גרום פאואל יור הפדרל ריזרב
צילום: צילום מסך, אתר הפד'

עלייה של 0.2% במדד ה-PCE בחודש אוקטובר

מדד ההוצאות לצריכה אישית (PCE) מצביע על עלייה מתונה אך מתמשכת באינפלציה, בעוד בכירי הפד מזהירים מפני עצירה בקצב ההתקדמות ליעד הרצוי
אביחי טדסה |

נתוני האינפלציה האחרונים בארה"ב, כפי שמשתקפים במדד ההוצאות לצריכה אישית (PCE) מצביעים על כך שהמחירים נותרו ללא שינוי בחודש אוקטובר לעומת החודש הקודם. מצב זה מעלה תהיות לגבי האפשרות שההתקדמות לקראת יעד האינפלציה של 2% עשויה להיתקל בקשיים.

נתוני ליבה משקפים עלייה קלה אך מתמשכת

מדד הליבה של ה-PCE, אשר מנטרל את השפעות מחירי המזון והאנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש אוקטובר – בהתאם לציפיות השוק ולקריאה של חודש ספטמבר. ברמה השנתית, מדד זה עלה ב-2.8%, גם כן בהתאם לציפיות, אך מעט מעל העלייה השנתית של 2.7% שנרשמה בספטמבר. לעומת זאת, המדד הכללי של ה-PCE רשם עלייה שנתית של 2.3%, לעומת 2.1% בלבד בחודש הקודם.

הדו"ח האחרון של ה-PCE מתווסף לשני נתוני אינפלציה אחרים מחודש אוקטובר, אשר מצביעים גם הם על קשיים בבלימת עליות המחירים. מדד המחירים לצרכן  בנטרול מחירי מזון ואנרגיה, עלה בשיעור שנתי של 3.3% – נתון זהה לחודשים הקודמים. בנוסף, מדד המחירים ליצרן (PPI) הראה עלייה שנתית של 3.1%, עליה מ-2.8% שנרשמה בספטמבר, ומעל לציפיות הכלכלנים לעלייה של 3%.

מישל באומן, בכירה בבנק הפדרלי, הזהירה בנאום שנשאה לאחרונה כי ייתכן שההתקדמות לקראת יעד האינפלציה של 2% נעצרה. לדבריה, "אמנם ראינו התקדמות משמעותית מאז תחילת 2023 בהורדת האינפלציה, אך נראה שבחודשים האחרונים הקצב התמתן." באומן הדגישה כי יש לפעול בזהירות בכל הנוגע להפחתת הריבית.

נתונים אלו מצביעים על כך שהפדרל ריזרב עשוי להמשיך במדיניות זהירה ומדודה, כאשר שאלת ההתקדמות לקראת יעד האינפלציה נותרת פתוחה ומאתגרת את קובעי המדיניות.

לדברי יוני פנינג האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות: "מדד המחירים של ה-PCE מוסיף 0.2%, במהלך אוקטובר. נזכיר כי מחירי הדלקים ירדו במהלך החודש, לקראת הבחירות. ובניכוי זה ומחירי המזון, אינפלציית הליבה מוסיפה 0.3% במהלך החודש, ומשלימה לעלייה של 2.8%, בשנה האחרונה. הנתונים האמורים עקביים עם העלייה אשר דווחה במדד המחירים של ה-CPI בארה"ב, מוקדם יותר החודש.

נזכיר כי בתחילת השנה הנוכחית, בעיקר בינואר, נרשמה אינפלציה גבוהה, במיוחד בענפי השירותים, אשר השפיעה בצורה בולטת על נתון הליבה. הנתונים העדכניים באינפלציה, הן במדד ה-PCE והן במדד ה-CPI  גבוהים בסדר גודל של 0.3% (ב-PCE כאמור) עד למעל לאחוז (ליבת מדד ה-CPI) מהיעד של 2% שקבע הבנק המרכזי האמריקאי. בינתיים, על הרקע הזה, השווקים דיי בספק עד כמה הבנק המרכזי הזה יסכים לקבל את המצב הזה, ויוריד את הריבית בעוד רבע אחוז, בהחלטה בעוד שלושה שבועות. לפני הנתון היום הציפייה להורדה עמדה על כ-65%, ונראה כי הנתון הנוכחי לא מזיז את המחט בהרבה.

