סטיבן מנוחין
צילום: gettyimages

כאשר יש את הבנק המרכזי, מדוע יש צורך לגבות מיסים?

ממשל טראמפ דחה באפריל האחרון את תשלומי המס של האזרחים/חברות בעקבות הבעיות בשווקים. אתמול רמז שר האוצר מנוצ'ין כי הוא עשוי לדחות שוב את הדד ליין מה-15 ביולי. לנוכח הנתונים בשטח, סבירות גבוהה שאכן הדד ליין יידחה שוב. תיאוריית ה-MMT הופכת למציאות
עמית נעם טל | (5)

בעולם נורמלי, הכנסות המדינה מגיעות מגביית מיסים. כאשר מדינה מוציאה יותר מהכנסותיה היא נכנסת למצב של גירעון והיא פונה לשוקי ההון לטובת גיוס חוב. החודשים האחרונים הם הכל חוץ מ"עולם נורמלי" והם מעלים שאלה שנראה שהולכת לתפוס כותרות בשבועות הקרובים: בעולם שבו הבנקים המרכזיים ממנים בצורה כמעט מוחלטת את החוב הממשלתי, מדוע צריך לגבות מיסים?

קשה היה להתעלם מההלאמה שהפד' ביצע בשוק האג"ח האמריקני בחודשים. ע"פ הנתונים האחרונים, הפד' מימן כ-105% מסכום האג"ח שהממשל האמריקני הנפיק בחודשים האחרונים. ע"פ סקירה של מחלקת החקר של בנק אוף אמריקה מוקדם יותר החודש, הפד' היה הקונה המשמעותי היחידי של אגרות החוב של ארה"ב.

הגופים שקונים את החוב הממשלתי של ארה"ב ברבעונים האחרונים, ע"פ בנק אוף אמריקה

אז הפד' מימן לבדו את החוב של הממשל האמריקני בחודשים האחרונים. כעת מגיעים סימני השאלה: מדוע להפסיק כאן? מדוע שהפד' לא ימשיך לממן את החוב האמריקני גם בחודשים הבאים? מדוע לגבות מיסים מהחברות/פרטיים?

בהקשר לשאלות אלו נציין את הראיונות שביצע אמש שר האוצר האמריקני, סטיבן מנוצ'ין, למספר כלי תקשורת בארה"ב. מלבד ההתבטאויות האופטימיות הקבועות סביב הכלכלה האמריקנית, מנוצ'ין טען כי הממשל שוקל לדחות הדד ליין של ה-15 ביולי להגשת תשלומי המס. נזכיר כי הדד ליין הנוכחי הוא למעשה דחייה של עונת תשלומי המס שהיו צריכים להיות משולמים ב-15 באפריל, כאשר מנוצ'ין הודיע בזמנו על דחייה לנוכח הבעיות בשווקים (לכתבה המלאה). 

נוסיף כי בדר"כ, עונת המס בארה"ב מעניקה לממשל האמריקני הכנסות של 200 מיליארד דולר, אך הערכות לעונת המס הקרובה נמוכות משמעותית. 

להערכנתו בביזפורטל, לא במקרה מנוצ'ין טען את דברים אלו וההסתברות לדחייה נוספת/ביטול של עונת המס הקרובה גבוהה למדי. מנוצ'ין ניסה לשגר אתמול "בלון ניסוי" לשווקים כדי לראות את תגבותם. ביטול/דחייה של עונת המס בחודש הבא למעשה יפתור את התעלומה הגדולה ביותר בשווקים היום - מדוע הממשל האמריקני אוגר כמות מזומנים מטורפת של 1.63 טריליון דולר? לפי התחזית הרשמית, הסכום בקופה זו היה צריך להיות נמוך בחצי! בתקופה זו. 

ביטול הדרישה לתשלום מס רגע לפני הבחירות בארה"ב הוא אירוע שהנשיא טראמפ ירצה לבצע ובסמכותו לבצע - "שוחד בחירות" קלאסי. מדובר באובדן הכנסות של 150-200 מיליארד דולר "בלבד" - נתון זניח כאשר הפד' מממן את כל החוב. 

קיראו עוד ב"גלובל"

קופת האוצר האמריקנית: השאלה הגדולה של השווקים תיפתר ע"י ביטול/דחיית עונת המס?

ומה ההיסטוריה מלמדת?

