אולימפיה מכניסה משקיעים-תרשום 27 מ' ש' רווח הון

קבוצת משקיעים תזרים סכום של כ-125 מיליון שקל לחברת אולימפיה יורו תמורת 55% ממניות החברה. המניה מזנקת כ-8%
עפרה ברון |

חברת אולימפיה החזקות נדל"ן, מציפה ערך באירופה. קבוצת משקיעים תזרים אל חברת אולימפיה יורו קונסטרקשן, שהינה חברת בת הולנדית בבעלות מלאה של אולימפיה, סכום של כ-125 מיליון שקל (כ-23 מיליון יורו) תמורת הקצאה של כ-55% ממניות אולימפיה יורו קונסטרקשן. בעקבות ההקצאה תרשום אולימפיה החזקות נדל"ן רווח הון בסך של כ-27 מיליון שקל (כ-5 מיליון יורו). המניה מגיבה להודעה בזינוק של כ-8%.

במקביל להשקעתה של קבוצת המשקיעים, תשקיע גם אולימפיה החזקות נדל"ן סכום של כ-66.3 מיליון שקל (כ-12.1 מיליון יורו) בחברת הבת. ההשקעות שיתבצעו על ידי קבוצת המשקיעים ועל ידי אולימפיה החזקות נדל"ן יתבצעו הן בדרך של הזרמת הון והן בדרך של העמדת הלוואת בעלים לאולימפיה יורו קונסטרקשן.

חברת אולימפיה יורו קונסטרקשן תרכז את הפעילות היזמית של קבוצת אולימפיה ושל קבוצת המשקיעים במרכז ובמזרח אירופה, כאשר תתמקד בעיקר בפרויקטים בתחומי המסחר והמשרדים ובפרויקטים למגורים שאינן עומדים בסתירה להסכם אי התחרות עם חברת נאנט נדל"ן.

בנוסף לפעילותה העצמאית בישראל ולפעילותה של אולימפיה יורו קונסטרקשן, המתוכננת להתמקד במסחר ובמשרדים, פועלת קבוצת אולימפיה בתחום הייזום למגורים באירופה באמצעות חברת נאנט נדל"ן, המונפקת בלונדון, והמוחזקת בשיעור של כ-29.3% על ידי אולימפיה.

אוסקר כצנלסון, יו"ר אולימפיה אמר היום: "לאחר שנאנט הפכה לגורם מוביל בשוק הנדל"ן למגורים במרכז ומזרח אירופה, אנו מאמינים שפעילותה של אולימפיה יורו קונסטרקשן, בעיקר בתחומי המסחר והמשרדים וכן בתחום המגורים שנאנט אינה פעילה בהם, תהיה קפיצת המדרגה הבאה של קבוצת אולימפיה ותהווה מקור להמשך צמיחתה של הקבוצה, בנוסף להרחבת פעילותה בתחום הנדל"ן בישראל ופעילות הייזום למגורים של נאנט בפולין, בהונגריה ברומניה ובמדינות נוספות."

הכנסת המשקיעים מהווה המשך לתחילת פעילותה העצמאית של אולימפיה החזקות נדל"ן בחו"ל, לאחר שבנובמבר האחרון דיווחה על כניסתה להשקעה בפרויקט נדל"ן בפולין, באמצעות אולימפיה יורו קונסטרקשן. החברה רכשה קרקע בשטח של כ-30 דונם בוורשה תמורת כ-10 מיליון דולר שעליה מתוכנן לקום פרויקט למשרדים ומסחר בהיקף של כ-36,000 מ"ר. היקף המכירות הצפוי בפרויקט הוא כ-98 מיליון דולר.

במקביל להרחבת פעילותה העצמאית של אולימפיה באירופה, בתחום ייזום הנדל"ן למשרדים ומסחר, ולהגדלת הפעילות בישראל, דיווחה אולימפיה לאחרונה על רווח הון בסך של כ-34 מיליון שקל שצפוי לה כתוצאה מהקצאת 15% ממניות נאנט לבנק ההשקעות ליהמן ברדרס תמורת כ-178 מיליון שקל (כ-42 מיליון דולר) לפי שווי של כ-1.18 מיליארד שקל (כ-280 מיליון דולר) לנאנט. כיום נסחרת נאנט לפי שווי של כ-כ-1.56 מיליארד שקל (כ-390 מליון דולר). מניות נאנט עלו מאז ההנפקה ביוני 2006 בשיעור של כ-49%. בנוסף יש לציין, כי בשבועיים האחרונים נסחרו מניות נאנט בלונדון במחזור של כ-70 מליון שקל.

נאנט מרחיבה גם היא את פעילותה באירופה ולאחרונה דיווחה על כניסה ראשונה לרומניה, בנוסף על פעילותה בפולין ובהונגריה.

חברת אולימפיה מתמחה בפיתוח נדל"ן, וניהול פרויקטים בישראל ובחו"ל. החברה פועלת בישראל בתחום הנדל"ן למגורים, משרדים ומסחר. כמו כן, פועלת באירופה באמצעות חברת נאנט בהונגריה פולין ורומניה וכן באמצעות אולימפיה יורו קונסטרקשין. החברה סיימה את שנת 2006 עם הכנסות בסך כ- 34.3 מיליון שקל ורווח נקי בסך כ- 10.9 מיליון שקל. הונה העצמי של אולימפיה גדל בכ-70% והסתכם בסוף שנת 2006 בכ-60 מיליון שקל, לעומת כ-35 מיליון שקל בשנת 2005.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: