האם נטל המס בארה"ב יעלה ומה זה מרמז על המס בארץ?
הסנאטורית אליזבת' וורן הציעה כבר לפני שנתיים להטיל מס על עשירים והנה זה עולה שוב. היא מציעה מס שנתי של 2% על השווי של משקי בית שהונם מעל 50 מיליון דולר. שימו לב - אם יש לכם 49 מיליון דולר אתם לא תמוסו, אבל ב-50 מיליון דולר תשלמו מס והרבה - 1 מיליון דולר - 2% מסך הנכסים. מס בשיעור מהנכסים הוא לא מס מקובל. יכולה להיות שנה רעה, שנה של הפסדים ועדיין יחול תשלום מס. אז נכון, צריך לסדר את מערכת המס בארה"ב וכמובן שגם בארץ. מס ירושה לדוגמה הוא רעיון נכון (עם יישום קשה). אבל לא בטוח שהדרך של וורן היא הדרך הנכונה.
בנוסף, על פי הצעתה של וורן יוטל מס של 1% על משפחות שמחזיקות נכסים במעל מיליארד דולר. על פי ההערכות המס הזה צפוי לייצר הכנסה לארה"ב של 300 מיליארד דולר בשנה - המון כסף.
על פי ההערכות המס הזה ישפיע על קרוב ל-100 אלף משקי בית בארה"ב. אך, בפועל, גם אם המס הזה יעבור בחקיקה, זה יהיה מאוד קשה ליישום וגבייה. השאלה הבסיסית והלא טריוויאלית היא מה זה שווי ואיך מודדים אותו? מי יודע לקבוע מה השווי של הנכס? ובכלל, חלק גדול מהנכסים של המשפחות הוא בנדל"ן שקשה להערכה ובחברות ופעילויות שלא ניתן להעריך אותן - חברות פרטיות לא מסתובבות עם תג מחיר. ודווקא בגלל זה, למשפחות האלו יהיה תמרון רחב - החברה שלהם תימדד לפי שווי נמוך יחסית - אף אחד לא יוכל באמת לבדוק, במיוחד אם זה יתלווה באישור/ חוות דעת של מעריך שווי.
בעיה נוספת היא חוסר הרציפות. הרף של ה-50 מיליון דולר הוא שרירותי. למה בעצם 50 מיליון דולר? חוץ מזה, זה לא מאוד מסובך לפרק את ההון - להעביר ירושה מוקדם יותר, להעביר נכסים לילדים. כשמדובר בכסף גדול ומיסוי בהתאמה גדול, המוטיבציה להקטין את השווי ולהפחית את המסים גדולה ורואי החשבון ומתכנני המס יחגגו ויצליחו להפחית את היקף המיסוי.
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובעיית הבעיות כאמור - מיסוי על היקף נכסים הוא קנס שאין כנגדו הכנסה/ רווח. הוא לא קשור ליכולת של המשפחה להרוויח. תדמיינו משפחה שמדי שנה משלמת את ה-2%, כי יש לה בית ששווה 100 מיליון דולר, היא תאבד מדי שנה מהונה כשמנגד אין לה רווחים והכנסות. האם המטרה היא לגרום למשפחה הזו להיות שווה אחרי 25-30 שנים רק 50 מיליון דולר? לא בטוח. המטרה של המיסוי היא להעביר חלק מיצירת העושר למדינה. אבל החזקת נכסים זה לא יצירת עושר.
כך או אחרת, עליית מסים כמו ירידת מסים זה עניין מדבק. במיוחד בתקופות שלמדינות יש חור בתקציב. יותר נכון בור גדול, יש מוטיבציה גדולה לחפש פתרונות ובין היתר עולה כמובן עניין העלאת המסים. זה יהיה תהליך גורף בעולם כשישראל צפויה להיות חלק ממנו.
