הדמייה קמפוס ירושלים לאומנויות
צילום: אפרת קובלסקי

380 יח"ד בשני מבנים בני 10 קומות לשכירות טווח ארוך יוקמו בירושלים

התוכניות הן עבור מתחם קמפוס ירושלים לאמנויות ומתחם בית העם. נוסף ליחידות הדיור התוכניות כוללות גם שטחי מסחר, תוואים עבור גני ילדים, בתי קפה ועוד 
תומר אמן | (1)

הוועדה המחוזית ירושלים אישרה הבוקר למתן תוקף 2 תוכניות לשכירות ארוכת טווח בירושלים, הראשונה במתחם קמפוס ירושלים לאמנויות והשני ובמתחם בית העם, כך דווח.

 

התוכנית שאושרה עבור קמפוס ירושלים לאמנויות הינה על שטח של כ-1.6 דונם, וממוקמת בין הרחובות אוסישקין ומנורה, בסמיכות למרכזי התרבות ז'ראר בכר, בית העם, מרכז תרבות עירוני בלאושטיין ופרויקט חינוך לאמנויות הבמה, "קמפוס ירושלים לאמנויות", המצוי בשלבי הקמה סופיים.

 

התוכנית כוללת הקמת 220 יחידות דיור קטנות, שישמשו להשכרה לטווח ארוך, במגדל בן 10 קומות. בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת שטח מסחרי של 500 מטר רבוע, 2 גני ילדים וכ-300 מטר רבוע עבור שטחי תרבות, כחלק מפעילות הקמפוס, שיוקמו בקומות הקרקע. כיום קיים במתחם בניין ישן בן קומה אחת שיפונה לטובת הפרויקט. התוכנית נערכה על ידי משרד אפרת קובלסקי אדריכלים וביוזמת עיריית ירושלים ובאמצעות חברת "עדן", כך דווח.

 

התוכנית במתחם בית העם הינה על שטח של כ-2.5 דונם, וממוקמת בין רחוב בצלאל ורחוב שמואל רפאלי, בסמיכות למתחם קמפוס ירושלים לאמנויות. המתחם מורכב ממספר מבנים: תאטרון ז'ראר בכר, משרדים ושירותים לשימוש האולם, מבנה ספרייה עירונית ולהקת מחול. התוכנית כוללת הקמת 160 יחידות דיור קטנות, שישמשו להשכרה ארוכת טווח, במבנה בן 10 קומות גם הוא. בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת כ-1,000 מטר רבוע סטודיו למחול, ו-150 מטר רבוע לבית קפה בקומות התחתונות. כיום קיימים במתחם 3 מבנים בני 4-7 קומות, שיפונו באופן חלקי לטובת הפרויקט. התוכנית נערכה על ידי משרד "ארד סימון אדריכלים ומתכנני ערים" וביוזמת עיריית ירושלים,.

 

מתכננת מחוז ירושלים במנהל התכנון שירה תלמי: "התכניות מממשות את מדיניות הוועדה המחוזית לקידום דיור בר השגה במיקומים אטרקטיביים. הקמת 380 יחידות דיור קטנות לצד פיתוח מרכז התרבות הכולל 4 בתי ספר אקדמאים לאומנות יחזקו את השימושים המגוונים במרכז העיר ויקלו על בוגרי האוניברסיטאות להישאר לחיות בעיר."

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ירושלמית 10/02/2022 18:14
    הגב לתגובה זו
    העיר כל כך מתחרדת כולם לבושים שחור לבן למה לא לדאוג שהעיר תהייה מגוונת. שיהיה מקום לכולם ושהצעירים לא יעזבו את העיר.. זה כואב
מרכז חדרה
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

חדרה: דירות ליד הים ב-2 מיליון שקל - ואולי לא לעוד הרבה זמן

על מחירי הדירות בעיר, על הירידה במחירים בכל הארץ בזמן שבחדרה הן מתונות יותר ונאמדות בכ-4%. לעומת כ- 5-10% בשאר האזורים בממוצע; וגם - למה המחירים הנוכחיים עלוליים להוות הזדמנות?

צלי אהרון |

החשש הגדול מעליית מחירי הדירות חוזר והפעם בעיר חדרה. כתבנו על מחירי הדירות בנתניה והפצצה שמחכה לנו בתחילת השנה הבאה? באם לא ישתנה דברים דרמטיים ושרי הממשלה סמוטריץ׳ וחיים כץ יחזרו לקדם את תכניות ׳מחיר למשתכן׳ והנגזרות שלה, המחירים אכן ישובו לעלות. בשנה האחרונה מחירי הדירות ירדו בכ- 5-10%. כאשר בחדרה המחירים ירדו במעט פחות - בממוצע בכ-4% בכל העיר.

להרחבה בנושא אתם מוזמנים לקרוא על ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?

מחירי השכירות בעיר עלו בשנה האחרונה בכ- 4-6% כשבאזור המרכז שיעור העלייה הוא ברף גבוה יותר. חשוב לציין - חדרה עוברת בשנים האחרונות מהפך משמעותי - משדרת מעבר על כביש החוף לעיר חוף מבוקשת עם שכונות חדשות, פיתוח תשתיות וקרבה לים שמושכת זוגות צעירים ומשקיעים. המחיר הממוצע למ״ר בעיר עומד על כ- 20-21 אלף שקל. לעומת השכנה נתניה אלה רמות מחיר שנמוכות בכ-25%.

