בסקטור מתהווה, כמו סקטור הגז והנפט, בו רוב בעלי העניין לומדים את התעשייה מתגלית לתגלית ומדיווח לדיווח, נאלץ הרגולטור להתקדם מהר יותר משאר השחקנים. עליו להיות צעד אחד לפני אחרים, כדי להגן על ציבור המשקיעים המוסדיים והפרטיים מפני מניפולציה במידע חלקי.

מאז ומעולם, השקעה במשאבי טבע בשלבי אקספלורציה מוקדמים נחשבה לאחת ההשקעות המסוכנות עתירת מאפיינים ספקולטיביים. על אחת כמה וכמה, הסכנה רבה בשוק צעיר, הלומד את רזי הענף תוך כדי תנועה. ברור אם כן, שבשוק המורכב ברובו מחברות בשלבי אקספלורציה ופיתוח ראשוני, מתעצמות הסכנות הנובעות ממניפולציה במידע. כידוע, הסתרת מידע מהותי ממשקיעים בחברה בורסאית, הינה עבירה פלילית והטיפול בה נמצא בתחום הפלילים. מנגד, מסירה מגמתית של מידע חלקי על בסיס ולנטרי - קשה יותר לטיפול ואכיפה.

הרגולציה בישראל טיפלה ביעילות ובמהירות בצד הפורמלי של חובת הדיווח בסקטור הגז והנפט, והטילה על החברות חובות דיווח ברורים ומפורטים. עתה, הגיע העת לטפל בסוג מידע נוסף היוצא אל המשקיעים: הדיווחים הוולונטריים.

כללי הדיווח בישראל מבוססים על מודל PRMS (של ארגון הפטרוליום העולמי), המחמירים יותר מכללי הדיווח של ה-SEC (רשות ניירות ערך אמריקנית). ה-SEC מחייבת את חברות הגז והנפט הרשומות בארה"ב לדווח רק על משאבים העומדים בהגדרה של Probable Reserves"". כלומר, רק כאשר החברה מעריכה כי קיימת הסתברות הצלחה של 50% לפחות להפקת הידרוקרבונים, חובה עליה לדווח על כך.

כיאה לרגולטור בשוק מתהווה, רשות ניירות ערך בישראל מחמירה ודורשת רמת פירוט גבוהה יותר. כללי הדיווח הישראליים מטפלים יפה בצד דיווחי החובה. על החברות למסור פרטים מלאים על קידוח מתוכנן, ברגע שהתקבלה ההחלטה על ביצועו. חובה עליהן לפרט מי הם מבצעי הפרויקט והשותפים בו, עומק שכבות המטרה בפרוספקט וכדומה.

עם השלמת הקידוח, על החברות לפרסם תוך 60 יום דוח של חברת יעוץ חיצונית, המפרט את ממצאי הקידוח על פי כללי SPE-PRMS. האכיפה החלה באינטנסיביות וזו היא גם הסיבה, שהשותפות הישראליות של נובל, הנוהגות בדרך כלל בשקיפות רבה, נאלצו באחרונה לפרסם הודעות רטרואקטיבית המפרטות Best Estimates שהיו ידועות טרם החל הקידוח בבלוק 12 בקפריסין (ולא ממוצע Gross Mean כפי שפרסמה נובל).

השותפויות הישראליות נאלצו לסייג בהודעותיהן את המילה "תגלית", שבה השתמשה נובל ביחס לקידוח "תנין1" כמושג שאינו עומד בהגדרת "תגלית" לפי כללי הדיווח המקובלים בישראל. בנוסף, הן נאלצו להודיע כי התוצאות הראשוניות של קידוח לוויתן3, שלא לפי כללי דיווח ישראליים, פורסמו נגד דעתן.

נראה שגם בשאר הסקטור, חשיבותם של כללי הדיווח ביחס לדיווחי החובה של חברות - הובהרו היטב. אך הנושא בו לדעתנו כדאי עתה למקד את תשומת הלב, הוא דווקא אותם דיווחים חופשיים. "נידוב" האינפורמציה למשקיעים, שהחברות רשאיות לפרסם כתוצאה מקבלת מידע חדש בשלבי הביניים של חיפושים. תיאור המקרים הבאים, אולי יבהיר טוב יותר מכל נימוק מלומד, כיצד עלול להשפיע דיווח וולנטרי, אשר מעצם היותו וולנטרי - מתמקד בפרמטרים שהחברה מעוניינת להדגיש.

לפני זמן לא רב, אירחה אחת החברות הרשומות בתל אביב, כנס משקיעים, בעקבות קבלת דוחות ראשוניים מחברת יעוץ בינלאומית. המארחים הקדישו תשומת לב רבה לפרמטרים גיאולוגיים מורכבים, שחלק ניכר מהמשקיעים התקשו להבינם. לבסוף, נשאלה שאלה מהקהל: מה הוא עומק הפרוספקט? מנהלי החברה נמנעו ממתן תשובה ישירה, ואף התאמצו להסביר למשקיעים מדוע אינם רשאים למסור את הנתון בשלב זה. בעודם מנסים לשכנע, פתח אחד האורחים את דוח היועצים שהחברה פרסמה בינתיים באתר הבורסה, ומצא בו פירוט מלא של נתוני העומק בפרוספקט. אין לדעת מדוע החליטו המנהלים, שלא למסור את הנתון, אך המניה הגיבה בירידות חדות.

נציגי חברה בורסאית אחרת, טענו בנסיבות דומות, כי הם מנועים מלפרסם הערכות עומק בפרויקט מסוים. כאשר נשאלו ע"י המשתתפים, מי הגורם שאוסר עליהם לפרט את העומק, הודו כי הם פשוט אינם מחויבים לפרטו בשלב זה. אגב, נתון העומק אינו נתון טריוויאלי בשלבי אקספלורציה מוקדמים (ועלול להטעות). עם זאת, להערכתנו הוא צריך להופיע אם החברה מפרסמת וולנטרית נתונים גיאולוגיים מעודדים אחרים. זאת כיוון שבניגוד לרוב הפרמטרים שאינם מובנים למשקיע מין השורה, דווקא ההבדל הכלכלי בין פרוספקט נפט בעומק של 2,500 מטר מתחת לפני הים, לפרוספקט בעומק של 7,500 מטר, אינו קשה להבנה.

בשורה תחתונה, הרשות לניירות ערך רשמה הישג מרשים באימוץ כללי דיווח של מערכת לניהול משאבי-פטרוליום SPE-PRMS. כעת, ככל שמספר השחקנים בענף עולה, חשוב לשים את הדגש על הדיווח הוולונטרי. פרמטר העומק, שלעת עתה ניתן להשמיטו בדוחות ראשוניים, הוא רק דוגמא אחת מיני רבות.