הבורסה תפתח את השבוע בצל הירידות בוול סטריט

הפעילים בשוק נראו ביום חמישי כמי שמבקשים לסמן את סיום תקופת השפל הקצרה בשוק. הבוקר צפויים חלק לא קטן מהם להמשיך במאבק לשמור על המגמה החויבית אותה סימן השוק בשבוע שעבר. טבע תפתח בפער שלילי של 3.6%
שי פאוזנר |

רגע לפני שהוא מתחיל, שואלים עצמם פעילי הסיטי של ת"א את השאלה: האם השבוע יסמן סופית את סיום תקופת השפל הקצרה, אליה נקלע שוק המניות התל אביבי, בצל הקומבינציה חמאס-בחירות?

מי שמנסה לענות על השאלה הזו צפוי להיתקל בבעיה, בעיקר בשל התנודתיות הנמשכת של השווקים מעבר לים. אלה עלולים להעיב על פתיחת שבוע המסחר, אך יפעלו לצד זרם נתונים חיוביים על המשק והשוק המקומי שפורסמו כאן בשבוע שעבר. המדדים המובילים בוול סטריט חתמו את יום המסחר האחרון לשבוע הקודם בירידות שערים קלות. זאת לאחר יום מסחר תזזיתי בו עברו לסירוגין בין אדום לירוק. מדד הנאסד"ק סגר בירידה של 0.37% לרמה של 2,302 נקודות, מדד הדאו ג'ונס ירד קלות 0.04% לרמה של 11,021 נקודות.

הסלט המוזר שהוגש לפעילי השוק על ידי המנהיגים באיזור, הפך את השאלה הזו לחשובה ביותר. בעיקר על רקע העובדה, כי אובדן מוחלט של המומנטום החיובי בשוק המניות המקומי, עלול לעלות ביוקר למשק כולו ולסמן לכלכלה הישראלית תקופת יובש של ממש. הנה כך, בהצצה מהירה על השבוע שעבר בבורסה של ת"א, מתגלה תמונה ברורה של בלימת מגמת הירידות אשר בלטה כל כך ב-4 השבועות שקדמו לו. דווקא בעניין הפוליטי-בטחוני קיבלה ישראל תמיכה (גם אם חלקית בלבד) מגורם לא צפוי. רוסיה מסרה רשמית בסוף השבוע לנציגי חמאס, כי היא מצפה מתנועתם לפעול לייצוב המזרח התיכון, תוך שינוי מקצה לקצה של אופי התנועה - מתנועת התנגדות טרוריסטית לארגון מדיני אחראי. בימים כתיקונם איש במתחם הרחובות אחד-העם-רוטשילד בת"א לא היה שם לב לדברים מסוג זה. אך הימים אינם ימים כתיקונם. אלה ימי בדיקת הדופק הביטחוני ללא הפסק.

כלכלנים בשני הבנקים הגדולים בישראל העריכו בסוף השבוע, כי השוק ימשיך להיות תנודתי על רקע מצב אי הוודאות המתמשך בישראל וסכנות שונות בשווקים בחו"ל. אולם, להבדיל מכלכלני בנק הפועלים, ששבו חזרו על סקירה חסרת התוויית כיוון של ממש, העדיפו בסוף השבוע כלכלני בנק לאומי למלא את סקירתם במעט יותר תוכן וכתבו: "בטווח הקצר המסחר בשוק המקומי צפוי להמשיך ולהתנהל בתנודתיות בשבועות הקרובים ובטווח הארוך (כנראה שכוונתם היא לטווח של חודשים ספורים קדימה - ש.פ.) ישוב המסחר למגמה חיובית, בעיקר לנוכח הצפי להמשך הצמיחה הכלכלית ולשמירה על היציבות הפיננסית".

שוב נזכיר, כי מניות הבנקים ובראשן הפועלים ולאומי, צפויות להמשיך ולהיות אלה המסמנות את כיוונו של השוק. הענף שבלט במיוחד בשבוע שעבר בבורסה, נהנה בו מהמלצות חיוביות מבית ומחוץ ועתה מצפים הפעילים ברחוב אחד- העם לראות, האם ההשפעה של ההמלצות הללו ימשיכו למשוך זרים אל צד הקונים בשוק המניות שלנו. מניות הבנקים שנחשבות למניות המועדפות על המשקיעים מעבר לים, רשמו בשבוע האחרון זינוק של 8.2%.

טבע תמשוך הרבה תשומת לב היום. ביום שישי חתמו מניות ענקית הפמצבטיקה הישראלית את מסחר בירידה של 3.8% לרמה של 41.8 דולר. המניה תפתח את המסחר בת"א הבוקר בפער ארביטראז' שלילי של 3.56%. ברקע לירידה נזכיר, כי חברת שייר, יצרנית התרופות השלישית בגודלה בבריטניה, הגישה תביעה כנגד טבע. לטענת שייר, הגרסא הגנרית שמפתחת טבע לתרופת ה-Adderall לטיפול בהיפר-אקטיביות, מהווה הפרה של שני פטנטים הרשומים לחברה.

בצד הבולטות בגזרת הדואליות - כדאי לשים לב הבוקר לרדוור. מניות רדוור בלטו ביום חמישי בלילה בניו יורק, כשרשמו קפיצה של כ-3.7%, ההמשיכו לרכז עניין ביום המסחר האחרון של השבוע מעבר לים ועלו בשיעור של 0.95%. הרקע לעליה: בפייפר ג'פרי חזרו אתמול (ה') על המלצת "תשואת יתר" עבור המניה עם מחיר יעד של 22 דולר. המניה תפתח את היום בת"א בפער ארביטראז' חיובי של 2.88%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.