יועץ עיסקי
צילום: FREEPIK

המנכ"ל סירב לשלם על שירותי ייעוץ שניתנו לחברה - מה קבע בית המשפט?

חברת רב-קו אונליין קיבלה סיוע מהיועץ על רקע משבסר שאליו נקלעה החברה ב-2018, על רקע רפורמת התשלומים בתחבורה הציבורית בגוש דן והעיכוב ביישום שלה, שעל פי החשד של המנכ"ל קרה עקב הקשרים בין בכירי משרד התחבורה ודן
עוזי גרסטמן | (2)

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל באחרונה תביעה נגד מנכ"ל פיסנטרה ומייסדה. החברה משווקת את מוצרי רב-קו אונליין. התובע, שמתמחה בייעוץ אסטרטגי, טען כי המנכ"ל פנה אליו באוקטובר 2018 וביקש את עזרתו על רקע משבר שאליו נקלעה החברה, והבטיח לו בעל פה שיקבל תמורת שירותיו 10% ממניות החברה. השופטת קבעה כי לא נחתם הסכם בעניין המניות, אבל התובע זכאי לשכר עבור הפעולות שהוא ביצע עבור החברה לאורך כחצי שנה.

בתביעה, שהוגשה על סכום של 10 מיליון שקל, סיפר היועץ כי לפני כשש שנים קידם משרד התחבורה רפורמה לביטול אפשרות התשלום לנהג האוטובוס במזומן או להטענת כרטיס הרב-קו באוטובוס. בתחילת 2018 הוחלט ליישם את הרפורמה באזור גוש דן, תוך הגברת פעילות החברות שמאפשרות טעינת הכרטיס באמצעות כלים חלופיים. בשוק פעלו אז פיסנטרה וחברות נוספות, ובכלל זה הופ-און, שהיא חברה בת של חברת התחבורה דן. הרפורמה הנ"ל יצאה לדרך בסוף 2018.

היועץ ציין כי באותה העת היתה פיסנטרה ערוכה בצורה טובה יותר מהופ-און ליישום הרפורמה, אך היישום שלה עוכב על די משרד התחבורה, כך לפחות לטענת הנתבע, ללא שום הצדקה עניינית. הנתבע חשד כי מאחורי העיכוב עומדים שיקולים לא ענייניים, שקשורים לקשרים אישיים שקיימים בין בכירים במשרד התחבורה ובדן.

בשלב זה, כך לטענת היועץ, פנה אליו הנתבע כדי שהוא יסייע לו לגרום ליישום הרפורמה בהקדם. הם נפגשו באוקטובר 2018 בבית קפה, ובפגישה זו גובש ביניהם חוזה בעל פה שלפיו הוא יקבל 10% ממניות פיסנטרה באופן מיידי, ובתמורה הוא יטפל במשבר העסקי שפקד את החברה. הוא ציין כי הסתפק בהבטחה בעל פה מכיוון שהוא מיודד עם אביו של הנתבע, ובין הצדדים שררו יחסי אמון. לדבריו, לאחר שהוא קיים את חלקו והחברה יצאה מהמשבר, הכחיש הנתבע את ההסכם ביניהם, התחמק ממנו וסירב להעביר לו את התמורה המוסכמת.

מנגד, הנתבע טען כי לא נכרת שום חוזה בין הצדדים, וכי הרקע לפגישות ביניהם היה ניסיונו של התובע "להידחף לחברה", בטענה כי הוא "יודע למכור חברות". לדבריו, הפגישה בבית הקפה היתה בגדר החלפת רעיונות ראשוניים ובלתי מחייבים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת יעל בלכר קבעה כי התובע הוכיח שהנתבע ביקש את עזרתו בהליך הקידום של יישום הרפורמה בנסיבות של משבר. לדבריה, מחומר הראיות עלה כי מנקודת מבטו של הנתבע בזמן אמת, יישום הרפורמה עוכב או נדחה מטעמים לא ענייניים על רקע קשרים מושחתים, לדעתו, בין משרד התחבורה לבין דן והופ-און. השופטת הדגישה כי לחשדות לא נמצא בסיס בפועל, אך לעניין התביעה די בכך שהוכחה תחושתו הסובייקטיבית של הנתבע שכן זה היה הרקע לפנייה שלו אל התובע.

במקביל, קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח שבפגישה שהתקיימה בבית הקפה גובש הסכם שלפיו הוא זכאי לקבל 10% ממניות החברה. היא ציינה, בין היתר, כי האופן שבו הציגו הצדדים את התובע כלפי צדדים שלישיים לא מלמד שהם ראו בו שותף בזמן אמת.