- 15.מישהו נוסף 04/03/2021 14:40הגב לתגובה זודמגוגיה. אפשר להוריד משווי הנכסים את הבית היקר ביותר. לא סביר שמשהו שיש לו בית של 100 מיליון דולר אין לו הון נוסף. אכן קשה יהיה לאכוף אבל זה תרוץ עלוב. תן את זה לחברה פרטית שעובדת על אחוזים ותראו את נפלאות הקפיטליזם
- 14.8 03/03/2021 15:28הגב לתגובה זוכל אזרח משלם עוד כ 5000 ש״ח בחודש לקופת המדינה, במה שנקרא, למרבה האבסורד ״קניית דירה״. הדירה עצמה עולה כחצי מליון ש״ח (לדירת 4 חדרים יפה), ועוד כ2-3 מליון ש״ח מיסים לקופת המדינה. כי כל מחיר הקרקע הוא למעשה מיסים. כך זה ב12 שנות הסוציאליזם החזירי המושחת של השמאלן הקיצוני הסוציאליסט החזירי נתניהו.
- 13.רונלד רייגן 03/03/2021 15:18הגב לתגובה זוהייצור עזב את אמריקה ועבר לסין בגלל מיסוי, זה מה יקרה עם המיליארדרים
- 12.רונן 03/03/2021 12:19הגב לתגובה זותתנו לנו להרוויח 50 מיליון₪ גם אנחנו נשלם! בישראל מס הכנסה הוא מהגבוהים בעולם עם לא הגבוה ביותר
- 11.לרון 03/03/2021 08:07הגב לתגובה זועם כתבות טובות ומדריכות,תודה
- 10.בארץ יש כבר מס גזל של 3% לעשירים (ל"ת)גידי 03/03/2021 07:20הגב לתגובה זו
- 9.י 03/03/2021 00:15הגב לתגובה זוהיא בטח חברה בארגון מי טו ??
- 8.יוסי 02/03/2021 23:53הגב לתגובה זוסיכונים ענקיים . אל תשכחו הרבה נופלים חזק בדרך. ואחוז קטן מצליח. ומספק עבודה להמון אזרחים . הצעה מחרידה
- 7.לא לדאוג 02/03/2021 22:47הגב לתגובה זוביבי מיהר להגשים לשמאל את חלום המיסים יעלה מס על הבורסה ל 30% . זה היה החלום של יחימוביץ בגלל המס הבורסה מתה .
- 6.וירוס המיסים 02/03/2021 22:43הגב לתגובה זושישנסקי 2, קציר המלח. מס על דיבידנדים ובמיוחד מס גבוה על דיבידנדים מהגז. ומצבנו לא השתפר הכסף לא הגיע לרפואה ולחינוך וכולם עומדים בתור לקבל קצבאות וזה עוד לפני הקורונה.
- 5.מס עיזבון וירושה 02/03/2021 22:39הגב לתגובה זוהמס הכי לא צודק מי שהרויח כסף שילם מס אם בעבודה או בבורסה ולמי שיש דירות משלם מס רכישה ומס שבח (הודות ליהיר לפיד שעולה בסקרים). אצלנו המס ילך לחרדים ולמתנחלים. בארהב הם מקבלים רק חינוך חינם רפואה עולה הרבה כסף אז לא יקבלו כלום. אם יהיה מס כזה בישראל אצלי הכסף יהיה באיי קיימן . קודם שיהיה לילדים שלי דירות לפני שאתן לביביהו וחבריו
- 4.דן 02/03/2021 22:36הגב לתגובה זויבין דרך הכיס , ממשל ביידן זורק עוד ועוד מקלות למדורה , כעת שופך בנזין ותכף כל שוק המניות עולה באש .
- 3.רק מזומן 02/03/2021 22:09הגב לתגובה זולא מספיק מיסים בארץ.במדינה בה החוק בידיים של גואליציות רשות המיסים והבנקים משרתים חרדים.
- 2.קנו נסדק פי 3. ואבנד פי לונג. רק לונג (ל"ת)ראמי 02/03/2021 22:02הגב לתגובה זו
- 1.מיסוי הורג צמיחה, חוסר מיסוי מעניק מוטיבציה וסיכוי לעני (ל"ת)בני 02/03/2021 21:40הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
