ולנס
צילום: צילום מסך, אתר החברה

ולנס הישראלית תתמזג עם SPAC לפי שווי של 1.2 מ' ד'

יצרנית השבבים לתעשיית הרכב מהוד השרון, שכבר גייסה 167 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, כשהגיוס בסבב האחרון נעשה לפי שווי של 500 מיליון. העסקה צפויה להיסגר ברבעון השלישי של השנה
ארז ליבנה | (1)

יצרנית השבבים הישראלית מהוד השרון, ולנס (Valens) הודיעה כי חתמה על מיזוג עם הספאקPTK Acquisition Corp ותיסחר בנאסד"ק בבורסת ניו יורק (NYSE) לפי שווי של 1.16 מיליארד דולר.

  

ולנס מספקת שבבים לתעשיות האודיו-וידאו והרכב, אשר לדבריה מפתחת ומוכרת את טכנולוגיית השבבים המתקדמת ביותר בעולם לתקשורת מהירה בתוך הרכב. בחברה מציינים כי הפתרונות שלה מאפשרים העברת וידאו ודאטה בקצבים גבוהים ביותר, ללא דחיסה או השהייה, תוך שמירת איכות ואמינות המידע ובעלויות נמוכות. החברה מעסיקה כ-270 עובדים, רובם בישראל .

 

העסקה עם PTK תכלול גם גיוס של 240 מיליון דולר לחברה, מתוכם 115 מיליון דולר מ-PTK  וכ-125 מיליון דולר ממשקיעים נוספים, בהובלת משקיע בינלאומי מוביל ששמו לא נמסר, וחברת השבבים MediaTek, שהשקיעה בחברה גם בעבר. הגיוס ישמש את החברה להאצת פיתוח ושיווק של מוצריה בתחום הרכב ובתחום האודיו וידאו. עם השלמת העסקה ברבעון השלישי של השנה, תיסחר החברה בניו יורק תחת הטיקר VLN.

 

ולנס הוקמה ב-2006 על-ידי אלון בנזראי, נדב בנט, מסד אייל, גבי גור-כהן, עירן לידה ודרור ירושלמי, ומנכ"ל החברה הוא גדעון בן צבי. בין המשקיעים בחברה לאורך השנים - קרן IGP, ג'נסיס, מגמה, Mitsui Global, אופנהיימר, דלפי ו-Samsung Catalyst. לפי נתוני IVC, ולנס גייסה מאז הקמתה סכום של 167 מיליון דולר בחמישה סבבי גיוס, האחרון שבהם בוצע בסוף 2018 לפי שווי של 500 מיליון דולר לחברה.

 

ולנס סיימה את 2020 עם הכנסות של 57 מיליון דולר וצפויה לרשום ב-2021 הכנסות של 67 מיליון דולר, כאשר התחזית לשנים הקרובות לשיעור צמיחה שנתי ממוצע של 48%, ולהגעה להכנסות של 482 מיליון דולר ב-2026.

ה-EBITDA המתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) היה שלילי בגובה 16 מיליון דולר ב-2020, יהיה שלילי בגובה 19 מיליון דולר השנה ויהפוך לחיובי ב-2024, כשב-2026 היעד הוא EBITDA חיובי של 204 מיליון דולר. כיום, עיקר הכנסותיה הן מתחום האודיו וידאו וחלקן הקטן מתחום הרכב, והמגמה תתהפך בשנים הבאות כשההכנסות מתחום הרכב יצמחו בקצב מהיר יותר .

 

בן צבי, מנכ"ל ולנס, מסר: "ולנס מציבה את הרף וקובעת סטנדרטים חדשים בכל שוק שבו היא פועלת. בתחום הרכב, אנו גאים לומר שהשבבים שלנו כבר נמצאים על הכביש במכוניות מרצדס ונמכרים למספר יצרניות מובילות של מערכות לכלי רכב. החברה צופה פוטנציאל עסקי משמעותי שצפוי לגדול ככל שיצרניות הרכב ישלבו חיישנים נוספים, וכן מסכים ברזולוציות גבוהות עבור מערכות בידור ומידע, בטיחות ונהיגה אוטונומית ".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מחזיק לך אצבעות - א"ש מהרצליה (ל"ת)
    f 27/05/2021 10:48
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


TSMC
צילום: אתר החברה

האטה בקצב המכירות של TSMC: האם הצמיחה מתמתנת?

TSMC ממשיכה לצמוח באופן דרמטי אבל פחות - האם זו בעיה בביקושים או בעיה ביכולת אספקת הביקושים? וגם - ממה חוששים חלק מהאנליסטים בוול סטריט?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה TSMC שבבים

ענקית השבבים הטייוואנית TSMC דיווחה על עלייה של 16.9% בהכנסות אוקטובר ביחס לאוקטובר אשתקד. מדובר בקצב הצמיחה הנמוך ביותר מתחילת 2024, אם כי עדיין מדובר בצמיחה מרשימה. הנתון, שעדיין מייצג עלייה דו-ספרתית, הספיק כדי לזרוע פאניקה בשווקים האסיאתיים וגרר ירידות חדות במניות הטכנולוגיה. בחודשים הקודמים הצמיחה בהכנסות היתה בין 30% ל-40%. 

ההאטה מצטרפת לאזהרות של מנהלי השקעות בכירים בוול סטריט, כולל פוזיציות שורט של קרן סקיון של מייקל ברי נגד אנבידיה. השאלה המרכזית: האם מדובר בתחילת תיקון משמעותי או שהעסקים כרגיל? 

מנכ"ל TSMC, סי.סי וויי, טוען שהחברה מתמודדת עם ביקוש עודף וקיבולת "מתוחה מאוד", ושהאתגר המרכזי הוא לספק את ההזמנות ולא לייצר אותן. החברה עדיין צופה צמיחה שנתית של כ-16% ברבעון הרביעי, ומניותיה עלו ב-37% מתחילת השנה. אלא שקיים פער בולט בין האופטימיות של ההנהלה לבין התגובה העצבנית של השוק. המשקיעים חוששים שהביקוש העודף שעליו מדבר וויי הוא למעשה תוצאה של הצטיידות יתר מצד חברות הטכנולוגיה, שבנו מלאים עצומים מחשש למחסור עתידי. אם התרחיש הזה נכון, אנו עשויים לראות בחודשים הקרובים ירידה חדה בהזמנות החדשות.

ענקיות הטכנולוגיה עד כה הגדילו הימור על ה-AI.  גוגל, מטא, אמזון ומיקרוסופט הודיעו על הגדלת ההשקעות ב-AI ביותר מ-20% ב-2025, לסכום מצטבר של מעל 400 מיליארד דולר. ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, חיזק את המסר בביקורו האחרון בטייוואן ודרש מ-TSMC להאיץ את אספקת השבבים.

TSMC משרתת את כל השחקנים הגדולים - אנבידיה, AMD, קוואלקום ואפל, כולם תלויים בקיבולת הייצור המוגבלת שלה. המפעלים בחינצ'ו שבטייוואן עובדים בתפוקה מלאה, והחברה מתקשה לעמוד בביקוש הגואה. כלומר, לא מדובר בירידה בביקושים אלא בקשיים באספקת כל הביקושים. בעיות בהיצע בשוק ולא בעיות בביקוש. ולכן, על פניו מדובר בהמשך צמיחה מרשים.