המחיר לחבית נפט ממשיך לעלות: עלה ב-0.3% ל-96.58 דולר לחבית
המסחר בחוזים העתידיים על הנפט נסגר בבורסת הסחורות של ניו יורק בעליות שערים, זאת לאחר שנסחר במרבית היום בירידות. העליות התרחשו למרות נתונים שהראו עלייה באספקת הנפט, זאת תודות לנתון מכירות בתים קיימים שאמנם הראה ירידה של 0.4%, אבל האליסטים ציפו לירידה של 0.7%.
- 1.BPATH אשמה בעליה, כי הם גנבו את כל הדלק. (ל"ת)צחי 28/03/2013 09:23הגב לתגובה זו

הילד היתום והעני שהפך לאיש העשיר בעולם - סיפור חייו של לארי אליסון
התחנות בדרך, הכישלונות, התובנות - "יש לי את כל החסרונות הדרושים להצלחה; הרגשתי שאני צריך להוכיח את עצמי כל יום. זה יצר בי רעב שלא
נרגע לעולם"; החבר סטיב ג'ובס, המנכ"לית צפרא כץ והדרך ל-400 מיליארד דולר
זה היום של לארי אליסון. הוא הרוויח היום 100 מיליארד דולר במקביל לנסיקה המדהימה במניית אורקל והפך לאיש העשיר בעולם. ההתחלה היתה קשה מאוד. הסיפור שלו השראה לאנשים שמתחילים מלמטה. השראה ליזמים. הרעב שלו להצלחה מעורר קנאה, היכולות שלו פנומנליות. הביצועים שלו מרשימים ומוכיחים שהכישלונות הם השיעורים הטובים ביותר להצלחה. קבלו את הדרך של אליסון מילד יתום ועני לאיש העשיר בעולם.
לארי ג'וזף אליסון נולד ב-17 באוגוסט 1944 בברונקס, ניו יורק, לעולם שלא רצה אותו. אמו, ססיל, הייתה נערה בת 19 שלא יכלה לגדל אותו. אביו הביולוגי היה טייס קרב של חיל האוויר האמריקני, אך נעלם עוד לפני הלידה. כבר ברגעיו הראשונים היה לארי ילד "דחוי".
בגיל תשעה חודשים בלבד חלה בדלקת ריאות קשה. אמו הצעירה, נואשת וחסרת תמיכה, החליטה למסור אותו לאחותה לואיז ולבעלה לואיס אליסון - זוג יהודים משיקגו. הם אימצו אותו כאילו היה בנם. אבל תחושת היתמות ליוותה אותו לאורך ילדותו והעצימה כשאימו החורגת נפטרה.
שיקגו של שנות ה-40-50 הייתה אז עיר תעשייתית קשה, כשהשכונות היו מחולקות אתנית - איטלקים, אירים, יהודים. משפחת אליסון חיה בדרום העיר, בסביבה יהודית מסורתית. מצד אחד, ערכים של חריצות והשכלה; מצד שני, קשיחות.
- זינוק של 71 מיליארד דולר ביום: לארי אליסון סוגר פערים עם אילון מאסק
- האנליסטים - "וואו; אירוע נדיר" מה אמר לארי אליסון שהזניק את אורקל ב-27%? קריאת חובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לארי גדל בידיעה עמומה שהוא לא בדיוק "שייך". אביו המאמץ, לואיס, היה מהנדס חשמל מתוסכל שלא הצליח להגשים את חלומותיו. הוא דרש מצוינות אך לא האמין בבנו המאומץ. "אתה הטעות הגדולה של חיינו", נהג לומר. שנים מאוחר יותר סיפר לארי: "כשהאדם שאמור להאמין בך הכי הרבה אומר לך שאתה טעות - אתה מפתח עקשנות להוכיח לו שהוא טועה".

ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
מדד המחירים לצרכן ברמה החודשית עלה ב-0.4% באוגוסט - מעל הציפיות של האנליסטים ל-0.3%; הקצב השנתי נשאר על 2.9% - האינפלציה עדיין "חיה ובועטת" האם הורדת הריבית בסימן שאלה?
מדד המחירים לצרכן (CPI) של חודש אוגוסט, שפורסם עכשיו, נותן לשוק תמונה מעורבת. מצד אחד, הקצב השנתי תואם את התחזיות - עלייה של 2.9%, לעומת 2.7% ביולי - מה שנחשב לרמה סבירה יחסית אם מסתכלים על היעד של הפד (2%). אבל מצד שני, הקצב החודשי ממשיך לטפס: המדד
עלה ב-0.4% בחודש אוגוסט לעומת 0.2% ביולי, ולמרות שמדובר בעשירית האחוז זו הפתעה כלפי מעלה שיכולה לסבך את הדרך של הבנק המרכזי לקראת הורדת ריבית כבר בשבוע הבא.
הדגש הוא על ה"יכולה" כי כעת המשקיעים מהמרים שנסללה הדרך להורדת ריבית. זה כמו חלקיק של אחוז שהפד' אולי ישקול שלא להוריד ריבית כשהסיכויים להורדה של 25 נ"ב מטפסים ל-95%, כששאר האחוזים נוטים אפילו להורדה אגרסיבית יותר של 50 נקודות בסיס.
מאחורי המדד - מה הקפיץ את הקצב החודשי?
הקפיצה החודשית נבעה בעיקר ממחירי הדלק, שנשארו
גבוהים גם באוגוסט, ומהתייקרות מזון שנובעת הן מהשפעות עונתיות והן מעלויות יבוא. לפי התחזיות, האנליסטים ציפו לעלייה חודשית של 0.3% בלבד והפער הקטן הזה, של עשירית האחוז, יכול להתגלות כמשמעותי מאוד כשוועדת השוק הפתוח (ה-FOMC) תתכנס לישיבה ב-17 בספטמבר.
אבל אם ניכנס לעומק של המדד, התמונה מתחדדת כשמסתכלים על נתוני הליבה. מדד הליבה, שמנטרל את מחירי המזון והאנרגיה ונחשב לכלי מדויק יותר ולזה שחברי הפד 'אוהבים להסתכל עליו במיוחד מראה שהאינפלציה הליבתית עוד לא נחלשת. הקצב השנתי נשאר ברמה של 3.1%, בדיוק כמו ביולי,
ואילו הקצב החודשי רושם עלייה של 0.3% גם כן, זהה לקריאה של החודש הקודם.
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זו כבר הפעם השנייה ברציפות שמדד הליבה מטפס בקצב החודשי הגבוה ביותר שנרשם מאז פברואר. כלומר, גם אם שוק העבודה מתקרר וגם אם מדדי המחירים הסיטונאיים מאותתים על התקררות מדד הליבה מראה שהלחצים הפנימיים בכלכלה האמריקאית, ובעיקר בסעיפים כמו שירותים, שכר דירה ובריאות, עדיין שם ולא מראים סימני האטה.