קרנבל, ברזיל
צילום: unsplash

קרנבל, אבל בקטע רע: האם ברזיל מתקרבת לסערה המושלמת?

המדינה מפריטה את מאגרי המים, השחיתות מפילה ממשלות בזו אחר זו והנשיא בולנסארו לא סופר את הקורונה. והכלכלה? היא אף פעם לא היתה באמת טובה
ארז ליבנה | (10)

אם לא הספיקו לתושבי ברזיל המגפה ובעיות קשות של ביטחון אישי, תעסוקתי ותזונתי – כ-7% מהמדינה עם למעלה מ-220 מיליון תושבים, נחשבים לאנשים הנמצאים בסיכון תזונתי – הסנאט הברזילאי העביר החודש את אחד מהחוקים השנויים במחלוקת שיצאו בברזיל אי פעם. מה הם עשו? הם החליטו להפריט את המים במדינה. דווקא בתקופה שבה סניטציה היא חשובה יותר מבדרך כלל, הבסיס, כלומר המים, כנראה הולכים להפוך בקרוב להרבה יותר יקרים.

 

ההחלטה אגב, ברמות מסוימות הגיונית. הסיבה שבגינה הועבר החוק, זו העובדה שחלק ניכר ממערכת השפכים במדינה פשוט מתפוררת. לפי נתונים של הממשלה, לפחות 35 מיליון תושבים סובלים מחוסר בגישה למים ולמעלה מ-100 מיליון בני אדם סובלים ממערכת ביוב לא מספקת. 

 

למרות הכישלונות החוזרים והנשנים בעולם, וגם בישראל, בכל הקשור להפרטת מערכות המים – שהביאו באופן עקבי לעליית מחיר המים, ללא שינוי מהותי בשירות הניתן לתושבים – משהו שגם ארגוני זכויות אדם הזהירו את ההנהגה הפוליטית, החוק עבר בשני בתי הפרלמנט ובקרוב הנשיא צפוי לחתום עליו. זה לא טוב לברזילאים, שנכון לכרגע, לפחות 15 מיליון מהם מובטלים וחלקם גם ככה סובלים מבעיות גישה למים נקיים בשל מגורים מרוחקים באמזונס ובאזורים נוספים.

 

ברזיל = שחיתות, שחיתות, שחיתות

עוד לפני כניסתה בסערה של מגפת הקורונה לחיינו, ברזיל לא הייתה במקום טוב מבחינה כלכלית. המדינה, שבתחילת-אמצע העשור הקודם הייתה התקווה – או עמוד האש שלפני המחנה אם תרצו - של כלל השווקים המתפתחים בעולם עם צמיחה מדהימה וכלכלה פורחת, נכנעה, שוב, לרעה החולה של מרבית המדינות הפחות מפותחות - השחיתות. השחיתות השלטונית שפשתה שם החריבה כמעט כל חלקה טובה בעשורים האחרונים – מה שקורה שם באופן היסטורי.

 

מי שהביא את ברזיל המודרנית למצבה הנוכחי זה הנשיא ה-36 של ברזיל. יותר נכון, נשיאה. דילמה רוסף שמה. נכון היא לבדה לא עשתה את כל הבלאגן, אבל את "תרומתה" המכרעת, אי אפשר לקחת ממנה. רוסף, שבהתחלה נתפסה כבעלת תדמית נקייה ופני העתיד של האומה הברזילאית, נחשבה למנהיגה חזקה מאוד ונראתה כמי שמצעידה את ברזיל לימים טובים יותר. בשנותיה הראשונות, ברזיל נחשבה לפלא כלכלי, לא פחות. אבל אליה וקוץ בה. ב-2013 התגלתה השערוריה שהפילה אותה ואת כל הכלכלה הברזילאית.

 

באותה השנה, עורך דין אנגלי בשם ג'ונתן טיילור, חשף לעולם את אחת מפרשיות השחיתות החמורות בתולדות המדינה ואולי בהיסטוריה – וזה לא משהו שניתן לומר בקלות על המדינה הדרום אמריקאית הגדולה ביותר. מה שקרה זה שחברת הנפט ההולנדית, SBM שיחדה במאות מיליוני דולרים בכירים רבים בחברת האנרגיה הלאומית פטרוברס, כולל חברים בדירקטוריון, כדי לזכות בזכויות קידוח לנפט.

