המנכ"ל סירב לשלם על שירותי ייעוץ שניתנו לחברה - מה קבע בית המשפט?
בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל באחרונה תביעה נגד מנכ"ל פיסנטרה ומייסדה. החברה משווקת את מוצרי רב-קו אונליין. התובע, שמתמחה בייעוץ אסטרטגי, טען כי המנכ"ל פנה אליו באוקטובר 2018 וביקש את עזרתו על רקע משבר שאליו נקלעה החברה, והבטיח לו בעל פה שיקבל תמורת שירותיו 10% ממניות החברה. השופטת קבעה כי לא נחתם הסכם בעניין המניות, אבל התובע זכאי לשכר עבור הפעולות שהוא ביצע עבור החברה לאורך כחצי שנה.
בתביעה, שהוגשה על סכום של 10 מיליון שקל, סיפר היועץ כי לפני כשש שנים קידם משרד התחבורה רפורמה לביטול אפשרות התשלום לנהג האוטובוס במזומן או להטענת כרטיס הרב-קו באוטובוס. בתחילת 2018 הוחלט ליישם את הרפורמה באזור גוש דן, תוך הגברת פעילות החברות שמאפשרות טעינת הכרטיס באמצעות כלים חלופיים. בשוק פעלו אז פיסנטרה וחברות נוספות, ובכלל זה הופ-און, שהיא חברה בת של חברת התחבורה דן. הרפורמה הנ"ל יצאה לדרך בסוף 2018.
היועץ ציין כי באותה העת היתה פיסנטרה ערוכה בצורה טובה יותר מהופ-און ליישום הרפורמה, אך היישום שלה עוכב על די משרד התחבורה, כך לפחות לטענת הנתבע, ללא שום הצדקה עניינית. הנתבע חשד כי מאחורי העיכוב עומדים שיקולים לא ענייניים, שקשורים לקשרים אישיים שקיימים בין בכירים במשרד התחבורה ובדן.
בשלב זה, כך לטענת היועץ, פנה אליו הנתבע כדי שהוא יסייע לו לגרום ליישום הרפורמה בהקדם. הם נפגשו באוקטובר 2018 בבית קפה, ובפגישה זו גובש ביניהם חוזה בעל פה שלפיו הוא יקבל 10% ממניות פיסנטרה באופן מיידי, ובתמורה הוא יטפל במשבר העסקי שפקד את החברה. הוא ציין כי הסתפק בהבטחה בעל פה מכיוון שהוא מיודד עם אביו של הנתבע, ובין הצדדים שררו יחסי אמון. לדבריו, לאחר שהוא קיים את חלקו והחברה יצאה מהמשבר, הכחיש הנתבע את ההסכם ביניהם, התחמק ממנו וסירב להעביר לו את התמורה המוסכמת.
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- האם עימות בין נהג לסדרן ייחשב תאונת עבודה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, הנתבע טען כי לא נכרת שום חוזה בין הצדדים, וכי הרקע לפגישות ביניהם היה ניסיונו של התובע "להידחף לחברה", בטענה כי הוא "יודע למכור חברות". לדבריו, הפגישה בבית הקפה היתה בגדר החלפת רעיונות ראשוניים ובלתי מחייבים.
השופטת יעל בלכר קבעה כי התובע הוכיח שהנתבע ביקש את עזרתו בהליך הקידום של יישום הרפורמה בנסיבות של משבר. לדבריה, מחומר הראיות עלה כי מנקודת מבטו של הנתבע בזמן אמת, יישום הרפורמה עוכב או נדחה מטעמים לא ענייניים על רקע קשרים מושחתים, לדעתו, בין משרד התחבורה לבין דן והופ-און. השופטת הדגישה כי לחשדות לא נמצא בסיס בפועל, אך לעניין התביעה די בכך שהוכחה תחושתו הסובייקטיבית של הנתבע שכן זה היה הרקע לפנייה שלו אל התובע.
במקביל, קבעה השופטת כי התובע לא הוכיח שבפגישה שהתקיימה בבית הקפה גובש הסכם שלפיו הוא זכאי לקבל 10% ממניות החברה. היא ציינה, בין היתר, כי האופן שבו הציגו הצדדים את התובע כלפי צדדים שלישיים לא מלמד שהם ראו בו שותף בזמן אמת.
- הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
- פס"ד: באטמ וכט טכנולוגיות כשלו מול בארות יצחק
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים...
לעומת זאת, הוכח כי לאחר הפגישה בפרק זמן של כחצי שנה, התובע עסק בענייני החברה והשקיע מזמנו ומרצו, מתוך הנחה שהתמורה עבור הפעולות האלה שביצע, תיכלל בחוזה שייחתם בין הצדדים בעתיד. בנסיבות אלה, קבעה השופטת בלכר בפסק הדין שפרסמה, התובע זכאי לשכר בהתאם לעילה של עשיית עושר ולא במשפט. היא פסקה לטובת התובע סכום של מיליון שקל, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסכום של 140 אלף שקל והוצאות משפט.
- 2.יותם 01/07/2024 07:31הגב לתגובה זומיליון שקל על חצי שנה עבודה.. יפה..
