קוונטום משינס גייסה 170 מיליון דולר
קוונטום משינס הישראלית גייסה 170 מיליון דולר בסבב C, מה שמעלה את סך ההשקעות בה ל-280 מיליון דולר ומהווה את סבב הגיוס הגדול ביותר לחברה ישראלית בתחום
קוונטום משינס הישראלית המפתחת מערכות בקרה לניהול וייעול של מחשבים קוונטים מדווח על גיוס 170 מיליון דולר במסגרת סבב גיוס C, מה שמביא את סך ההשקעות בחברה ל-280 מיליון דולר, זאת כאשר רק בחודש שעבר דיווחה על גיוס של 100 מיליון דולר מה שהיה סבב הגיוס הגדול ביותר לחברה ישראלית בתחום הקוונטים.
ההשקעה מגיעה על רקע העובדה שמרבית החברות בתחום המחשוב הקוונטי מסתמכות כיום על הטכנולוגיה של QM לצורך בנייה של מערכותיהן. הסבב, שהתאפיין
בביקוש יתר משמעותי, הובל על ידי PSG Equity, בהשתתפות Red Dot Capital Partner, Intel Capital, ומשקיעים קיימים נוספים, מהווה את אחד מסבבי הגיוס הגדולים בתעשייה הקוונטית. בין המשקיעים המרכזיים בחברה נמנים גם TLV Partners שהובילה את סבב ה-Seed של החברה ב-2018,
Battery Venture ואביגדור וילנץ.
קוונטום משינס נוסדה בתחילת 2018 והיא מעסיקה היום מעל ל-140 עובדים בישראל, אירופה וארה"ב. החברה הוקמה על ידי ד"ר איתמר סיון, המשמש כמנכ"ל, ד"ר יונתן כהן, הטכנולוג הראשי, וד"ר נסים אופק, סמנכ"ל המחקר.
המייסדים הם כולם דוקטורים לפיזיקה שמתמחים במחשוב קוונטי.
החברה מתמקדת בפיתוח חומרה ותוכנה שמאפשרות לשלוט במערכות קוונטיות ולשלב אותן במערכות מחשוב מסורתיות, זאת מתוך הבחירה לא לפתח מחשב קוונטי מלא, בגלל התחרות הרבה בתחום והיתרון
היחסי שיש למתחרות הגדולות. קוונטום משינס גם נבחרה להוביל את המרכז הישראלי למחשוב קוונטי במימון רשות החדשנות שהשקיעה בו 100 מיליון שקל.
- האלכימאים החדשים: טראמפ רוצה מחשב קוונטי - לא משנה המחיר
- כיול ב-140 שניות: קוואנטום משינס עם פריצת דרך קוונטית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחשב קוונטי הוא לא כמו מחשב רגיל - בעוד מחשב רגיל בנוי מיחידות שנקראות ביטים, מחשב קוונטי עובד
על קיוביטים, או "ביטים קוונטים". בניגוד לביט רגיל שיכול לבצע פעולה אחת בזמן נתון, קיוביט יכול לבצע מספר פעולות, וכך מחשב קוונטי יכול לבצע תהליכים מורכבים בזמן קצר בהרבה ממחשב רגיל, מה שהופך אותו לעוצמתי יותר.
"תעשיית המחשוב הקוונטי נמצאת בצמיחה מואצת עם מאות צוותים שעובדים במקביל ברחבי העולם", מסר ד"ר איתמר סיון, מייסד שותף ומנכ"ל קוונטום משינס. "אנחנו רואים פריצות דרך שמתרחשות בקצב חסר תקדים. אימוץ רחב היקף של מחשבים קוונטיים נמצא מעבר לפינה. אני מאמין שזה המרוץ הטכנולוגי הגדול והחשוב ביותר בדורנו. אנחנו גאים מאוד לעבוד עם המובילים בתחום ולספק להם את תשתית הליבה שמאפשרת להם להצליח".
"תעשיית המחשוב הקוונטי מגיעה לנקודת מפנה משמעותית. QM ביססה את עצמה כפתרון המועדף שעליו מסתמכות החברות הקוונטיות המובילות לצורך בנייה והרחבה
של מחשבים קוונטיים", מסרה רותם שחם, מנהלת השקעות בקרן PSG Equity שהובילה את סבב הגיוס. "שוק המחשוב הקוונטי ממשיך לצמוח בקצב מואץ. מעמדה המוביל של QM ויכולתה לעבוד עם טכנולוגיות קוונטיות מגוונות ממצבים אותה בעמדה ייחודית להובלה עולמית של התחום בו היא פועלת.
אנו שמחים להוביל את סבב הגיוס הנוכחי שיאפשר ל-QM להאיץ את צמיחתה".
משקפי גוגל; קרדיט: יוטיובחוזרת לשוק: משקפי ה-AI החדשים של גוגל מכוונים גבוה
ענקית הטכנולוגיה מציגה חזון מחודש למשקפיים חכמים, שנים אחרי כישלון Google Glass. החברה מפתחת שתי קטגוריות של משקפי AI, בשיתוף עם שורת יצרניות משקפיים וטכנולוגיה, ומתכננת להיכנס לשוק תחרותי במיוחד מול מטא, סנאפ ואפל. הדגמות שנערכו בניו יורק מציגות מוצר
בשל בהרבה, שמחבר עיצוב יומיומי עם יכולות מציאות רבודה, עוזר חכם וממשק תוכנה רחב
במשך שנים גוגל נזהרה מלחזור לעולם המשקפיים החכמים, לאחר ש-Google Glass זכורים עד היום כאחת ההשקות המהוססות והבעייתיות בתולדות החברה. כעת היא שבה לזירה עם גישה מתונה ומדויקת הרבה יותר: שתי קטגוריות של משקפי AI, שמיועדות להגיע לשוק ב-2026: האחת עם תצוגה מלאה על העדשות, והאחרת מבוססת על אודיו בלבד. מדובר בניסיון להתמודד עם היתרון שצברה מטא, שהצליחה למכור מאות אלפי זוגות תחת המותגים ריי-באן ואוקלי, וכן להיערך למוצרים המתקרבים מצד אפל וסנאפ.
לדברי החברה, הדגמים החדשים מפותחים בשיתוף כמה שחקנים מוכרים: סמסונג, Warby Parker ו-Gentle Monster. אף שעדיין לא נחשפו עיצובים סופיים, גוגל מציינת כי מדובר בשיתוף פעולה הדוק שאמור לאפשר שילוב בין טכנולוגיה מתקדמת למראה יומיומי, כזה שאינו מסגיר את הכוח החישובי שמסתתר בתוכו. בחלק מהמקרים המשקפיים יסתמכו על הטלפון לצורך עיבוד, מה שמאפשר לשמור על משקל קל ועיצוב דק, בדומה לקו המצליח של מטא.
במהלך הדגמה שנערכה במשרדיה של גוגל בניו יורק, הוצגו זוגות שונים של משקפיים ניסיוניים, ובהם גם דגם מפותח יותר בשם Project Aura - פרויקט שמפותח ביחד עם Xreal. הוא פועל עצמאית על מערכת אנדרואיד XR, בדומה ל-גלקסי XR של סמסונג, אך נראה קרוב הרבה יותר למוצר לביש רגיל מאשר לאוזנייה מגושמת. Aura מספק שדה ראייה של 70 מעלות וכולל ממשק מוכר המבוסס על מעקב ידיים, אם כי עם מספר קטן יותר של מצלמות. כמו מערכות דומות, הוא דורש חיבור קבוע לסוללה חיצונית.
גוגל הציגה גם שני סוגי משקפיים עם תצוגה מובנית: דגם מונוקולרי, שבו מסך אחד מוטמע בעדשה הימנית, ודגם בינוקולרי שבו שתי עדשות מציגות מידע. שניהם תומכים בשכבות מציאות רבודה, כמו ניווט בגוגל מפות או השתתפות ב-Google Meet, אך הדגם הבינוקולרי מספק תצוגה רחבה בהרבה. בהדגמות אפשר היה לעבור בין תרגום סימולטני שמופיע על המסך לבין האזנה בלבד דרך הרמקולים הזעירים, ולבחור בכל רגע את רמת ה"נוכחות הדיגיטלית" הרצויה.
- כל המתחרות של אנבידיה: תמונת מצב בשוק החם ביותר ואיך זה ישפיע על השווקים?