רוסף הייתה בדירקטוריון החברה כשהשוחד ניתן. אז אם בסיום הקדנציה הראשונה שלה ב-2013 אחוזי התמיכה בה עמדו על 63%, אחרי חשיפת הפרשה, בשנת 2015, אחוזי התמיכה ירדו ל-5% בלבד. זה היה סופה העגום של רוסף, שנבחרה ב-2014 לאישה ה-4 הכי חזקה בעולם בפורבס.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

כמובן שהפרשה הובילה להדחתה ב-2016. מאז כבר היה עוד נשיא אחד, מישל טמר שמו. הוא עלה לגדולה ב-2016, אבל לא שרד יותר מדי כדי לספר. ב-2018 כבר הפסיד לנשיא הנוכחי, יאיר בולנסארו הפופוליסט, ובמארס שנה שעברה אף נעצר בפרשת "שטיפת רכב", עוד פרשת שחיתות גדולה שנוגעת, איך לא, לפטרובראס. החקירה שהחלה כבר ב-2014, עדיין נמשכת והצעידה לחדרי החקירות את מרבית ההנהגה הפוליטית במדינה.

 

בולנסארו והקורונה: האיש הלא נכון בתפקיד הלא נכון

כאמור, כבר שנתיים מכהן בתפקיד החשוב ביותר בברזיל יאיר בולנסארו. כמו פופוליסטים אחרים, בולנסארו, שרבים מחשיבים אותו כימני קיצוני, ניצח בבחירות לפני כשנתיים בזכות קמפיין רווי שנאה ומיזוגניה. בקמפיין הציג את עצמו כמי שיציל את ברזיל מהשחיתות של האליטות הישנות – נשמע מוכר? – וגרף 55% מהקולות. אגב, לפני הבחירות בולנסארו אמר שגם אם יפסיד, הוא לא יקבל את התוצאות. אבל הוא ניצח.

 

העלייה שלו הפתיעה רבים, בעיקר לנוכח העובדה שלא באמת היה מוכר בחיים הציבוריים לפני כן, כשההישג שהכי שיחק עליו היה היותו קצין בצבא ברזיל. אבל אז הרטוריקה שלו נכנסה לפעולה. לנוכח הקריסה הכלכלית, הוא שיחק על הפשיעה הגואה ואמר כי יקל על האפשרות להשיג רישיונות לאקדחים. הוא הבטיח הרים וגבעות לטפל באבטלה שהגיעה ל-12% - כמו הרמה הנוכחית – ותקף כל פוליטיקאי או קבוצה שלא באה לא טוב בעין; לדוגמה, הוא זכה לא מעט נקודות פוליטיות על הגב של הקהילה הגאה בארצו, שאותה הוא מתעב במיוחד.

 

בנושא האנטישמיות הדעות לגביו חלוקות. לפני כחודשיים, השתמש בסלוגן האושוויצי האלמותי "העבודה משחררת" כחלק מקמפיין חזרה לעבודה שהשיק בשל משבר הקורונה. כן, אותה סיסמה מאושוויץ התנוססה על קמפיין ממשלתי ברזילאי רשמי. טוב טעם כבר אמרנו? אז למרות שלנשיא הברזילאי ישנם לא מעט מאפיינים אנטישמיים באישיות, באופן פרדוקסלי ולא ברור הוא אוהב במיוחד את ישראל ואת ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא אפילו ביקר כאן ונתניהו זכה לביקור מפנק אצלו. בולנסארו אגב, נחשב בברזיל לנשיא היהודי, מה שמגביר את העוינות כלפי היהודים במדינה. .

 

אבל בולנסארו הוא אישיות שקשה להתעלם ממנה. בשפת רחוב, הוא לא רואה אף אחד בעיניים. למרות שהוא עצמו נדבק באופן ודאי בווירוס הקורונה, הוא יצא בכוונה לראות את ההמונים שבאו לעצרת שלו בתחילת המשבר. בצילומים ברשתות החברתיות, נראה איך הוא קופץ עם מעריציו המתמוגגים, מחבק ומנשק אותם.