- 1.אם 29/06/2024 09:40הגב לתגובה זומוקדש זמן כה רב ויריעה ארוכה,אזי אנא אנו באים בעולם המשפט שהופך ל משפח
הונאה פונזי (דאליאי)תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים
הונאה פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.
מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו
המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".
התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".
עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".
- רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות
המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".
פס"ד: באטמ וכט טכנולוגיות כשלו מול בארות יצחק
שופטת המחוזי בתל אביב פסקה בתביעה שמתנהלת מ-2019 כי באטמ וכט טכנולוגיות לא עמדו בהתחייבותן לספק לקיבוץ בארות יצחק מערכת חדשנית להשמדת עופות נגועים, שהיתה אמורה ליצור מהפכה בענף הלולים. בית המשפט קבע כי הניסויים שבוצעו לא עמדו בדרישות, וכי הכשלים לא
תוקנו מעולם. החברות מצדן ניסו לטעון כי מדובר בקשיים בלתי צפויים שהתגלו בשטח, וכי נעשו מאמצים ניכרים להביא את המערכת לכדי תפקוד מלא
ב-2019 פנה קיבוץ בארות יצחק לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתביעה יוצאת דופן נגד שתי חברות טכנולוגיה - באטמ, חברה ציבורית שנסחרת בבורסות תל אביב ולונדון, וכט טכנולוגיות. הקיבוץ טען כי החברות הפרו התחייבות ברורה וחד-משמעית לספק לו מערכת חדשנית, ייחודית ופורצת דרך שנועדה להתמודד עם בעיה רגישה במיוחד בענף הלול: השמדת עופות נגועים בדרך שתמנע התפשטות מחלות ותעמוד בתקנים סביבתיים מחמירים.
פסק הדין שניתן באחרונה, לאחר הליך משפטי שנמשך יותר מחמש שנים, חושף סיפור של הבטחות גדולות, ניסויים כושלים והאשמות הדדיות בין הצדדים. השופטת מתארת בפסק הדין כיצד נבנה מיזם שנשען על אמון הדדי ועל תקווה לחדשנות שתשנה את פני הענף, אך בסופו של יום קרס המהלך כולו. כבר בתחילת פסק הדין נכתב כי "המערכת שנועדה להיות אבן דרך בהתמודדות עם סוגיית השמדת עופות נגועים לא סופקה לקיבוץ בארות יצחק, והחברות הנתבעות לא עמדו בחובתן הבסיסית על פי ההסכם". עוד ציינה השופטת כי לאורך ההליך נחשפו פערים עמוקים בין ההבטחות החוזיות לבין המצב בשטח, כשהניסויים שבוצעו לא הצליחו להוכיח שהמערכת עומדת בדרישות המינימום.
אחת הקביעות המרכזיות בפסק הדין נוגעת לאופן שבו התנהלו הניסויים. בית המשפט קבע כי "הניסוי האחרון שבוצע הופסק בשל ליקויים שונים, שלא תוקנו מעולם". משפט זה חזר וצוטט כמה פעמים בדיון, והוא מגלם את התמונה הכוללת - מערכת שנוסתה שוב ושוב, אך מעולם לא הצליחה להגיע לשלב של תפקוד מלא ותקין.
הקיבוץ טען במהלך ההליך שנגרמו לו נזקים כבדים, הן כלכליים והן תפעוליים, בשל הסתמכותו על התחייבויות החברות. לדבריו, ההנהלה והחברים סמכו על באטמ וכט טכנולוגיות שיפתחו מערכת שתוכל לספק מענה לבעיה בוערת בענף הלול, אך במקום זאת נאלצו להתמודד עם כישלונות חוזרים ונשנים. הקיבוץ הדגיש כי, "בכל פעם שהמערכת לא תפקדה, הוסבר לנו כי מדובר בתקלה זמנית שתתוקן, אולם בפועל לא הוצגו לנו פתרונות ממשיים".
- באטמ מכרה פעילויות שאינן בליבת פעילותה
- באטמ עם הזמנה בהיקף של 1.5 מיליון דולר לפיתוח פתרון הצפנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מן העבר השני, החברות ניסו לטעון כי מדובר בקשיים בלתי צפויים שהתגלו בשטח, וכי נעשו מאמצים ניכרים להביא את המערכת לכדי תפקוד מלא. לטענתן, יש לראות בכך חלק מהתהליך המחקרי והפיתוחי הרגיל של טכנולוגיה חדשה. אלא שבית המשפט לא קיבל את ההסבר הזה, וקבע בהכרעתו כי "התחייבות חוזית כלפי קיבוץ אינה יכולה להיבחן כאילו הייתה שלב במעבדה בלבד". השופטת הדגישה כי באטמ, בהיותה חברה ציבורית שנסחרת בשתי בורסות מרכזיות, מחויבת לסטנדרט גבוה של אמינות ומקצועיות. "חברה ציבורית אינה יכולה להרשות לעצמה כישלונות סדרתיים מבלי לתת דין וחשבון ללקוחותיה", היא כתבה בפסק הדין שפורסם.
