חוששים מירידות בשווקים? את הנתון הבא אתם חייבים לראות

משקיעים רבים חוששים מחוסר התנודתיות בשווקים בשנה האחרונה, האם זו הסיבה לשאננות בשווקים?
עמית טל | (6)

הבנקים מרכזיים משמשים כשחקני מפתח בבורסות מאז המשבר הכלכלי הקשה שפקד את העולם ב-2008. זה התחיל עם הורדת הריבית ע"י יו"ר הפד' דאז, בן ברננקי, והמשיך בתוכניות רכישה עצומות של אג"חים ע"י בנקים מרכזיים מסביב לעולם במטרה להוריד את עלויות המימון, ובכך להחזיר את הכלכלה למסלולה. נראה כי בנק מרכזי אחד הפך את גישה זו, של התערבות בשווקים,  לקיצוניות במיוחד- הבנק המרכזי של יפן (סימול: BOJ). מדד הניקיי היפני מטפס הבוקר ב-1% לשיא של 21 שנה. ברקע למסחר, התבטאות של נגיד הבנק המרכזי במדינה, הרוהיקו קורודה, שטען מוקדם יותר היום כי המדיניות המוניטארית המשחררת מאוד של הבנק מצליחה, וכי הבנק ימשיך במדיניות המונטרית המרחיבה במיוחד כל עוד האינפלציה במדינה מתחת לרמה של 2%. הלאמה של שוקי המניות בחסות הניסיון להגיע לאינפלציה של 2%, מאז 2013 הרשויות ביפן מבצעות למעשה הלאמה של השווקים המקומיים. בניגוד לאירופה, של הבנק המרכזי פעיל רק בשוקי האג"ח, הבנק המרכזי ביפן לקחת צעד קדימה ופעיל גם בשוקי המניות. שיטת הפעולה של הבנק  המרכזי היא רכישת של תעודות סל (ETF) על המדד המרכזי – הניקיי . שיטה זו החלה ב-2010 במסגרת תוכנית ההקלה המוניטארית שהכריזה עליה הבנק, ומטרתה להניע חזרה את האינפלציה במדינה, ומאז היקף השיטה עולה בהתמדה. בחודש יולי האחרון , הודיע הבנק כי הוא מרחיב את רכישות הסל ל-6 טריליון יין בשנה (53.9 מיליארד דולר). באופן כללי, רכישות סל מוצרים אלה מתרחשות כאשר השוק הכולל יורד (המושג "buy the dip" שמוכר לסוחרים בוול סטריט נובע כנראה מהעובדה שהבנק קונה בעיקר בימי ירידות) הנתון המדהים הוא כי הבנק המרכזי שולט היום בכ-75%!! משוק תעודות הסל במדינה (במדינה שהיא הכלכלה ה-3 בגדולה בעולם). למעשה כל תנודה במדדים במדינה (שמשפיעים על שאר השווקים) תלויה בבנק המרכזי עתה.  

הבנק המרכזי הפך להיות בעל המניות הרביעי בגודלו בשוק ברבע מהחברות הרשומות ביפן.  הבנק מחזיק ב-5% או יותר ב-83 חברות, ו-10% או יותר ב-14 חברות. בחברת Uniqlo operator Fast  Retailing, מענקיות המזון במדינה הבנק מחזיק בכ-15%.     למרות הזרמת הכספים האדירה בשנים האחרונות, הבנק נכשל ב-3 השנים האחרונות האחרונות להגיע ליעד האינפלציה במדינה, והגורמים לכך הם בעיקר דומגרפים, אך בכירים בבנק עדיין מאמינים כי התהליך ישתלם לבסוף, בינתיים התמיכה בשווקים נמשכת.   האינפלציה ביפן בעשור האחרון, תוכל לחזור לרמה של 2%?  

 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    כותבי תרחישים 13/10/2017 15:35
    הגב לתגובה זו
    ההצגה של ההונאה הגדולה בהיסטוריה מזה שנים שאנו כותבים על וויסות שוקי ההון עי הבנקים המרכזיים שימו לב- הבנק השוויצרי- קנה מעל 60 מליארד דולר בשוווקים גם בנק ישראל קנה ומושקע בנייקי ובארהב כל הרצה מגיע לקיצה ראו הרצת המניות הבנקאיות- הציבור שילם ומשלם
  • 5.
    מה המסקנה (ל"ת)
    נן 13/10/2017 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    להלן "שוק משוכלל" !!! ביזיון.... (ל"ת)
    אודי 13/10/2017 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כמה קול שבועי 50 יהיה שווה ביום ראשון? (ל"ת)
    המתחזה 13/10/2017 10:41
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יוסי ישראל 13/10/2017 10:01
    הגב לתגובה זו
    ובכן כידוע לכולם הקפיטחליזם מת ללא התערבות המדינות המצב היה אפילו גרוע יותר שימו לב ההגדרה של שוק היא מקום מפגש של קונה ומוכר מרצון הדגש הוא על מרצון בנקים מרכזיים קנו וימשיכו לקנות מחוסר ברירה המצב הוא כל כך חמור שהם ימשיכו לעשות זאת עד ש.... תארו לעצמכם מטאור ענק שפוגע בכדור הארץ כמה נזק זה יעשה ובכן פחות מהנזק הצפוי לנו במקרה של כשלון נעשה פה ניסוי שלא היה כמותו לייצר יש מאין ממש כמו בורא עולם הסוף יראה כך תוהו ובוהו וחושך על פני תהום תהנו כל עוד זה נמשך
  • 1.
    אבשלום 13/10/2017 09:56
    הגב לתגובה זו
    השווקים המודרנים נתמכים,בצדק, ע"י משלם המיסים היפני. בקופת האוצר טריליוני יינים. אך טבעי לשרוף הכסף במדדים שרק עולים ןמייצרים מצב רוח טוב!!!! הפלוג: תתחלי להזיז את עצמך!!
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.