הפדיון בענפי המסחר צפוי לגדול ב-40 מיליארד ש' ב-05
הפדיון בענפי המסחר והשרותים צפוי לרשום עליה בשיעור של 7% בשנת 2005 לעומת שנת 2004, גידול של כ-40 מיליארד שקל ויסתכם ב-610 מיליארד שקל. כך מעריכים באגוד לשכות המסחר היום (ד') לקראת סיכום השנה. הנתון מגיע בהמשך לעליה בפדיון בשיעור של 5.7% בשנת 2004 ועליה בשיעור של 1.4% בשנת 2003.
לדברי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המחר, הצפי לגידול בפדיון ענפי המסחר והשירותים משקף את הגידול בביקושים והעלייה במדדי הצריכה הפרטית. "ענפי המסחר והשירותים הם אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק, הן ברמת תוצר והן ברמת מועסקים. צמיחת ענפים אלה מבטיחה לכלכלת ישראל צמיחה יציבה לאורך שנים".
סך הפדיון בענפי המשק צפוי לגדול בכ- 6.4%, מ-964 מיליארד שקל בשנת 2004 ל-1,025 מיליארד שקל בשנת 2005. בנוסף, מאגף הכלכלה מוסרים כי הפדיון הכולל בענפי המסחר והשירותים בשנת 2005 צפוי להוות כ-60% מסך הפדיון בענפי המשק. כאשר מזה, הפדיון בענפי המסחר מהווה כ-55% ואילו הפדיון בענפי השירותים מהווה כ-45%.
עוד עולה מהסקירה כי הפדיון בענפי המסחר הסיטוני והקמעונאי צפוי לעלות בשנת 2005 בשיעור של 5.2% ויסתכם בכ-300 מיליארד שקל. זאת בהמשך לעליה בשיעור של 4.8% בשנת 2004 ולעליה של 2.3% ב-2003. הפדיון בענף הפיננסיים והביטוח צפוי לעלות בשיעור של 7.5% ולהסתכם בכ-23 מיליארד שקל זאת בהמשך לעליה של 5.3% בשנת 2004 ו-2% בשנת 2003.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