 

כמו ידידו בבית הלבן, הוא פועל באופן קבוע לחתור תחת רשויות הבריאות במדינה, תוך ניסיונות להוציא את שני בניו מתסבוכת של פרשת שחיתות שהם מעורבים בה. בקיצור, הוא מזלזל במגפה ובהשפעותיה והוא דואג שכולם ידעו ויראו את זה. בינתיים ברזיל משלמת על זה.

 

תחת שלטונו חסר האכפתי למגפה, ברזיל ממש, אבל ממש, לא במצב טוב. נכון לכתיבת שורות אלה, מתוך למעלה מ-15 מיליון נדבקים בעולם כולו, למעלה מ-2.1 מיליון בני אדם נדבקו בברזיל. כלומר שביעית מכל החולים. היא שנייה רק לארצות הברית בכמות הנדבקים וגם בכמות המתים, שכבר מתקרבת ל-82 אלף מתים.  

 

כדי להבין כמה המצב חמור שם צריך להסתכל על מספר הבדיקות. בעוד שבארצות הברית נמצאו 4 מיליון חולים מתוך 50 מיליון בדיקות – כלומר, 8% מהנבדקים – בברזיל נערכו עשירית בדיקות. כלומר קצת מתחת ל-5 מיליון. מתוכם, למעלה מ-40% חולים בנגיף. מבהיל. ביום שלישי האחרון מתו בברזיל הכי הרבה בני אדם בעולם מהמגפה עם למעלה מ-1,300 מתים.

 

אבל זה לא מפריע לבולנסארו, שכבר פיטר את שר הבריאות הפופולרי אנריקה מנדטה באפריל, כשמחליפו, נלסון טייך, התפטר לאחר פחות מחודש. 

 

לעומת ארה"ב, לברזיל יש שני חסרונות מרכזיים. מחד, אין לה את היכולות הפיננסיות והביצועיות של המעצמה הגדולה בעולם. מצד שני, מערכת הבריאות במדינה לא נחשבת למהמשובחות בעולם. 2 האספקטים האלה שמים את ברזיל בנקודת התחלה פחות טובה – וזה אם נאמר זאת בעדינות.

 

במארס השנה, הממשלה הודיעה על חבילת תמריצים בהיקף של 150 מיליארד דולר. לטענת הנגיד הברזילאי, רואים שהחבילה עובדת. מה הייתם מצפים שיגיד, שהוא נכשל? נכון לכרגע, כל דיבור על צמיחה בשנים הקרובות הם דיבורים בעלמא.

"הכלכלה הברזילאית צמחה לאט עוד לפני המשבר, בעיקר בשל בעיות מבניות של הכלכלה והצמיחה הייתה חלשה גם ביחס למדינות עם דירוגים דומים", נכתב בסקירה של S&P Global על המדינה. "המגפה הגבירה את המתיחויות הפוליטיות והוסיפו ספקות באשר ליכולתה של המדינה לקדם רפורמות חיוניות", הוסיפו.

 

הכלכלה והברזילאים בבעיה, קשה...

והכלכלה הברזילאית? האמת יכול היה להיות גרוע יותר, אבל באופן כללי, כמו יתר העולם, המצב פשוט לא טוב ולברזיל שסבלה מצמיחה נמוכה כבר למעלה מעשור – אלה לא בשורות טובות. מתחילת השנה, הריאל הברזילאי ירד בקרוב ל-30% מערכו מול הדולר. מ-4 ריאל לדולר, ל-5.1 ריאל לדולר. במארס השנה, המדד המרכזי הברזילאי, Bovespa (סימול: IBOV), נחתך כמעט ב-50%, לאחר שצנח מרמה של 118 אלף נקודות בתחילת השנה, ל-63.5 אלף נקודות. מאז הוא כבר עלה ל-104 נקודות, אבל הוא עדיין רחוק מהמצב טרום הקורונה.

 

בכל מקרה, ברזיל צמחה בין 2008-18 ב-10.2%, או ממוצע של 1.02% בשנה (בחישוב ליניארי). לא וואו בלשון המעטה, במיוחד לנוכח משאביה האדירים. ב-2018 היא הייתה במקום ה-9 בעולם בגובה התמ"ג עם 1.87 טריליון דולר, אולם ברמה של התמ"ג לנפש, היא רק במקום ה-82 בעולם עם 8,921 דולר לנפש.

