יועץ עיסקי
צילום: FREEPIK

המנכ"ל סירב לשלם על שירותי ייעוץ שניתנו לחברה - מה קבע בית המשפט?

חברת רב-קו אונליין קיבלה סיוע מהיועץ על רקע משבסר שאליו נקלעה החברה ב-2018, על רקע רפורמת התשלומים בתחבורה הציבורית בגוש דן והעיכוב ביישום שלה, שעל פי החשד של המנכ"ל קרה עקב הקשרים בין בכירי משרד התחבורה ודן
עוזי גרסטמן | (2)

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל באחרונה תביעה נגד מנכ"ל פיסנטרה ומייסדה. החברה משווקת את מוצרי רב-קו אונליין. התובע, שמתמחה בייעוץ אסטרטגי, טען כי המנכ"ל פנה אליו באוקטובר 2018 וביקש את עזרתו על רקע משבר שאליו נקלעה החברה, והבטיח לו בעל פה שיקבל תמורת שירותיו 10% ממניות החברה. השופטת קבעה כי לא נחתם הסכם בעניין המניות, אבל התובע זכאי לשכר עבור הפעולות שהוא ביצע עבור החברה לאורך כחצי שנה.

בתביעה, שהוגשה על סכום של 10 מיליון שקל, סיפר היועץ כי לפני כשש שנים קידם משרד התחבורה רפורמה לביטול אפשרות התשלום לנהג האוטובוס במזומן או להטענת כרטיס הרב-קו באוטובוס. בתחילת 2018 הוחלט ליישם את הרפורמה באזור גוש דן, תוך הגברת פעילות החברות שמאפשרות טעינת הכרטיס באמצעות כלים חלופיים. בשוק פעלו אז פיסנטרה וחברות נוספות, ובכלל זה הופ-און, שהיא חברה בת של חברת התחבורה דן. הרפורמה הנ"ל יצאה לדרך בסוף 2018.

היועץ ציין כי באותה העת היתה פיסנטרה ערוכה בצורה טובה יותר מהופ-און ליישום הרפורמה, אך היישום שלה עוכב על די משרד התחבורה, כך לפחות לטענת הנתבע, ללא שום הצדקה עניינית. הנתבע חשד כי מאחורי העיכוב עומדים שיקולים לא ענייניים, שקשורים לקשרים אישיים שקיימים בין בכירים במשרד התחבורה ובדן.

בשלב זה, כך לטענת היועץ, פנה אליו הנתבע כדי שהוא יסייע לו לגרום ליישום הרפורמה בהקדם. הם נפגשו באוקטובר 2018 בבית קפה, ובפגישה זו גובש ביניהם חוזה בעל פה שלפיו הוא יקבל 10% ממניות פיסנטרה באופן מיידי, ובתמורה הוא יטפל במשבר העסקי שפקד את החברה. הוא ציין כי הסתפק בהבטחה בעל פה מכיוון שהוא מיודד עם אביו של הנתבע, ובין הצדדים שררו יחסי אמון. לדבריו, לאחר שהוא קיים את חלקו והחברה יצאה מהמשבר, הכחיש הנתבע את ההסכם ביניהם, התחמק ממנו וסירב להעביר לו את התמורה המוסכמת.

מנגד, הנתבע טען כי לא נכרת שום חוזה בין הצדדים, וכי הרקע לפגישות ביניהם היה ניסיונו של התובע "להידחף לחברה", בטענה כי הוא "יודע למכור חברות". לדבריו, הפגישה בבית הקפה היתה בגדר החלפת רעיונות ראשוניים ובלתי מחייבים.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת יעל בלכר קבעה כי התובע הוכיח שהנתבע ביקש את עזרתו בהליך הקידום של יישום הרפורמה בנסיבות של משבר. לדבריה, מחומר הראיות עלה כי מנקודת מבטו של הנתבע בזמן אמת, יישום הרפורמה עוכב או נדחה מטעמים לא ענייניים על רקע קשרים מושחתים, לדעתו, בין משרד התחבורה לבין דן והופ-און. השופטת הדגישה כי לחשדות לא נמצא בסיס בפועל, אך לעניין התביעה די בכך שהוכחה תחושתו הסובייקטיבית של הנתבע שכן זה היה הרקע לפנייה שלו אל התובע.

במקביל, קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח שבפגישה שהתקיימה בבית הקפה גובש הסכם שלפיו הוא זכאי לקבל 10% ממניות החברה. היא ציינה, בין היתר, כי האופן שבו הציגו הצדדים את התובע כלפי צדדים שלישיים לא מלמד שהם ראו בו שותף בזמן אמת.

קיראו עוד ב"משפט"

לעומת זאת, הוכח כי לאחר הפגישה בפרק זמן של כחצי שנה, התובע עסק בענייני החברה והשקיע מזמנו ומרצו, מתוך הנחה שהתמורה עבור הפעולות האלה שביצע, תיכלל בחוזה שייחתם בין הצדדים בעתיד. בנסיבות אלה, קבעה השופטת בלכר בפסק הדין שפרסמה, התובע זכאי לשכר בהתאם לעילה של עשיית עושר ולא במשפט. היא פסקה לטובת התובע סכום של מיליון שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסכום של 140 אלף שקל והוצאות משפט.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יותם 01/07/2024 07:31
    הגב לתגובה זו
    מיליון שקל על חצי שנה עבודה.. יפה..
  • 1.
    אם 29/06/2024 09:40
    הגב לתגובה זו
    מוקדש זמן כה רב ויריעה ארוכה,אזי אנא אנו באים בעולם המשפט שהופך ל משפח
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

בני זוג גירושין
צילום: Getty images Israel

פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה

בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר

עוזי גרסטמן |

כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.

לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.

כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.

פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.

רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה

כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".