לחץ לקראת פתיחת הבנקים בקפריסין: "ממש הפכנו לליהמן ברדרס של אירופה"

הבנקים באי יפתחו מחר, לאחר שהיו סגורים מאז ה-16 במרץ. עובד בנק בקפריסין: "אם אתה לא יכול לקבל כסף בבנקים, הם הופכים לחסרי ערך"
חן דרסינובר | (5)

המשקיעים ממתינים בדריכות ובציפייה לפתיחת שערי הבנקים בקפריסין ביום חמישי, לראשונה לאחר שהוסכם על העברת חבילת החילוץ למדינה בהיקף כספי של 10 מיליארד אירו. הבנקים באי סגורים מאז ה-16 במרץ, והרשויות הקפריסאיות ובאירופה מבקשות לנקוט בשורה של צעדים שיימנעו גישה ממפקידים זועמים לחסכונות ולפיקדנות שלהם על מנת שלא יוציאו סכום הנאמד במליארדי אירו מהאי השכן.

ביום שני הוסכם ברגע האחרון על חבילת חילוץ לקפריסין ביוזמת ה'טרויקה' (גוף המורכב מקרן המטבע הבינלאומית, הבנק המרכזי של אירופה והנציבות האירופית) המורכבת מהלוואות בהיקף של מיליארדי אירו, אולם המפקידים והחוסכים הלא מובטחים בבנקים הגדולים בקפריסין, בנק קפריסין ובנק לאיקי, הם אלה שצפויים לספוג את עיקר עלות תוכנית החילוץ.

הכלכלנים, מצידם, מוטרדים מאוד מהמתרחש במדינה, והם צופים כי הירידה בתמ"ג, שקודם לכן הוערכה ב-3%, תתוקן בחדות כלפי מטה לאיזור ה-5-10% לאור הזעזוע האדיר במשק הקטן ובצל סגירת הבנק השני בגודלו במדינה, בנק לאיקי.

במסיבת עיתונאים שערך נגיד הבנק הקפריסאי, פאניקוס דמנטריאדיס, אמר האחרון כי הוא צופה שהמפקידים הגדולים בקפריסין צפויים לספוג תספורת בהיקף של 40% על פיקדונות של 14 מיליארד אירו לטווח ארוך. מומחים סבורים כי למרות ההסכמה על חבילת החילוץ, זאת יכולה שלא להספיק ולהבטיח את המשך הקיום והיציבות של בנק קפריסין, זאת לנוכח מצב המשק והכלכלה הקפריסאית.

אם הבנקים ייפתחו מחדש ביום חמישי, כמתוכנן, לאזרחים ההמומים של קפריסין צפויה להיות גישה בפעם הראשונה לפיקדונותיהם המובטחים זה יותר משבוע, עם הפחדים הגוברים שלהם, והצפי הוא כי רבים מהם יבקשו מייד להוציא את הכספים באופן מיידי. לעת עתה, סביר להניח שהמפקדים יעמדו בפני הגבלות נוקשות באשר למשיכת כסף מהכספומט או שליחת כסף לחו"ל.

פאנאיוטיס מארקאו, עובד בנק בקפריסין, מחה על צעדי הממשלה הקפריסאית בראיון ל"ניו יורק טיימס": "הגבלות על מטבע יוצרות הלכה למעשה שתי מטבעות שונים בגוש האירו- אירו ששוה יותר ואירו ששווה פחות. אם יש לך מיליון אירו בבנק, ואתה לא יכול לקבל אותם, זה אומר כי הכסף הוא למעשה חסר ערך".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שאלת תם 28/03/2013 11:50
    הגב לתגובה זו
    שאלת תם (מבורה בכלכלה) אם על מנת לקבל 10 מליארד יורו הם לוקחים 14 מליארד מהציבור - לה הם בכלל לווים כסף (שעליו יצטרכו לשלם ריבית)? יכלו לקחת ישר את ה 14 מליארד בלי ללוות.
  • 4.
    לבנקים יש במקרה הטוב 10% מהכסף ש"כביכיול" קיים !!!! (ל"ת)
    השיטה רקובה מהיסוד ! 27/03/2013 14:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בבון 27/03/2013 12:50
    הגב לתגובה זו
    בקפריסין. ומה לעשות עכשיו-כל החיים חסכתי הרבה מיסים ע"י חברה בקפריסין. ועכשיו הכל יירד לתימיון?
  • 2.
    עמיר 27/03/2013 09:31
    הגב לתגובה זו
    אצלנו כרגיל לא מפרסמים כלום.
  • 1.
    עמית 27/03/2013 09:27
    הגב לתגובה זו
    לציבור אין איפה להכניס את הכסף אז הוא זורק אותו לבורסה. השוק צריך לרדת חזר איזה 10%.
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.