 

ברזיל גם בפלוס במאזן היבוא-יצוא, כשב-2018 ייצאה ב-242 מיליארד דולר וייבאה ב-174 מיליארד דולר. אגב, שותפת הסחר הכי גדולה שלה היא סין, לה היא מייצאת סחורות ב-64 מיליארד דולר בשנה, לעומת ארצות הברית שאליה היא מייצאת רק ב-29 מיליארד דולר. הסחורות העיקריות שמייצאת ברזיל הן סויה (33 מיליארד דולר בשנה), נפט גולמי (25 מיליארד דולר) וברזל (20.5 מיליארד דולר). אבל היצוא מתדרדר בצל הקורונה. 

 

כבר ארבעה חודשים רצופים שהכלכלה הברזילאית נמצאת בהתכווצות. לפי סקר של רויטרס, הכלכלה הברזילאית צפויה להתכווץ השנה ב-6.3%. לפי קרן המטבע הבינ"ל, הנתון עומד על למעלה מ-9%.

מדדי ה-PMI – מדד מנהלי הרכש, ש-50 נקודות בו מעידות על צמיחה כלכלית, כשפחות מכך מעיד על התכווצות – גם מראים שהמצב שם לא טוב. מדד השירותים והתעסוקה ביוני עמד על 34.9 נקודות. כל יתר מדדי ה-PMI במדינה הראו תוצאות דומות ושליליות. בצד החיובי, מדד השירותים-צפי כלכלי לחודש הבא עומד על 57 נקודות.

כלומר, חוזים התאוששות. השאלה החשובה והרלוונטית בימינו היא היא מה יקרה עם הנגיף שמשתולל שם ושאינו מראה סימנים של עצירה? מה אז? לא ברור. אבל טוב זה לא יהיה.

 

מי שסיכם את זה יפה הוא פפה אסקובר, עיתונאי, פובליסט וסופר ברזילאי ותיק, שהזהיר כי ברזיל נמצאת באחת הנקודות הקריטיות בהיסטוריה שלה ושהיא מתקרבת לסופה המושלמת שיכולה להביא לקריסת המדינה. "ברזיל עומדת בפני משולש קטלני: משבר פוליטי, מוסדי, כלכלי וסניטרי. משבר נזילות ומטבע שניזונים מהמשבר הפוליטי, שמושפע על ידי החקירה הארוכה של שטיפת הרכב (פרשות השחיתות של הממשל הקודם), שכבר הוכתמה בעצמה", סיכם אסקובר.

 

לסיכום, עם נשיא שמכר את המים במדינה לתאגידים ושמזלזל בהשפעות הנגיף, יחד עם כלכלה שקרטעה הרבה לפני המגפה ועם שחיתות בכל פינה, ברזיל עומדת לפני תקופה מאתגרת. או איך שאומרים בחלק ההוא של העולם - יהיה קרנבל, אבל בקטע רע.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    עם המשאבים הטבעיים של ברזיל היא תתאושש מהר מאד 27/07/2020 09:28
    הגב לתגובה זו
    עם המשאבים הטבעיים של ברזיל היא תתאושש מהר מאד
  • 9.
    מולי, סתם תל אביבי 25/07/2020 17:51
    הגב לתגובה זו
    חלק מהכסף בברזיל ביבי לקח ולכן המדינה שם קרסה.
  • 8.
    בר דעת 25/07/2020 17:47
    הגב לתגובה זו
    מלא פרשנים סוג ז' שלא מבנים שוכן כלום ,לא בפולטיקה ולא בכלכלה ולא. במסעדות ולא באמנות במדינה שלהם והנה "פרשן" ישראלי סוג זבל מפרשן מדיניות של מדינה אחרת
  • 7.
    מה עם השריפות באמזונס והשחיתות שם עם המרבצים (ל"ת)
    דריסת השבטים וקריטה 25/07/2020 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    ליבנה, מה עם כתבה אחת שלא משלבת מילה רעה על מדינת 25/07/2020 15:04
    הגב לתגובה זו
    ליבנה, מה עם כתבה אחת שלא משלבת מילה רעה על מדינת ישראל?
  • 5.
    ברזיל=ישראל=שחיתות שחיתות שחיתות 25/07/2020 14:36
    הגב לתגובה זו
    ברזיל=ישראל=שחיתות שחיתות שחיתות
  • 4.
    דוד 25/07/2020 14:28
    הגב לתגובה זו
    הבורסה בסי טרמפ יפסיד הבורסה טיפול חזק זה הזמן לצאת
  • 3.
    הסבר מושלם ומעניין.. (ל"ת)
    שי.ע 25/07/2020 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איתן 25/07/2020 13:12
    הגב לתגובה זו
    "הציבור מטומטם ולכן"!
  • 1.
    שגיא 25/07/2020 13:04
    הגב לתגובה זו
    צחקתי מהמשפט אבל צחוק מר .
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

איצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיותאיצטדיון NEOM. קרדיט: רשתות חברתיות

סעודיה חושפת את אצטדיון NEOM: מתקן הספורט התלוי הראשון בעולם

האצטדיון העתידני NEOM Stadium יתנשא לגובה של 350 מטר בלב עיר הענק האנכית "דה ליין", ויארח משחקים במסגרת מונדיאל 2034; המתקן יופעל כולו באנרגיה מתחדשת ויציע חוויית צפייה אווירית חסרת תקדים

רן קידר |
נושאים בכתבה סעודיה

סעודיה מציגה את אחד ממיזמי הספורט והאדריכלות הנועזים בעולם: NEOM Stadium, האצטדיון התלוי הראשון בהיסטוריה, שייבנה בגובה של כ-350 מטר מעל מדבר טאבוק ויהיה חלק מהעיר האנכית העתידנית The Line שבפרויקט הענק NEOM. האצטדיון, שיכלול כ-46 אלף מושבים ויפעל כולו באמצעות אנרגיה מתחדשת, צפוי להיחנך ב-2032 ולהיות אחד ממוקדי מונדיאל 2034, שבו תארח סעודיה משחקים עד לשלב רבע הגמר.

האצטדיון ייבנה כחלק ממערך אורבני אינטגרטיבי הכולל מערכות תחבורה אוטונומיות ומעליות מהירות, ויאפשר גישה ישירה למתחם האירוח והפנאי של העיר. המבנה יתוכנן כך שיאפשר צפייה פנורמית ייחודית בנוף המדברי והימי של אזור טאבוק, תוך עמידה בסטנדרטים סביבתיים מחמירים. לאחר סיום גביע העולם יהפוך האתר למרכז קבוע לאירועי ספורט, הופעות וירידים טכנולוגיים, חלק מחזון NEOM לעיר חכמה ופעילה לאורך כל השנה.


              הדמייה של "איצטדיון השמיים". קרדיט: רשתות חברתיות

הפרויקט הוא חלק מתוכנית רחבת היקף של סעודיה להקמת 11 מתקני ספורט חדשים לקראת המונדיאל, בהם אצטדיון המלך סלמן בריאד שיכלול 92,000 מושבים ויארח את משחק הפתיחה והגמר. פרויקטים נוספים יוקמו בג’דה, אל-חובאר ואבה, כולם בעיצוב חדשני ועם תשתיות מתקדמות לתחבורה, אנרגיה ותחזוקה חכמה.

הקונספט של The Line, עיר אנכית, ברוחב 200 מטר בלבד, אבל באורך 170 ק"מ ובגובה 500 מטר, נועד לבטל את הצורך בכבישים וברכבים פרטיים, ולרכז חיים עירוניים אנכיים סביב מערכות תחבורה ירוקות וממוחשבות. לפי התכנון, שלב הפיתוח הראשון של העיר (5 ק"מ מתוך 170) צפוי להסתיים עד 2030, כאשר האצטדיון יהווה אחד מעוגני הפיתוח המרכזיים של המיזם.

החזון האדריכלי נבנה בשיתוף משרדי העיצוב הבינלאומיים Gensler ו-Delugan Meissl , לצד חברות הנדסה כמו Mott MacDonald האחראית על התשתיות והקיימות. לפי מקורות רשמיים, הבנייה תחל בשנת 2027, כחלק מהאסטרטגיה המודולרית של NEOM המאפשרת הקמה בשלבים בני 800 מטר כל אחד.