קיראו עוד ב"משפט"

לעומת זאת, הוכח כי לאחר הפגישה בפרק זמן של כחצי שנה, התובע עסק בענייני החברה והשקיע מזמנו ומרצו, מתוך הנחה שהתמורה עבור הפעולות האלה שביצע, תיכלל בחוזה שייחתם בין הצדדים בעתיד. בנסיבות אלה, קבעה השופטת בלכר בפסק הדין שפרסמה, התובע זכאי לשכר בהתאם לעילה של עשיית עושר ולא במשפט. היא פסקה לטובת התובע סכום של מיליון שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסכום של 140 אלף שקל והוצאות משפט.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יותם 01/07/2024 07:31
    הגב לתגובה זו
    מיליון שקל על חצי שנה עבודה.. יפה..
  • 1.
    אם 29/06/2024 09:40
    הגב לתגובה זו
    מוקדש זמן כה רב ויריעה ארוכה,אזי אנא אנו באים בעולם המשפט שהופך ל משפח
בית המשפט
צילום: Pixbay

הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו

אבישי ברדה, ששימש מפקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, פוטר לאחר שנחקר על התנהלות בלתי הולמת בקבוצת וואטסאפ פנימית של פקחים. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה פעלה בניגוד לחוק, משום שהיתה צריכה לנקוט נגדו הליך משמעתי ולא לפטרו בדרך מנהלית. בנוסף להשבתו לעבודה, נפסקו לו פיצויים בסכום כולל של יותר מ-200 אלף שקל

עוזי גרסטמן |

אבישי ברדה, פקח בכיר במחלקת החניה של עיריית אשדוד, לא ציפה שביקור תמים במשרד מבקר העירייה יוביל לסיום עבודתו אחרי 16 שנות שירות. הוא הוזמן, כך נאמר לו, כדי למסור עדות בעניינו של עובד אחר, אך מצא את עצמו נחקר בחשד לשימוש לרעה בסמכותו. זמן קצר לאחר מכן נשלל ממנו תפקידו הבכיר, הוא הוחזר לדרגת פקח מן השורה ולבסוף פוטר מעבודתו. אלא שבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופטת יעל אנגלברג שהם, קבע כי הפיטורים נעשו שלא כדין, והורה לעירייה להשיבו לתפקידו ולשלם לו פיצויים משמעותיים.

הפרשה החלה עוד ב-2017, אז פתח ברדה קבוצת וואטסאפ שכללה את כלל פקחי החניה בעירייה. מטרתה הראשונית היתה, לדבריו, יצירת קבוצה חברתית לעובדים. עם השנים שינתה הקבוצה את ייעודה - היא שימשה להעברת בקשות שונות בין הפקחים, לרבות בקשות להימנע מרישום דו"חות חניה במקרים מסוימים. מדובר היה בהתנהלות שבמבט ראשון נראתה כחורגת מסמכות, אך ברדה טען כי מאז שמונה לתפקידו הבכיר ב-2022 הוא ניסה לשים קץ לתופעה, ואף ביקש את אישור מנהלו הישיר לסגור את הקבוצה. לטענתו, המנהל, מר גבי דהאן, מנע זאת ממנו והודיע כי דיווח על הקבוצה לגורמים הבכירים בעירייה.

במרץ 2024, במהלך חקירה משמעתית נגד אחד הפקחים, התבקש ברדה להגיע למשרד מבקר העירייה ולהשיב לשאלות. לדבריו, הוא הגיע מתוך תחושת מחויבות מקצועית, אך במהרה התברר לו כי הוא עצמו נחשד בעבירת משמעת. זמן קצר לאחר מכן, ב-29 במרץ, הוא הועבר מתפקידו כמפקח בכיר בחזרה לתפקיד פקח רגיל, מבלי שנערך לו שימוע. במאי נמסרה לו הזמנה לשימוע בפני ועדת פיטורים בעילה של “אי התאמה לתפקיד והתנהגות שאינה הולמת עובד עירייה”. לאחר השימוע הוחלט על פיטוריו מ-1 ביוני 2024.

ברדה לא השלים עם ההחלטה. באמצעות עורך דינו, כפיר זאב, הוא עתר לבית הדין לעבודה וביקש להורות על ביטול הפיטורים והשבתו לתפקידו. בתביעתו הוא טען כי העירייה נקטה הליך מנהלי לא תקין, מכיוון שהיה עליה לנקוט הליך משמעתי לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת). לדבריו, עצם העובדה שנחקר על ידי מבקר העירייה מלמדת כי מדובר בעבירת משמעת, ולכן לא ניתן היה להסתפק בהליך פיטורים מנהלי. עוד הוסיף כי עצם ניידו מהתפקיד לפני קבלת החלטה בעניינו מהווה הפרה של החוק, וכי לא ניתנה הסכמת ועד העובדים כנדרש. לטענת ברדה, “העירייה בחרה לעקוף את ההליך המשמעתי, אולי משום שחששה שהבירור בפני בית הדין למשמעת יחשוף מעורבות של עובדים נוספים בקבוצה”. הוא הדגיש כי לא היה היחיד ששלח הודעות בקבוצה, אך בפועל רק הוא פוטר. “מדובר באכיפה בררנית, שנועדה להפוך אותי לשעיר לעזאזל”, הוא טען. בנוסף, הוא ביקש פיצוי בגין נזקיו הכספיים והנפשיים בסכון כולל של יותר מרבע מיליון שקל.

עיריית אשדוד, מנגד, טענה כי פעלה כדין וכי החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים ניהוליים בלבד. לטענתה, לא מדובר בעבירת משמעת אלא באובדן אמון, שכן התנהלותו של ברדה, שהקים קבוצה ששימשה למעשה להעדפת מקורבים ולהפרת חובת ההגינות, פגעה קשות באמון הציבור ובמעמדה של העירייה. “מדובר בעובד בכיר שתפקידו מחייב סטנדרט ערכי גבוה”, טענה באת כוחה של העירייה, עו"ד חן סומך. עוד נטען כי ועד העובדים היה שותף להליך ולא הביע התנגדות, וכי השימוע נערך כדין.