבעון האחרון של 2008 לעומת הרבעון האחרון 2007. בשנת 2009 צופים כלכלני מכון היצוא ירידה של כ 12% ביצוא שירותי התחבורה.

יצוא שירותים אחרים הסתכם בכ- 14.8 מיליארד דולר, עליה של כ- 9.6% לעומת תקופה מקבילה אשתקד. שיעור הגידול ירד מ- 24% ברבעון הראשון 2008 לעומת הרבעון הראשון 2007, לירידה של 3% ברבעון האחרון של 2008 לעומת הרבעון האחרון של 2007. בשנת 2009 צופים כלכלני מכון היצוא ירידה של 11% ביצוא שירותים אחרים.

יצוא שירותים אחרים כולל, בין השאר, שירותי מחשוב-תוכנה, שגדלו ב- 2008 ב- 11%, לעומת התקופה המקבילה, והסתכמו בכ- 4.85 מיליארד דולר; שירותי מחקר ופיתוח גדלו ב-2008 ב- 70%, לעומת התקופה המקבילה, והסתכמו בכ- 2.9 מיליארד דולר. גידול זה מיוחס ברובו למכירת חברות סטארט אפ לחברות זרות. יצוא שירותי תקשורת גדל ב- 2008 ב- 19% לעומת התקופה המקבילה והסתכם בכ- 248 מיליון דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.