בעיר עדיין ניתן למצוא דירות חדשות סביב שני מיליון שקל בלבד, מרחק קצר מהים - נתון חריג ברצועת המרכז-צפון. שכונות כמו עין הים, גבעת אולגה והפארק מסמלות את תנופת הפיתוח העירונית, בעוד שמרכז העיר הוותיק שומר על ביקוש קבוע מצד משפרי דיור ומשקיעים בזכות מחירים נוחים ותשואות יציבות שעומדות על סביב 3%.

סיפורה של דירה

זוג משקיעים רכשו דירה לאחרונה בחדרה, בשכונת נאות שקד - ברחוב חיים כהן מגורי 1 בסכום של 2.4 מיליון שקל. כל אחד בחלקים שווים השקיע 1.2 מיליון שקל. הדירה נמצאת בקומה הרביעית מתוך 14 קומות. בבניין שנבנה לפני 20 שנים. את הצלחת או כשלון העסקה נגלה בדיעבד כמובן בהמשך הדרך. אבל מעניין לראות את מי שמכר להם והאם ההשקעה שלו הייתה משתלמת. המחיר בעסקה מבטא מחיר למ״ר של כ-26 אלף שקל.

קיבוץ האון
צילום: גוגל מאפס

רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה

80 חיילי מילואים שזכו במכרז המיוחד למגרשים על שפת הכנרת מתבקשים לשלם עכשיו בין 1 ל-2 מיליון שקל, אבל המועצה האזורית עמק הירדן מסרבת להנפיק היתרי בנייה ובג"ץ טרם הכריע

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל פרסמה בנובמבר 2024 את תוצאות שני המכרזים לשיווק 171 מגרשים לבנייה צמודת קרקע בקיבוץ האון שבחוף הדרומי של הכנרת. 80 מהמגרשים שווקו במסלול מיוחד למשרתי מילואים, שראו בכך הזדמנות נדירה לבנות בית באזור מבוקש במחיר מופחת. אלא שהמועצה האזורית עמק הירדן הודיעה עוד לפני פרסום תוצאות המכרז כי לא תאפשר מתן היתרי בנייה בשלוש השנים הקרובות, ובמקביל הגישה עתירה לבג"ץ נגד רמ"י.

למרות המבוי הסתום, רשות מקרקעי ישראל שלחה לזוכים דרישות תשלום בהיקפים של של 1-2 מיליון שקל, עוד לפני שניתן מועד ברור לתחילת העבודות. הזוכים נדרשים לשלם בתוך 90 יום, בזמן שהתב"ע החדשה למתחם טרם אושרה וההליך המשפטי עדיין מתנהל. הזוכים מתארים מצב אבסורדי שבו נדרשים מהם סכומים עצומים בזמן שבפועל לא ניתן להתחיל לבנות.

60 מיליון שקל חובות והסדר עם המדינה

שורש הסכסוך נעוץ במשבר כלכלי עמוק שאליו נקלע קיבוץ האון בסוף שנות התשעים, אז הצטברו חובותיו לכ-60 מיליון שקל. בשנת 2002 הוחלט על הסדר כולל: המדינה תקבל לידיה כ-300 דונם של שטחים חקלאיים וקרקע למגורים, ובתמורה יוסדרו חובות הקיבוץ, תובטח פנסיה לחבריו וישופצו בתי המגורים של 60 מהם. הכוונה המקורית הייתה להקים יישוב קהילתי חדש במקום הקיבוץ,  מהלך שאמור היה לייצר הכנסות ולהחזיר את השטח לפעילות.

אלא שבפועל, הפרויקט נתקע בין אינטרסים מנוגדים: מצד אחד רמ"י שמבקשת למכור את המגרשים בשוק חופשי, ומצד שני המועצה האזורית שמבקשת לשמור על צביון מקומי ועל השפעתה התכנונית. המועצה טוענת כי רמ"י פעלה שלא בתום לב, תוך התנערות מהבנות קודמות עם הקיבוץ ועם משרד הבינוי והשיכון. לטענתה, הבעיה המרכזית אינה מי יקנה את המגרשים אלא איך יוקם היישוב החדש, ובעיקר מי יישא בהוצאות הפיתוח העצומות.

סלע המחלוקת בין רמ"י לבין המועצה האזורית עמק הירדן הוא נושא הפיתוח: מי ישלם על הקמת התשתיות, הכבישים והחיבורים לחשמל ולביוב. לפי הערכות, מדובר בהוצאה של עשרות מיליוני שקלים, אולי אף יותר ממאה מיליון שקל במצטבר. רמ"י טוענת כי דמי הפיתוח אמורים להיות משולמים על ידי הרוכשים בהתאם למפורט במכרז, וכי כל המשתתפים היו מודעים מראש למורכבות התכנונית של המתחם. מנגד, המועצה גורסת כי הרשות מנסה להעביר אליה באופן שרירותי את האחריות לביצוע עבודות שאינן בסמכותה, וכי ללא הסדר מוסכם וברור, לא ניתן יהיה להנפיק היתרי בנייה בשטח.