הפדיון בענפי המסחר צפוי לגדול ב-40 מיליארד ש' ב-05
הפדיון בענפי המסחר והשרותים צפוי לרשום עליה בשיעור של 7% בשנת 2005 לעומת שנת 2004, גידול של כ-40 מיליארד שקל ויסתכם ב-610 מיליארד שקל. כך מעריכים באגוד לשכות המסחר היום (ד') לקראת סיכום השנה. הנתון מגיע בהמשך לעליה בפדיון בשיעור של 5.7% בשנת 2004 ועליה בשיעור של 1.4% בשנת 2003.
לדברי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המחר, הצפי לגידול בפדיון ענפי המסחר והשירותים משקף את הגידול בביקושים והעלייה במדדי הצריכה הפרטית. "ענפי המסחר והשירותים הם אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק, הן ברמת תוצר והן ברמת מועסקים. צמיחת ענפים אלה מבטיחה לכלכלת ישראל צמיחה יציבה לאורך שנים".
סך הפדיון בענפי המשק צפוי לגדול בכ- 6.4%, מ-964 מיליארד שקל בשנת 2004 ל-1,025 מיליארד שקל בשנת 2005. בנוסף, מאגף הכלכלה מוסרים כי הפדיון הכולל בענפי המסחר והשירותים בשנת 2005 צפוי להוות כ-60% מסך הפדיון בענפי המשק. כאשר מזה, הפדיון בענפי המסחר מהווה כ-55% ואילו הפדיון בענפי השירותים מהווה כ-45%.
עוד עולה מהסקירה כי הפדיון בענפי המסחר הסיטוני והקמעונאי צפוי לעלות בשנת 2005 בשיעור של 5.2% ויסתכם בכ-300 מיליארד שקל. זאת בהמשך לעליה בשיעור של 4.8% בשנת 2004 ולעליה של 2.3% ב-2003. הפדיון בענף הפיננסיים והביטוח צפוי לעלות בשיעור של 7.5% ולהסתכם בכ-23 מיליארד שקל זאת בהמשך לעליה של 5.3% בשנת 2004 ו-2% בשנת 2003.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