קיראו עוד ב"גלובל"

אבל עם כל הכבוד לזה, במבט קדימה כנראה שהכלכלה בארה"ב תושפע יותר משינויי המדיניות כתוצאה מהחלפת השלטון, מאשר מהנתון היום. פרשנות השוק לעניין הזה הייתה נחרצת בסמוך להיוודע התוצאות, לפני שלושה שבועות, עם עלייה של כ-0.4% בציפיות האינפלציוניות הקצרות, בשוק הבין בנקאי, אל קרוב ל-2.8% גבוהים משמעותית ממה שמתיישב עם יעד הפד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -0.43%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


תרופות
צילום: pixbay

זינוק של 130% בעקבות התקדמות בטיפול לסרטן: מי היא קוגנט ומה ההבטחה שלה?

החברה האמריקאית דיווחה על תוצאות שלב 3 מוצלחות בחולי GIST שקיבלו טיפול קו שני, עם שיפור של כמעט שמונה חודשים במשך הזמן שבו המחלה לא התקדמה ומכוונת לאישור ה־FDA כבר ב־2026
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה תרופות סרטן

מניית קוגנט ביוסיינסיס Cogent Biosciences 131.29%  מזנקת ביותר מ־130% ביום מסחר אחד, והגיעה ל־34 דולר למניה. החברה, שפועלת מוולת’ם שבמסצ’וסטס ומבולדר שבקולורדו, פרסמה תוצאות חיוביות מניסוי קליני שעשויות לשנות את הטיפול בסוג נדיר של סרטן.


קוגנט מתמקדת בפיתוח תרופות מדויקות למחלות גנטיות מוגדרות. הפעם היא הודיעה על הצלחה בניסוי PEAK - מחקר שבדק שילוב של התרופה החדשה שלה, bezuclastinib, עם התרופה sunitinib לטיפול בחולי סרטן נדיר מסוג GIST.


התוצאות היו מובהקות: החולים שקיבלו את השילוב החדש חיו בממוצע 16.5 חודשים ללא התקדמות המחלה, לעומת 9.2 חודשים בלבד בקבוצת הביקורת שקיבלה את sunitinib לבדה. מדובר בהפחתה של כ־50% בסיכון להתקדמות המחלה או למוות, כלומר תוספת ממוצעת של כמעט שמונה חודשים של שליטה במחלה. גם שיעורי התגובה לטיפול היו גבוהים בהרבה. כ־46% מהחולים שקיבלו את השילוב הראו שיפור ממשי, לעומת 26% בקבוצת הביקורת, כמעט הכפלה של שיעורי ההצלחה. בעולם האונקולוגיה, פערים כאלה נחשבים משמעותיים.


ייחוד נוסף הוא שמדובר בניסוי שלב 3 הראשון זה שני עשורים שמראה שיפור עבור חולי GIST שמקבלים טיפול קו שני - כלומר חולים שאצלם הטיפול הראשוני, imatinib (גליבק), לא היה יעיל או שלא ניתן היה להמשיך בו בשל תופעות לוואי. זו אוכלוסייה עם צורך רפואי ממשי, והנתונים החדשים מציעים עבורם אופק טיפולי חדש.


הגעה לשוק תוך שנה וחצי

החברה מתכננת להגיש בקשה לאישור התרופה לרשות המזון והתרופות האמריקנית (FDA) במחצית הראשונה של 2026. אם התהליך יתנהל כמתוכנן, התרופה עשויה להגיע לשוק בתוך כשנה וחצי. מנכ"ל קוגנט אמר כי התוצאות עלו על תחזיות החברה וכי השילוב צפוי להפוך לטיפול הסטנדרטי החדש בחולי GIST בשורה השנייה. לדבריו, כבר נפתחה תוכנית גישה מוקדמת לחולים הזקוקים לטיפול בהקדם.