- צים עולה 4.5%, טאואר יורדת 3%, המדדים במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השימוש בגוגל מפות היה אחד המקרים שבהם המסך שינה את חוויית השימוש לחלוטין. מעבר לחצים המתנופפים מעל הכביש, ניתן היה להנמיך את המבט ולקבל מפה מלאה של האזור, עם ציון מדויק של כיוון התנועה. גם צילום התמונות נהפך למעניין: לאחר צילום, ניתן היה לבקש מהמערכת לעבד את התמונה בעזרת מודל ה-Gemini Nano Banana Pro, ולהתבונן בגרסה המשופרת ישירות דרך העדשה, בלי לשלוף את הטלפון.
מייסדי Port - מימין יונתן בוגוסלבסקי CTO וזוהר עיני מנכל, צילום: PortPort גייסה 100 מיליון דולר; "הסוכנים יישאו בעומס התפעולי ובני האדם יישארו בשליטה"
גיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר אחרי הכסף; הסטארטאפ שהוקם ב-2022, גייס עד היום 158 מיליון דולר; Port מפתחת שכבת הפעלה לסוכני AI שמחליפה את עבודת הרוטינה של צוותי הפיתוח ומאפשרת לנהל את כל מחזור חיי התוכנה בצורה אוטומטית ומבוקרת
Port גייסה 100 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר אחרי הכסף. פורט הישראלית מנסה לפתור בעיה שאנשי פיתוח מכירים טוב מאוד. רוב העבודה של מפתחים היא לא כתיבת קוד, אלא התעסקות אינסופית בדברים מסביב - ניהול גרסאות, פתיחת משאבים בענן, טיפול בתקלות, בדיקות
אבטחה, תיאומים מול צוותים אחרים ועוד. בעידן שבו סוכני AI כבר יודעים לכתוב קוד, Port שואלת את השאלה המתבקשת: למה שה-AI לא יטפל גם בכל השאר?
מה ש-Port עושה הוא ליצור שכבה ארגונית שמקשרת בין סוכני ה-AI לבין כל המערכות של צוותי הפיתוח. היא נותנת להם
"קונטקסט", כלומר להבין מה קורה במערכת, מה מותר להם לעשות ומה אסור, לפי הכללים של הארגון. אפשר לחשוב על זה כמו מערכת הפעלה פנימית שמנהלת את כל הסוכנים האלה ומוודאת שהם עובדים בצורה עקבית, בטוחה ומתואמת. Port בונה פלטפורמה שמאפשרת לסוכני AI לבצע את רוב העבודה
התפעולית של מחלקות הפיתוח. לפתור תקלות, לסגור חולשות אבטחה, להרים סביבות, לנהל גרסאות ולבצע משימות שחוזרות על עצמן, בזמן שהמפתחים עצמם מפקחים, מאשרים וממקדים את הפעולה במקום לבזבז שעות על עבודות רוטינה.
לצוותי הפיתוח זה אומר פחות עומס ויותר זמן לפתרון בעיות אמיתיות. לארגון זה אומר זרימת עבודה מהירה ואחידה יותר. Port בעצם הופכת ל"מרכז העצבים" שמאפשר לחבר בין סוכני AI לבין כל התהליכים הפנימיים, בלי לאבד שליטה ובלי לייצר כאוס.
גיוס C
חברת Port גייסה 100 מיליון דולר לפלטפורמת Agentic Engineering, בסבב מסדרה C לפי שווי של 800 מיליון דולר אחרי הכסף. הסבב הובל על ידי קרן General Atlantic והשתתפו בו הקרנותAccel, Bessemer Venture Partners ו-Team8. הגיוס מגיע כשנה לאחר הסבב הקודם והוא מביא את סך ההשקעות בחברה ל-158 מיליון דולר.
Port מפעילה פלטפורמת פורטל מפתחים פנים ארגונית IDP (Internal Developer Portal) שמשרתת מאות לקוחות ברחבי העולם. פורטלי מפתחים נוצרו כדי לרכז את כל מה שארגון הפיתוח צריך במקום אחד, למשל מי בארגון אחראי על מה, ניהול פעולות ליצירת משאבים, שחרור גרסאות תוכנה חדשות, עמידה בתקינה ועוד. כעת בעידן שבו סוכני AI מאומצים בכל שלבי הפיתוח, פורטל המפתחים מתפתח לשכבת AEP - Agentic Engineering Platform. זו שכבה שמעניקה לסוכני AI את ההקשר לפעולות ואת העמידה בסטנדרטיים הארגוניים. Port מובילה את המעבר הזה, והופכת מפורטל מפתחים ל”מערכת העצבים” של סוכני ה-AI בארגון.