החששות העיקריים ממימון גירעונות ממשלתיים ע"י הדפסה של כסף הם מהתפרצות אינפלציונית. בהקשר זה חשוב להדגיש כי אין חשש כעת מהתפרצות אינפלציות בארה"ב/אירופה. להיפך, האירועים בחודשים האחרונים צפויים להפיל עוד יותר את האינפלציה ברוב המדינות המפותחות. סוגייה זו עלולה להגיע בעתיד, אך לא הנראה לעין.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    משלמים מיסים כי הממשל רוצה שהציבור ישתמש בכסף הפיאט (ל"ת)
    רבקה 25/06/2020 11:06
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ואני שואל לה לעבוד? שידפסו לי לתוך החשבון בנק ישירות (ל"ת)
    חוסך דלק בדרך לעבודה 25/06/2020 09:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הרבה פוליטיקה, מעט כלכלה (ל"ת)
    מאכזב 24/06/2020 20:45
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    משקיע 24/06/2020 19:16
    הגב לתגובה זו
    נראה שהכותב בפוזיציית לונג. כמה שטויות. לפי התזה שלו למה צריך לעבוד, אפשר להדפיס. מה המשמעות של עבודה ורווחים אם ממילא לכסף אין משמעות שכן הוא משאב שאינו במחסור בדומה לאוויר. האמת שדעתי היא שמדובר בבולשיט של ליצנים שמצדיקים את הבועה שמתפתחת. גם בסאבפריים כל חשפנית קנתה דירה ב120 אחוז מינוך כי אי אפשר להפסיד. חארטה
  • בזיל 24/06/2020 19:41
    הגב לתגובה זו
    תענוג
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אנתרופיק
צילום: טוויטר

איך אנתרופיק עוקפת את OpenAI בדרך לרווחיות

בעוד OpenAI שופכת הון עתק על מרכזי נתונים ומנויים לצרכנים, אנתרופיק בונה עסק אמיתי - שקט, יציב ומבוסס על לקוחות עסקיים. והמספרים מתחילים לדבר בעד עצמם

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אנתרופיק OpenAI

OpenAI הפכה לשם נרדף לבינה מלאכותית. היא גייסה מיליארדים, בנתה חוות שרתים עצומות ומניעה את מירוץ הצ’אטבוטים הגלובלי. אבל מאחורי הקלעים, החברה מתמודדת עם בעיה בסיסית: עדיין לא ברור איך להפוך את ההצלחה האדירה הזו למודל עסקי יציב. בזמן ש־OpenAI מחפשת הכנסות, יריבתה הקטנה אנתרופיק בונה בשקט עסק אמיתי.


שתי החברות עוסקות באותו תחום: פיתוח מודלי שפה מתקדמים שמניעים בוטים, כלי עזר לעובדים, יישומי תכנות ותהליכי אוטומציה. אבל ההבדל ביניהן הוא לא טכנולוגי, אלא אסטרטגי: OpenAI פונה להמונים, אנתרופיק מדברת ישירות עם העסקים.


OpenAI נשענת על השותפות עם מיקרוסופט, שמשלבת את המודלים שלה במוצרי אופיס וב־Copilot. מעבר לכך, היא פונה לקהל הרחב: משתמשי ChatGPT שמשלמים 20 דולר בחודש בגרסה הבסיסית, או 200 דולר בתוכנית הפרו. למרות שמספר המשתמשים עצום עם יותר מ־800 מיליון מדי שבוע לפי החברה, ההכנסות רחוקות מלכסות את העלויות הכבדות של מחשוב, אחסון ופיתוח. אנתרופיק, לעומתה, נמנעת מהמירוץ אחר משתמשים חינמיים. כ־80% מהכנסותיה מגיעות מחברות - ארגונים שמיישמים את המודלים שלה לצורכי עבודה ממשיים. לפי נתוני החברה, כבר יש לה יותר מ־300 אלף לקוחות עסקיים, רובם בתחומי טכנולוגיה, משפטים ופיננסים.


חיסכון מוחשי בזמן ובכסף

הלקוחות של אנתרופיק לא מתעניינים בחוויית שיחה, אלא בחיסכון מוחשי בזמן ובכסף. הם משתמשים במודלים של החברה לכתיבת קוד, ניסוח חוזים, הפקת חשבוניות ובדיקות מסמכים. המיקוד הזה הופך את אנתרופיק לעסק ברור יותר מהמתחרה שלה. בעוד OpenAI מנסה לגבש מודל רווח מהציבור הרחב, אנתרופיק כבר רווחית כמעט על בסיס שימושים עסקיים בלבד. לפי הערכות שוק, היא פועלת בקצב הכנסות שנתי של כ־7 מיליארד דולר וצפויה להגיע לתשעה מיליארד עד סוף השנה, כמעט זהה להכנסות OpenAI, עם בסיס משתמשים קטן פי כמה.


דו"ח של קרן ההון סיכון מנלו ונצ’רס מצביע על יתרון משמעותי נוסף: לפי סקר שערכה בקרב חברות טכנולוגיה, אנתרופיק מובילה את תחום הקידוד עם נתח שוק של 42%, לעומת 21% בלבד ל־OpenAI. גם בשימושי בינה מלאכותית כלליים בחברות, אנתרופיק ניצבת בראש עם 32% לעומת 25% ליריבה שלה.