טיקטוק ארהב
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot

בית המשפט העליון בארה"ב ידון בעתירת טיקטוק נגד האיסור על פעילותה

תשעה ימים לפני כניסת האיסור לתוקף, החברה הסינית תציג את טיעוניה בפני השופטים; במקביל נחשף: מנכ"ל טיקטוק נפגש עם טראמפ במאר-א-לגו, שהפך מיריב לתומך באפליקציה

אדיר בן עמי |

בית המשפט העליון בארה"ב הודיע היום כי ישמע את טיעוני טיקטוק נגד החוק שצפוי לאסור את פעילות הרשת החברתית במדינה. הדיון נקבע ל-10 בינואר, תשעה ימים בלבד לפני מועד כניסת האיסור לתוקף, והוקצבו לו שעתיים.

אנו מרוצים מההחלטה של בית המשפט העליון", אמר דובר טיקטוק. "אנו מאמינים שבית המשפט ימצא כי האיסור על טיקטוק אינו חוקתי, כך ש-170 מיליון המשתמשים האמריקאים שלנו יוכלו להמשיך לממש את זכויות חופש הביטוי שלהם".

הרקע למאבק המשפטי הוא חוק שאושר בקונגרס ונחתם על ידי הנשיא ביידן, המחייב את חברת ByteDance הסינית למכור את טיקטוק או להפסיק את פעילותה בארה"ב, זאת בטענה שהאפליקציה מהווה סיכון לביטחון הלאומי. טיקטוק מצידה דוחה טענות אלו ומדגישה כי השקיעה מיליארדי דולרים בהגנה על מידע המשתמשים.

המאבק המשפטי של טיקטוק ספג מספר מהלומות בשבועות האחרונים: ב-6 בדצמבר דחה בית המשפט לערעורים את העתירה של החברה ומשתמשיה שטענו כי האיסור מפר את חופש הביטוי. בקשת החירום שהגישה טיקטוק ב-9 בדצמבר לעצור את האיסור עד לשמיעת הערעור בבית המשפט העליון נדחתה אף היא.

בבקשת החירום האחרונה שהגישה טיקטוק ב-16 בדצמבר, טענה החברה כי "הניסיון חסר התקדים של הקונגרס לפגוע במבקשים ולמנוע מהם להפעיל את אחת מפלטפורמות הביטוי המשמעותיות ביותר במדינה זו מעלה בעיות חוקתיות חמורות שבית משפט זה כנראה לא יאפשר".

במקביל להליכים המשפטיים, דווח ב-CNN כי מנכ"ל טיקטוק שו צ'יו נפגש עם הנשיא הנבחר דונלד טראמפ במאר-א-לגו ביום שני. טיקטוק טרם אישרה או הכחישה את קיום הפגישה.

מעניין לציין את השינוי בעמדתו של טראמפ כלפי טיקטוק. בעוד שבתקופת כהונתו הראשונה כנשיא היה מבקר חריף של האפליקציה ודחף לאסור אותה, במסיבת עיתונאים ביום שני אמר: "יש לי חיבה מיוחדת לטיקטוק כי זכיתי בקרב הצעירים ב-34 נקודות, ויש הטוענים שלטיקטוק היה חלק בכך".

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

יהלומן, נוצר באמצעות AIיהלומן, נוצר באמצעות AI

איך השוד בלובר מחזיר לשוק היהלומים את הברק?

בתוך 7 דקות בלבד, בלב פריז, נגנבו תכשיטים בשווי 88 מיליון אירו; העולם קיבל תזכורת  שיהלומים אמיתיים אי-אפשר לייצר במעבדה - יש להם סיפור, נדירות ומשמעות ששום טכנולוגיה לא תצליח לשחזר - על תמונת המצב בשוק היהלומים ומה קורה בישראל?
מנדי הניג |

שבע הדקות האלה בפריז ייכנסו לפנתיאון של סיפורי הפשעים המפורסמים וישמשו כנראה גם כבסיס לסדרות בנטפליקס. ב-9:30 בבוקר, כשעיר האורות עוד הייתה מנומנמת, קבוצה מאורגנת של פורצים לבושים בסרבלי אבטחה צהובים נערכה באחת מפינותיו של מוזיאון הלובר, המוזיאון המפורסם בעולם. ליד אזור הכניסה לגלריית אפולון פעל באותה עת אתר בנייה, ככה שאיש מהעוברים והשבים לא חשד באנשים שנראו כחלק מצוות תחזוקה - שוד הלובר: שני חשודים נעצרו בפריז בחשד לגניבת תכשיטי הכתר.

הם הגיעו על גבי שני קטנועים מצדו הדרומי של המוזיאון, סמוך לנהר הסן, כשהם מצוידים במסורי שרשרת קטנים, דיסק חיתוך נטען וכלי עבודה נוספים. הם טיפסו במהירות על סולם הידראולי שהותקן על משאית קטנה (המשמש בדרך כלל להעברת רהיטים בפריז) עד למרפסת בקומה השנייה, ליד גלריית אפולון, שבה מוצגים תכשיטי הכתר הצרפתי. חתכו את אחד מחלונות הזכוכית, חדרו פנימה, וניצלו את הדקות הספורות עד להגעת המאבטחים כדי לנפץ שתי ויטרינות משוריינות ולשדוד תשעה פריטים יקרי-ערך - בהם טיארה, שרשרת ואבני ספיר ויהלום ששימשו את המלכות מארי אמילי ואורטנס.

במהלך השוד הופעלו אזעקות, אבל הפורצים איימו על המאבטחים באמצעות כלי העבודה שבידיהם והצליחו להימלט חזרה באותו מסלול דרך הסולם החשמלי אל הרחוב, שם המתינו שניים נוספים על הקטנועים. לפני שנעלמו לכיוון כביש A6 ניסו להצית את סל המנוף כדי להשמיד ראיות, אבל אחד מעובדי המוזיאון מנע זאת ברגע האחרון. כל המבצע ארך לא יותר משבע דקות. השווי הכולל של השלל: כ-88 מיליון אירו.

הפורצים לא חיפשו רק יהלומים. הם חיפשו את הערך שמאחוריהם, הם חיפשו את הסיפור. בפריצות מהסוג הזה, ברוב המקרים הגנבים ממיסים את המתכות, מפרקים את האבנים ומוכרים אותן בשוק השחור כדי לטשטש עקבות. אבל במקרה הזה, כנראה שזה לא המקרה.

הפריטים שנגנבו הן מאוד ייחודיים ואפשר לזהות אותם בקלות, מתועדים היטב ומוגנים ברשימות של בתי מכירות ומוזיאונים. כמובן שכל ניסיון לפרק אותם יהרוס את הערך האמיתי שלהם ובמובן מסוים, זה גם לב הסיפור שלנו. בזמן שתעשיית היהלומים מתמודדת עם עודף היצע ועם "אבנים סינתטיות שמיוצרות בלחיצת כפתור", השוד בלובר מזכיר לעולם שהיהלום האמיתי לא שווה רק בגלל הברק שלו אלא בגלל המשמעות שנצרבה בו לאורך מאות שנים. עד כמה שזה נשמע מפתיע, דווקא פשע כזה מצליח להחזיר ליהלום קצת מהמעמד ומהמיתוג שנבנו סביבו לאורך העשורים האחרונים אותם שלוש מילים שהפכו לסלוגן של תעשייה שלמה: “יהלומים הם לנצח.”